כותרות TheMarker >
    ';

    מילה שלי

    ארכיון

    0

    איזה ספר נפלא !!!!

    55 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 22:54

     

     

     "על דעת המקום" רומן מאת עודד בארי

     

    ביום שלישי השבוע הוזמנתי להשקתו של הספר "על דעת המקום" מפרי עטו של עודד בארי. השקת הספר היתה המבואה , לחווית הקריאה שנועדה לי מיד עם שובי הביתה. הסופר בחר בכנסיית עמנואל בתל אביב. 

    אני מודה, מעולם לא ביקרתי בה אבל מעכשיו, כשאני  נתונה כולי בשבי יופיה ומתיקותה, ברור לי שאחפש סבות טובות לפקוד אותה. נגינת העוגב השמימית, הרצאתו המאלפת והשובבה של פרופסור גבי ברקאי  מהאוניברסיטה העברית, ומי שזכה בפרס ירושלים לארכיאולוגייה, רכזו כמויות אדירות של אדרנלין במוחי, ובהתרגשות רבה חזרתי הביתה כדי לצאת למסע שמציע "על דעת המקום".

     

    נייר הלקמוס הפרטי שלי לבדיקת איכותו של ספר מכיל מספר אמות מידה. הראשונה במעלה היא העברית. עודד בארי הוא מספר נפלא עם עברית רהוטה ומעניינת. עם המון מתח בין דימויים, ועם משפטי הצצה חכמים כאלה שאני שואלת את עצמי מאיפה הם באו. השניה במעלה  היא העלילה. אני אוהבת את המצב הזה שהספר מחזיק אותי בין דפיו ולא נותן לי מנוח. אני לוקחת אותו איתי גם כשאני משוטטת עם הכלבים וברור לי שלא אצליח להשחיל לתוכי מילה, ובכל זאת, כשהוא בזרועותי אני מודה לו על כל ההתרחשויות שהוא מחולל אצלי באזור הסרעפת וגם במידה באזור המוח .

     

    בסעיף העלילה אני רוצה גבורים, כאלה שיש להם מה להגיד ואיכפת להם. הם רואים את המציאות באופן כל כך מקורי, שאולי אפילו אני אלמד מהם משהו. ואם יש הפתעה.....אני נגמרת. ואם העלילה ארוגה, דהיינו, המון דברים קורים במקביל והם נשזרים אחד בשני כך, שלפנינו סוג של מארג זוהר ומאיר, אני ממש כועסת על עצמי כשאני גומרת עמוד, ועוד מעט אני מסיימת את הספר.  ואני גם אוהבת, לא לקמוסית, כשהסופר אוהב נורא את הדמויות והוא מראה לנו את האהבה הזאת כשהוא בוחר עבורן את המילים והמשפטים, או את ההתרחשויות בהן הן נוטלות חלק.

     

    יש לי עוד כמה ספרות בלקמוס הפרטי שלי אבל אמרתי די.

     

    עודד בארי מספר על החיים בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה- 20 . זוג תאומים הופרד בלידתם על  ידי אמם כחלק ממסע ההשרדות שלה ושלהם. הבן נשלח למשפחה אומנת מהחברה הגבוהה, הילדה המשיכה את חייה בחסות אמה שעברה לגור בביתו של ערבי שהיו לו כבר שתי נשים והתמחה בגידול גפנים. מה לא קורה שם ? מלחמות, אהבות, חפירות משובחות שמציעות מגע בלתי אמצעי עם הארכאולוגיה של ירושלים. יש עוד המון, אני ממש לא רוצה לגרוע מהחוויה. אני בטוחה שכל מי שיקרא את הספר יפעיל את נייר הלקמוס הפרטי שלו ויעבור חוויה שווה, עירנית, חיננית ומלאת חיות.

     

    את הספר עיצבה בכשרון רב פפי מרזל והספר יצא לאור בהוצאת באובב 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/09 16:42:

      צטט: דניאל054 2009-11-11 15:13:02


      שכנתי המתוקה,

       

      אני כבר מתחרטת שלא באתי איתך לאותה הרצאה :(

      אבל לאחר קריאת התפוסט הזה אני התפוס איתך שיחה בגינת הכלבים :)

      מדהימה שכמותך.

       

      באהבה רבה,

      דניאל

       יקירתי המתוקה

      איזו הפתעה.אני שמחה שאהבת

      נשיקות 

       

        11/11/09 15:13:


      שכנתי המתוקה,

       

      אני כבר מתחרטת שלא באתי איתך לאותה הרצאה :(

      אבל לאחר קריאת התפוסט הזה אני התפוס איתך שיחה בגינת הכלבים :)

      מדהימה שכמותך.

       

      באהבה רבה,

      דניאל

        6/11/09 21:38:

      צטט: אילנה אדנר 2009-11-06 19:05:05


      אז ככה, אילנה.

       

      נהניתי להיסחף עם דברייך, אבל ספרים בעברית אני משיגה בשתי צורות.

      האחת, כשאני בישראל. השניה, כשחברים טובים שולחים לי. כך שאם את רוצה שאקרא את הספר...המבינה תבין:)

       

      גם אני לא הבנתי את הקשר בין כנסיית עמנואל (פרט לשם עצמו עמנו-אל) לבין הספר.

      כמי שנמצאת בעיר שהיא מלאה כנסיות מרהיבות, אבל רק בית כנסת אחד, אני מתגעגעת יותר לבתי כנסת מאשר לכנסיות:)

      שירת מקהלה, נגינת עוגב לא עושות לי ובי משהו מיוחד, ועם כל אוהבי הכנסיות וניגוני העוגב הסליחה.

       

      לידיעה, בבית הכנסת הגדול (נקרא TEMPLE) שבשטוקהולם יש עוגב. יש גם מקהלה שרובה, אולי אפילו כולה, מורכבת מגויים. בית הכנסת קונסרבטיבי.

       

       

       יקירתי הבנתי את הרמז

      בהנחה שאת באה בדצמבר אני אוכל להשאיל לך את הספר שלי

      הבחירה בכנסית עימנואל היתה מתוך הצורך למצוא מקום שיזכיר במשהו את ירושלים

      העלילה הרי מתרחשת בבירתנו לפני הכרזתנו

      הסופר ספר שמי שבנתה את אוגוסטה ויקטוריה ואת כנסית הגואל בירושלים

      הנזכרות בספר בנתה גם את עמנואל ביפו והיא הקיסרית אשתו של וילהלם המפורסם

      בעוד שלמי שגר בנכר עוגבים לא עושים משהו או שכן, לתל אביבית כמוני

      זו סנסציה. צביקה אני חושבת כתב גם שהוא אוהב עוגבים

      הקוניוקטורה קובעת טעמיים אין מה לעשות

      געגועייך לבתי כנסת מתערבבים בגעגועים אחרים שלך שנושאים אותך על כפיים

      לארץ הקודש

      הספר אילנה מותח, מעניין מרהיב בחיי 

       

        6/11/09 19:05:


      אז ככה, אילנה.

       

      נהניתי להיסחף עם דברייך, אבל ספרים בעברית אני משיגה בשתי צורות.

      האחת, כשאני בישראל. השניה, כשחברים טובים שולחים לי. כך שאם את רוצה שאקרא את הספר...המבינה תבין:)

       

      גם אני לא הבנתי את הקשר בין כנסיית עמנואל (פרט לשם עצמו עמנו-אל) לבין הספר.

      כמי שנמצאת בעיר שהיא מלאה כנסיות מרהיבות, אבל רק בית כנסת אחד, אני מתגעגעת יותר לבתי כנסת מאשר לכנסיות:)

      שירת מקהלה, נגינת עוגב לא עושות לי ובי משהו מיוחד, ועם כל אוהבי הכנסיות וניגוני העוגב הסליחה.

       

      לידיעה, בבית הכנסת הגדול (נקרא TEMPLE) שבשטוקהולם יש עוגב. יש גם מקהלה שרובה, אולי אפילו כולה, מורכבת מגויים. בית הכנסת קונסרבטיבי.

       

       

        6/11/09 11:23:

      צטט: צלילי הלב 2009-11-06 10:26:53


      תודה רבה אילנה,

      הגיע זמן לספר חדש:)

      אקח לתשומת ליבי את המלצתך החמה

      שבת טובה

       

       

       גם לך יקירתי. אני מודה לך על הביקור

      יש לי הרגשה שאני אהנה מדיאלוג איתך

      ורק אחר כך אלמד לקרוא את שירייך

      שבת טובה אף לך 

        6/11/09 11:22:

      צטט: irisoded 2009-11-05 23:44:56

      קראתי את הפוסט שלך כשהעלית אותו ומייד התאהבתי בספר הזה. היום ביקשתי מחברה שתקנה לי אותו, במקום ארוחה שהיא חייבת לי. (זה סיפור בפני עצמו). מכל מה שכתבת זה המשפט ששבה את לבי:


       אני אוהבת את המצב הזה שהספר מחזיק אותי בין דפיו ולא נותן לי מנוח.

      מאמינה לך ורוצה גם להרגיש כך.

       

       איריס את חמודה. אני בטוחה שהרגשת לא פעם ולא פעמים שהספר שאת קוראת אוחז בך

      במקום שאת תחזיקי בו. כי הוא משתלט עם העלילה והגיבורים על חייך

      אני מודה לך על מה שכתבת. רגשת אותי מאד 

        6/11/09 10:26:


      תודה רבה אילנה,

      הגיע זמן לספר חדש:)

      אקח לתשומת ליבי את המלצתך החמה

      שבת טובה

       

        5/11/09 23:44:

      קראתי את הפוסט שלך כשהעלית אותו ומייד התאהבתי בספר הזה. היום ביקשתי מחברה שתקנה לי אותו, במקום ארוחה שהיא חייבת לי. (זה סיפור בפני עצמו). מכל מה שכתבת זה המשפט ששבה את לבי:


       אני אוהבת את המצב הזה שהספר מחזיק אותי בין דפיו ולא נותן לי מנוח.

      מאמינה לך ורוצה גם להרגיש כך.

        5/11/09 13:35:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-11-04 22:59:02


      קראתי את ההמלצה שלך גם בקהילת ספרים.

      מעניין

      ומה זו ההוצאה הזו- חדשה?

       

      תודה (מקום יוצא דופן לערוך בו השקה!)

       

       היי עדנה,

      תודה שקפצת לביקור

      אין לי מושג רק אודות ההוצאה נראה לי שהיאלא כל כך חדשה

      אני מסכימה איתך לחלוטין בעניין של כנסייית עמנואל

      מוקם נהדר לערוך בו ארועים

      ושוב תודה 

        4/11/09 22:59:


      קראתי את ההמלצה שלך גם בקהילת ספרים.

      מעניין

      ומה זו ההוצאה הזו- חדשה?

       

      תודה (מקום יוצא דופן לערוך בו השקה!)

        4/11/09 18:50:

      צטט: אילנה ינובסקי 2009-11-02 23:17:24

      אני לא יודעת אם התכוונת לתשובה כל כך ארוכה, זה מה שיצא  רגוע 

      אני תמיד שמח לשמוע סיפורים אישיים  ובעיקר כשהם מלווים בהומור....אז תודה על התשובה הארוכה ומה שיצא ממנה...

      צביקה לניר

       

       

        4/11/09 15:16:

      צטט: כרמל100 2009-11-04 14:10:33


      תודה לך.

      וכהרגלך, תמיד כותבת נפלא ומעניין.

       

       אני מודה לך יקירתי

      על מחמאותיך המתוקות מדבש

      תודה חמה

       

        4/11/09 14:10:


      תודה לך.

      וכהרגלך, תמיד כותבת נפלא ומעניין.

        4/11/09 10:17:

      צטט: Neora 2009-11-04 01:50:38

      צטט: yoaview 2009-11-01 00:03:27

       

       

       

       

      באום אל פחם ... התמרורים הם בגדר המלצה לנוהגים

      רוצים מקיימים, רוצים מתחשבים, רוצים מתעלמים ...

       

      כאן בקפה ברבות הימים

      נוצרו קודים תרבותיים

      והתנהגותיים

      ביני ובין

      סביבתי

       

      יש מעטים

      שהמלצותיהם

      כפקודה היא לנפשי

      ומסר מאתגר של

      עונג למוחי

       

      כשאת

      בעדינותך המשובחת

      רומזת למוחי

      על דבר

      השווה

      את

      התעניינותי

       

      מיד כל הנויירונים מתקבצים לאגרוף של החלטה ביצועית

      והם מפנים הצידה את הדברים שאינם מעניינים לכאורה

      ומקדישים זמן וקשב איכותי להזמנה המוצבת לפתח ביתי

       

      לא הייתי כותב את כל ההקדמה

      אילו חלילה היתה איזו אכזבה

      אבל המציאות שבדרך כלל

      מתגלה היא במילה אחת

      אולי בשתיים !

      עם סמן קריאה ...

      יותר מראוייה

       

      נעזוב את התכנים של הספרים המומלצים

      כאלו או אחרים יש בוודאי רבים

       

      אני מתמקד [ ברשותך ]

      בכתיבתך

       

      וזו

      משובחה ... נקודה

       

      אני נעזר בקריטריונים של נייר הלקמוס

      שהצבת כבקרה

      ומוסיף בעצמי עוד מימד של החמרה

      ובכל תצורה של בדיקה

      המרקחת הרי היא

      תאווה

      לעין

      לאוזן

      ללב

      למוח

      ולנשמה

      וזו

      האחרונה

      הרי היא

      מצווה:

      בבקשה

      טעם של עוד ...

      להגשה

       

      תודה

       

      יואב

       

       

       

       

      מצטרפת לכתיבתו הקסומה של יואב

      וחושבת שהפירגון הגדול שיש בך לסופרים,

      עוד יחזור אלייך אילנק'ה

      ברבות הימים.

       

      תודה לך על תאורך את הספר יקירה

      ממני

      ומכל המשפחה.  

       נאורה, אם ואחות

      אין לי מילים. שובבת את נפשי וחילצת אותה לקראת יום עמוס מעללים

      שאי ברכה וידידות חמה 

       

        4/11/09 01:50:

      צטט: yoaview 2009-11-01 00:03:27

       

       

       

       

      באום אל פחם ... התמרורים הם בגדר המלצה לנוהגים

      רוצים מקיימים, רוצים מתחשבים, רוצים מתעלמים ...

       

      כאן בקפה ברבות הימים

      נוצרו קודים תרבותיים

      והתנהגותיים

      ביני ובין

      סביבתי

       

      יש מעטים

      שהמלצותיהם

      כפקודה היא לנפשי

      ומסר מאתגר של

      עונג למוחי

       

      כשאת

      בעדינותך המשובחת

      רומזת למוחי

      על דבר

      השווה

      את

      התעניינותי

       

      מיד כל הנויירונים מתקבצים לאגרוף של החלטה ביצועית

      והם מפנים הצידה את הדברים שאינם מעניינים לכאורה

      ומקדישים זמן וקשב איכותי להזמנה המוצבת לפתח ביתי

       

      לא הייתי כותב את כל ההקדמה

      אילו חלילה היתה איזו אכזבה

      אבל המציאות שבדרך כלל

      מתגלה היא במילה אחת

      אולי בשתיים !

      עם סמן קריאה ...

      יותר מראוייה

       

      נעזוב את התכנים של הספרים המומלצים

      כאלו או אחרים יש בוודאי רבים

       

      אני מתמקד [ ברשותך ]

      בכתיבתך

       

      וזו

      משובחה ... נקודה

       

      אני נעזר בקריטריונים של נייר הלקמוס

      שהצבת כבקרה

      ומוסיף בעצמי עוד מימד של החמרה

      ובכל תצורה של בדיקה

      המרקחת הרי היא

      תאווה

      לעין

      לאוזן

      ללב

      למוח

      ולנשמה

      וזו

      האחרונה

      הרי היא

      מצווה:

      בבקשה

      טעם של עוד ...

      להגשה

       

      תודה

       

      יואב

       

       

       

       

      מצטרפת לכתיבתו הקסומה של יואב

      וחושבת שהפירגון הגדול שיש בך לסופרים,

      עוד יחזור אלייך אילנק'ה

      ברבות הימים.

       

      תודה לך על תאורך את הספר יקירה

      ממני

      ומכל המשפחה.  

        3/11/09 20:32:

      צטט: דניאלה סגל 2009-11-03 20:22:12


      תודה על ההמלצה. את יודעת שחבר שלי ספרן?

      יש לי בשבילו רשימה מפה עד באר שבע...

      ההיבט האישי שלי לכנסיית עמנואל הוא שבהיותי

      חניכה בבת ספר סנט ז'וזף וגם נוצרייה, זאת הייתה

      אחת מהכנסיות בה התפללתי. (השניה היא סנט פיטר

      של הפולנים ביפו העתיקה ). בשניהם שרתי במקהלה

      ויכולתי לראות ממול את כל הבנים. וזה בערך הדבר הכי מרתק

      בכנסייה...

       איזו הסטוריה יקירתי. מאחר והחבר שלך ספרן - הצלחת. אני מאד אוהבת ללכת לספריה

      במגדל שלום, יש שם שתי ספרניות נפלאות והמון ריח של ספרים ושקט של ספרייה.

      הממת אותי עם הקטע הנוצרי בחייך. יש לי המון שאלות שבטח אשאל אותך לכשניפגש

      תודה לך על התרומה והכוכב 

       

        3/11/09 20:22:


      תודה על ההמלצה. את יודעת שחבר שלי ספרן?

      יש לי בשבילו רשימה מפה עד באר שבע...

      ההיבט האישי שלי לכנסיית עמנואל הוא שבהיותי

      חניכה בבת ספר סנט ז'וזף וגם נוצרייה, זאת הייתה

      אחת מהכנסיות בה התפללתי. (השניה היא סנט פיטר

      של הפולנים ביפו העתיקה ). בשניהם שרתי במקהלה

      ויכולתי לראות ממול את כל הבנים. וזה בערך הדבר הכי מרתק

      בכנסייה...

        3/11/09 16:37:

      צטט: עדי73 2009-11-03 13:59:24


      עד עכשיו קראתי רק שני פרקים.

      מחכה כבר בקוצר רוח לסופ"ש הבא כדי להתפנות לסיים את הספר.

      למי שעוד לא נחשף ליצירתו של עודד בארי-אני ממליצה בחום גם על "המלט השמן"- אפילו לפני "על דעת המקום"

      ספר קצת יותר "קל לעיכול" שיתן לקורא פתח לעולם הכתיבה העשיר והמרתק של בארי .

       

       שלום לך עדי, ותודה רבה על ההמלצה

        3/11/09 13:59:


      עד עכשיו קראתי רק שני פרקים.

      מחכה כבר בקוצר רוח לסופ"ש הבא כדי להתפנות לסיים את הספר.

      למי שעוד לא נחשף ליצירתו של עודד בארי-אני ממליצה בחום גם על "המלט השמן"- אפילו לפני "על דעת המקום"

      ספר קצת יותר "קל לעיכול" שיתן לקורא פתח לעולם הכתיבה העשיר והמרתק של בארי .

        2/11/09 23:17:

      צטט: לניר 2009-11-02 20:30:31

      אהבתי את הרצנסיה שכתבת על הספר אך מעבר לכך אהבתי את הפוסט שלך גם מאחר והזכרת את קונצרט העוגב בכנסית עמנואל. זכיתי לשמוע כבר שני קונצרטים לעוגב בכנסיה זו ואני חייב לציין שתחילה היה לי קשה למצוא את עצמי מאזין בכנסיה לקונצרט של עוגב - כלי נגינה שמזוהה בתודעה שלי עם הכנסיה הקתולית, על כל הזכרונות הלאומיים שלנו כיהודים הקשורים בכך. החוויה הזו עוררה בי מחשבות רבות אך המסקנה שלי היתה שהגיע הזמן להשתחרר מהחסמים האלה אם אנו רוצים להיות חברה פתוחה.

      השבוע שמעתי להקת ג'ז וגוספאל המורכבת ברובה מנגנים שהם עובדים זרים מארצות אפריקה אך היא כוללת גם ישראלי, אמריקני ובחור ארגנטיני. שילוב קוסמופוליטי מעניין שהקפיץ את הקהל הנלהב. כששאלתי אותם היכן הם מופיעים, התשובה היתה בעיקר בכנסיות ביפו. ישראלים לא מגיעים אליהם. הישראלים נכנסים לכנסיות רק כסיורי תיירות אך סולדים עדיין מכל חוויה שיש בה השתתפות רגשית. האם לא הגיע הזמן להשתחרר מחסם זה?

      מה דעתך?

       אני מודה לך על דבריך החמים.

      נתחיל עם הגוספל. המוסיקה הזו נצרבה במוחי בגיל צעיר על ידי ארתה פרנקלין ודומותיה. עיקר המשיכה שלי למוסיקה המופלאה

      הזו היא האמונה השלמה עם המבט מעליה שמוצא את ביטויו במוסיקה עצמה בריקודים ובביצועים הווקאליים המרהיבים.

      יש המון תקווה שיהיה טוב,  למרות שדי רע. הגוספל מרחיב את היכולת האנושית בהמון כיוונים, אבל המשובח בהם היא יכולת השירה. לא כל אחד ואחת יכולים. או שיש לך או שאין לך בלי פשרות.

       

      בעיני הגוספל היא מוסיקה סוחפת נטולת סטיגמה מה שמביא אותי לעוגב. קשה להשוות בין קונצרט לעוגב + דרשה של כומר ששמעתי בספרד ושקלתי התאבדות, מול העוגב הכל כך ידידותי בכנסיה המופלאה ביפו. הארוע הספרדי שהתרחש במסגרת חג הפסחא באיזה  עיר מחוז איגד המון ספרדים שכרעו ברך ושקעו בהרהורי חזרה בתשובה רציניים לגמרי. אין לי ספק שאם היית אתה שומע את הדרשה של הכומר היית חוזר בתשובה על המקום, אני הסכמתי בליבי להודות בכל אולי אפילו רצח ארלוזורוב. העוגב שסיים את הארוע והמנגינה (אין לי מושג של מי) היו הקרשנדו של האיום. המון צלילים ארוכים מתמשכים נוזפים, מתריעים. נראה היה שיום הדין עניין של שניה מהעוגב, והחפץ בחיים יעשה את כל מה שדרוש בספיד מושון.

       אגב, אם מדברים על סטיגמה, חזרתי בקלות לאינקביזיציה הרגשתי את האיום וגם את ההשפלה.

       

      כנסיית עימנואל היא מתוקה. אין בה צלבים. העוגב הוא חלק מהפאזל התרבותי. נגן העוגב ניגן בו בסוג של אינטימיות קרובה, כאילו הרחיב את האוטוסטראדה שבנו כל הנואמים אל לליבו של הקהל.

       

      בתור עוקרת סטיגמות ידועה, התשובה שלי היא חד משמעית. אם אתה דוחה דבר מה בגלל סטריאוטיפ אוטומטי במוח שלך, ואתה מודע לכך, פשוט נסע להפטר וכך תרגיש חופשי ומאושר. חופשי מהמוח האוטומטי שלך, ומאושר בזכות החוויה.

       

      אני לא יודעת אם התכוונת לתשובה כל כך ארוכה, זה מה שיצא  רגוע 

       

        2/11/09 20:30:

      אהבתי את הרצנסיה שכתבת על הספר אך מעבר לכך אהבתי את הפוסט שלך גם מאחר והזכרת את קונצרט העוגב בכנסית עמנואל. זכיתי לשמוע כבר שני קונצרטים לעוגב בכנסיה זו ואני חייב לציין שתחילה היה לי קשה למצוא את עצמי מאזין בכנסיה לקונצרט של עוגב - כלי נגינה שמזוהה בתודעה שלי עם הכנסיה הקתולית, על כל הזכרונות הלאומיים שלנו כיהודים הקשורים בכך. החוויה הזו עוררה בי מחשבות רבות אך המסקנה שלי היתה שהגיע הזמן להשתחרר מהחסמים האלה אם אנו רוצים להיות חברה פתוחה.

      השבוע שמעתי להקת ג'ז וגוספאל המורכבת ברובה מנגנים שהם עובדים זרים מארצות אפריקה אך היא כוללת גם ישראלי, אמריקני ובחור ארגנטיני. שילוב קוסמופוליטי מעניין שהקפיץ את הקהל הנלהב. כששאלתי אותם היכן הם מופיעים, התשובה היתה בעיקר בכנסיות ביפו. ישראלים לא מגיעים אליהם. הישראלים נכנסים לכנסיות רק כסיורי תיירות אך סולדים עדיין מכל חוויה שיש בה השתתפות רגשית. האם לא הגיע הזמן להשתחרר מחסם זה?

      מה דעתך?

        1/11/09 22:31:

      צטט: o historia 2009-11-01 22:27:31


      nehedar

      nehederet

      neshika

       

       אתה כמו המוסיקה שאתה שולח

      מקסים. תודה חמה 

        1/11/09 22:27:


      nehedar

      nehederet

      neshika

        1/11/09 19:49:

      צטט: גלור ניקה 2009-11-01 18:41:38

      רשמתי לי בדף

      על דעת המקום  מאת  עודד בארי

       

      כדי שיהיה לי בתיק כאשר אגיע לחנות ספרים

      תודה אוהבת שממליצים לי על ספר טוב

       

       את תמיד מחייכת אותי יקירתי, יש בך איזה עליזות נפלאה שפשוט נשפכת ממך החוצה.

      גם אני אוהבת שממליצים לי על ספר טוב. האמת שכך הגעתי לרוב הספרים השווים שקראתי 

        1/11/09 19:48:

      צטט: עופרשמיר 2009-11-01 18:01:30

      מעניין..

      תודה לך.

      *

       

       היי עופר

      קצר ולעניין

      תודה לך על תשומת ליבך 

        1/11/09 19:47:

      צטט: נעמית 2009-11-01 17:15:29


      נשמע מרתק, תודה על ההמלצה אילנה, אני אקרא בשמחה.

       

       בתור מועמדת לניהול מועדון המעריצות שלך נעמית, אני אשמח לשוחח איתך אחרי שתסיימי את הספר. יש בו ראייה רעננה של ארועים שהעלו אבק. נראה לי שזה בין השאר תחום התמחותך. רגוע

        1/11/09 19:46:

      צטט: yochi2323 2009-11-01 16:41:07


      שאת לא תכירי את כנסיית עמנואל???

      תודה על ההמלצות. אוסיף לרשימה

       במקרה שלי זה איך נפלו גיבורות.

      ברוכה השבה האישה עם העין הקסומה והאצבע על כפתור המצלמה

      אני תיכף הולכת לקרוא אצלך מה עוללת בנמיביה

      מכל מקום אני שמחה איתךך מאד 

       

        1/11/09 19:44:

      צטט: ארזעמירן 2009-11-01 15:43:27


      תל אביבי מלידה אני, ולא הכרתי את כנסיית עמנואל (איפה היא?)

      כמי שבעצמו אוחז בתאום (שלא הופרדנו בלידתנו, לעיתים אני מצר על כך...) נראה לי שאקבל את המלצתך (מה גם שנייר הלקמוס שלי עובד פחות או יותר לפי אותם פרמטרים)

       

       ארז יקירי,

      הכנסיה הזו בנויה לאנשים כמוך, שהם כל כך אינטרדיספלינאריים מבחינה עיצובית.

      אם אתה זוכר את המסעדה של חיים ואירית אוף רחוב אילת, כשאתה נוסע על הרחוב ופונה שמאלה למסעדה (שכבר לא עובדת(

      אתה רואה שלט כנסיית עמנואל. הכנסיה כל כך צנועה ומרגשת. ואין בה בכלל צלבים.אבל יש בה עוגב ענקי והיא נמצאת במתחם שהיה פעם גן (בוסתן ועוד חיות שהם לא רק כלבים וחתולים) ועכשיו יש שם גם אכסניה. כל המתחם הזה, שורשיו בהסטוריה

      והו מפיץ נועם.

      אז אתה רוצה להגיד שיש עוד אחד איכפתניק כזה שמעורר סערות במרק ? התברכנו רגוע 

        1/11/09 19:40:

      צטט: shay gargir 2009-11-01 15:37:33


      תודה על ההמלצה.

       

       

      בשמחה שי. עם המון שמחה
        1/11/09 19:40:

      צטט: פשוט רוני 2009-11-01 15:34:54

      כתבת המלצה חמה ...שווה לו מקדמת מכירות כמוך.

      בקרוב תהיה תגובה לאחר הקריאה,

      כמובן רק לאחר שאני אמצא את הספר

      אבל סומך על הג'ינג'ית , היא יותר רצינית ממני.

      (שלושה פעמים עברתי על התגובית שלי, קדי לרעות שאין תעויות.. שלא תמחקי אותי מהחברות)

       

       אשמח לקרוא את התרשמותך מהספר.

      ואני רוצה להגיד לך רונוש, לא חכמה להגיד שאני מקדמת מכירות

      אני בדרך כלל כותבת רק על הדברים שאני אוהבת 

      ונדירות על מופעים אכזריים בחיי

      אז מה הייעוד שלי זה קידום מכירות

      או אולי התפעמות סוחפת ?

      אני משאירה לשיקולך

      ובך אני אוחזת גם עם התאויות, וזה הכל בגלל הג'ינג'ית המקסימה 

        1/11/09 19:38:

      צטט: Emilia 2009-11-01 15:22:47

      אוהבת את בהירות הכתיבה שלך ותודה על ההמלצה.  

       

       

       ואני מודה לך ביותר על ההערכה שלך את מתוקה ומשובבת נפש

        1/11/09 18:41:

      רשמתי לי בדף

      על דעת המקום  מאת  עודד בארי

       

      כדי שיהיה לי בתיק כאשר אגיע לחנות ספרים

      תודה אוהבת שממליצים לי על ספר טוב

        1/11/09 18:01:

      מעניין..

      תודה לך.

      *

        1/11/09 17:15:

      נשמע מרתק, תודה על ההמלצה אילנה, אני אקרא בשמחה.
        1/11/09 16:41:


      שאת לא תכירי את כנסיית עמנואל???

      תודה על ההמלצות. אוסיף לרשימה

        1/11/09 15:43:


      תל אביבי מלידה אני, ולא הכרתי את כנסיית עמנואל (איפה היא?)

      כמי שבעצמו אוחז בתאום (שלא הופרדנו בלידתנו, לעיתים אני מצר על כך...) נראה לי שאקבל את המלצתך (מה גם שנייר הלקמוס שלי עובד פחות או יותר לפי אותם פרמטרים)

        1/11/09 15:37:

      תודה על ההמלצה.
        1/11/09 15:34:

      כתבת המלצה חמה ...שווה לו מקדמת מכירות כמוך.

      בקרוב תהיה תגובה לאחר הקריאה,

      כמובן רק לאחר שאני אמצא את הספר

      אבל סומך על הג'ינג'ית , היא יותר רצינית ממני.

      (שלושה פעמים עברתי על התגובית שלי, קדי לרעות שאין תעויות.. שלא תמחקי אותי מהחברות)

        1/11/09 15:22:

      אוהבת את בהירות הכתיבה שלך ותודה על ההמלצה.  

       

        1/11/09 13:33:

      צטט: avirush 2009-11-01 13:03:23


      אילנה היקרה

       

      מוזר לי החיבור שם הספר שהמחבר בחר לספרו,

      לבין ההקבלה לכנסייה המתוארת בו.

      השם נלקח מתוך תפילת כל נדרי של יום הכיפורים

      בשעה שההיכל פתוח וישראל מבקשים מבית דין של

      מעלה לקבל את תפילותיהם של ישראל הרחוקים.

      יתכן ואבין את הקשר לאחר קריאת הספר.

      ואילו את חברה יקרה ואישיות מדהימה,

      לא תחסכי במאמץ ובמילה טובה.

      זו איכות נדירה בימינו בבחינת מעט מהאור יגרש הרבה מהחושך.

      אזכור המלצתך ועוד יותר אזכור חסדך הנפלא.

       

      אשוב בצאת הכוכבים.

       

       

       אבי מחמדי,

      הסופר בחר בכנסית עמנואל הנמצאת במושבה האמריקאית של יפו. חלק מההתרחשות בספר קורית במושבה האמריקאית בירושלים. את כנסית עמנואל ביפו העמדיה הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, שהתלוותה לבעלה הקיסר וילהלם השני קיסר  גרמניה לסיורו המפורסם בארץ ישראל. ( באותו סיור נפגש איתו הרצל פעמים וקידם את הרעיון של המדינה הציונית. נטוורקינג אמיתי ) הקיסרית בנתה בישראל שלוש כנסיות. הראשונה אוגוסטה ויקטוריה על הר הצופים. כנסיית  הגואל ברובע הנוצרי בירושלים, וכאמור השלישית כנסיית עימנואל.

      השם  המקום נגזר מהעובדה שלירושלים אין שם. יש לה אולי 70 שמות מזמן היבוסי. שם נועד לנכס את המקום. בהעדר שם היא של אף אחד.

       

      אני שוב מודה לך על הדברים החמים שאתה שולח אלי

      אני מקווה שנשוחח בקרוב. 

        1/11/09 13:03:


      אילנה היקרה

       

      מוזר לי החיבור שם הספר שהמחבר בחר לספרו,

      לבין ההקבלה לכנסייה המתוארת בו.

      השם נלקח מתוך תפילת כל נדרי של יום הכיפורים

      בשעה שההיכל פתוח וישראל מבקשים מבית דין של

      מעלה לקבל את תפילותיהם של ישראל הרחוקים.

      יתכן ואבין את הקשר לאחר קריאת הספר.

      ואילו את חברה יקרה ואישיות מדהימה,

      לא תחסכי במאמץ ובמילה טובה.

      זו איכות נדירה בימינו בבחינת מעט מהאור יגרש הרבה מהחושך.

      אזכור המלצתך ועוד יותר אזכור חסדך הנפלא.

       

      אשוב בצאת הכוכבים.

       

        1/11/09 12:52:

      צטט: שיווה 2009-11-01 12:22:33

      תודה אילנה

      נשמע מעניין וקרוב לליבי.

      ירושלמית מבטן ומלידה

      שמחוברת לעיר יותר על עברה

      ופחות על פרצופה היום

      אשוב ל*

       

       חביבתי ההודית

      נכונה לך חוויה משובחת. מסתבר שהעולם נחלק לירושלים וכאלה שלא

      בקרב הירושלמים רבים הם הגולים שעברו מסבות שונות לכל חלקי הארץ

      ולכן הקבוצה רחבה להפליא ומאופיינת בגעגוע בסדרי גודל שונים אל העיר

      או כמו שכותב עודד בארי אל "המקום".

      יש לי הרגשה שקוראי הקבוצה יהנו הרבה יותר כי יש איזו שפת סתרים

      שמקשרת בינכם כחוט השני , שפה שהיא נסתרת מבינתנו - אלה שלא -  

      ונדמה לי שזוהי השפה שששומרת על לפיד התמיד של הגעגוע.

      תודה לך על התייחסותך 

        1/11/09 12:48:

      צטט: נירוש' 2009-11-01 12:13:07


      את הספר עיצבה בכשרון רב

      פפי מרזל.

      ואת הגירוי לקריאת הספר

      עשתה בכשרון רב

      א י ל נ ה   י נ ו ב ס ק י

       

      שבוע טוב!

       

       נירוש מתוקתי, דברייך מילאו אותי אושר רב

      את מפרגנת במתיקות נפלאה

      תודה חמה 

        1/11/09 12:22:

      תודה אילנה

      נשמע מעניין וקרוב לליבי.

      ירושלמית מבטן ומלידה

      שמחוברת לעיר יותר על עברה

      ופחות על פרצופה היום

      אשוב ל*

        1/11/09 12:13:


      את הספר עיצבה בכשרון רב

      פפי מרזל.

      ואת הגירוי לקריאת הספר

      עשתה בכשרון רב

      א י ל נ ה   י נ ו ב ס ק י

       

      שבוע טוב!

        1/11/09 00:15:

      צטט: yoaview 2009-11-01 00:03:27

       

       

       

       

      באום אל פחם ... התמרורים הם בגדר המלצה לנוהגים

      רוצים מקיימים, רוצים מתחשבים, רוצים מתעלמים ...

       

      כאן בקפה ברבות הימים

      נוצרו קודים תרבותיים

      והתנהגותיים

      ביני ובין

      סביבתי

       

      יש מעטים

      שהמלצותיהם

      כפקודה היא לנפשי

      ומסר מאתגר של

      עונג למוחי

       

      כשאת

      בעדינותך המשובחת

      רומזת למוחי

      על דבר

      השווה

      את

      התעניינותי

       

      מיד כל הנויירונים מתקבצים לאגרוף של החלטה ביצועית

      והם מפנים הצידה את הדברים שאינם מעניינים לכאורה

      ומקדישים זמן וקשב איכותי להזמנה המוצבת לפתח ביתי

       

      לא הייתי כותב את כל ההקדמה

      אילו חלילה היתה איזו אכזבה

      אבל המציאות שבדרך כלל

      מתגלה היא במילה אחת

      אולי בשתיים !

      עם סמן קריאה ...

      יותר מראוייה

       

      נעזוב את התכנים של הספרים המומלצים

      כאלו או אחרים יש בוודאי רבים

       

      אני מתמקד [ ברשותך ]

      בכתיבתך

       

      וזו

      משובחה ... נקודה

       

      אני נעזר בקריטריונים של נייר הלקמוס

      שהצבת כבקרה

      ומוסיף בעצמי עוד מימד של החמרה

      ובכל תצורה של בדיקה

      המרקחת הרי היא

      תאווה

      לעין

      לאוזן

      ללב

      למוח

      ולנשמה

      וזו

      האחרונה

      הרי היא

      מצווה:

      בבקשה

      טעם של עוד ...

      להגשה

       

      תודה

       

      יואב

       

       

       

       

       אתה יודע, יואב יקירי,

      מעבר להתרגשות הרבה שמחוללות המילים שלך

      שיוצאות מן הלב וחודרות את הלב

      אני שואלת את עצמי במה זכיתי

      שאיש כל כך מקסים כמוך

      ישגר אלי דברים כל כך מעצימים

      ואני בכלל לא ממעיטה בערך עצמי

      אני פשוט חושבת שאתה איש נפלא

      ואם אפשר, אני חוזרת על בקשת החברות

      עכשיו, כשקצת משפטים הועברו בתוך המערכת האלקטרונית

      אני מו'דה לך על כל המילים וגם על כל הנקודות 

        1/11/09 00:08:


      נשמה גדולה שלי.

       

      מבחנו של כל סופר וספר הוא הקורא הכי חכם שלו. אם אני ו"על דעת המקום" עברנו אותך, דבר לא יעמוד בפנינו (בפני שלושתינו)

       

      אני אוהב אותך - עודד בארי.

        1/11/09 00:03:

       

       

       

       

      באום אל פחם ... התמרורים הם בגדר המלצה לנוהגים

      רוצים מקיימים, רוצים מתחשבים, רוצים מתעלמים ...

       

      כאן בקפה ברבות הימים

      נוצרו קודים תרבותיים

      והתנהגותיים

      ביני ובין

      סביבתי

       

      יש מעטים

      שהמלצותיהם

      כפקודה היא לנפשי

      ומסר מאתגר של

      עונג למוחי

       

      כשאת

      בעדינותך המשובחת

      רומזת למוחי

      על דבר

      השווה

      את

      התעניינותי

       

      מיד כל הנויירונים מתקבצים לאגרוף של החלטה ביצועית

      והם מפנים הצידה את הדברים שאינם מעניינים לכאורה

      ומקדישים זמן וקשב איכותי להזמנה המוצבת לפתח ביתי

       

      לא הייתי כותב את כל ההקדמה

      אילו חלילה היתה איזו אכזבה

      אבל המציאות שבדרך כלל

      מתגלה היא במילה אחת

      אולי בשתיים !

      עם סמן קריאה ...

      יותר מראוייה

       

      נעזוב את התכנים של הספרים המומלצים

      כאלו או אחרים יש בוודאי רבים

       

      אני מתמקד [ ברשותך ]

      בכתיבתך

       

      וזו

      משובחה ... נקודה

       

      אני נעזר בקריטריונים של נייר הלקמוס

      שהצבת כבקרה

      ומוסיף בעצמי עוד מימד של החמרה

      ובכל תצורה של בדיקה

      המרקחת הרי היא

      תאווה

      לעין

      לאוזן

      ללב

      למוח

      ולנשמה

      וזו

      האחרונה

      הרי היא

      מצווה:

      בבקשה

      טעם של עוד ...

      להגשה

       

      תודה

       

      יואב

       

       

       

        31/10/09 23:37:

      צטט: *כוכבית* 2009-10-31 23:34:36

      רשמתי לפניי!

       

       

      את כל כך מתוקה שאפשר להשתגע

      תודה 

        31/10/09 23:34:
      רשמתי לפניי!
        31/10/09 23:18:

      צטט: יצחק ב 2009-10-31 23:14:00

      תודה על התיאור וההמלצה.

       

       

       

      אתה פשוט הכי מתוק שיש, ואני מבקשת ממך לזכור את זה.

      תודה חמה 

        31/10/09 23:17:

      צטט: חן בטבע 2009-10-31 23:13:28


      אילנה, מעניין לקרוא את דברייך על האירוע ועל הספר.

       אכן, הזדמנה לי חוויה מעניינת - ותודה שהזמנת אותי להצטרף

      אלייך.

      כנסית עימנואל מיוחדת מאוד ושווה ביקור נפרד.

      מודה,טרם עשיתי "שיעורי בית" וטרם קראתי אך העטיפה יפהפיה

      ובהחלט מגיע כוכב גדול למעצבת, ולא רק לסופר...

       

       את צודקת לגמרי ידידתי המלומדת. יש לי הרגשה שאני אקדיש איזה חקירה קלה לנושא עטיפות הספרים. פיפי מרזל היא מאיירת נהדרת של ספרות ילדים וסרטים ובכלל. והעטיפה של הספר האחרון היא בהחלט מיוחדת ויוצאת דופן.

      אני מחכה בקוצר רוח לקרוא את חוות דעתך על הספר.

      תודה על הכוכב 

        31/10/09 23:14:

      תודה על התיאור וההמלצה.

       


      אילנה, מעניין לקרוא את דברייך על האירוע ועל הספר.

       אכן, הזדמנה לי חוויה מעניינת - ותודה שהזמנת אותי להצטרף

      אלייך.

      כנסית עימנואל מיוחדת מאוד ושווה ביקור נפרד.

      מודה,טרם עשיתי "שיעורי בית" וטרם קראתי אך העטיפה יפהפיה

      ובהחלט מגיע כוכב גדול למעצבת, ולא רק לסופר...