מגֹּב הארץ נוהה למרומים, בחציפות חסינה מפגע כל יכול לטבע. . עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז לאור השלוו העלוּם המרצד אשלייה. . שיכרון עיקשות מסתפח בו מֵהָרֵס את ישוב הדעת, והוא מפנה עורפו לאש נמשך אל האור המהפנט המחמם ומכלה כאחד... . . ~ איקרוס פוחז איכה נ[ר]מסו כנפיו ~ . © כל הזכויות שמורות ל anaatti . . מי שרוכב במהירות, אינו בטוח מן המכשול. ר' שלמה אבן גבירול . יש שיר מופלא של דן פגיס, העוסק בדחף או יצר הרסני, באימפולס הבלתי נשלט, . "רפרף בהול, יליד הדימדומים בחיר האפלה המקרבת את קצוות האפקים המדומים - שלוות האור בנפש השלהבת רמזה לך במעגל ניכסף; חייך הכהים, הדוממים, נצתו לפתע, וגופך נישרף." . . |
אסקרינה
בתגובה על כֶּשֶׁף הַלַּיְלָה
תגובות (115)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זהו, כמו שכתבת המאבק הפנימי בין המשיכה ובין הסיכון,,,
תודה פנינה,
סופ"ש נהדר לך
"תעודות ביטוח על אפס סיכונים, מזמן חדלו להדפיס,
ולכן
עוף גוזל,חתוך את השמיים, אבל, אל תשכח,,
נהדר,, מסכימה מאד,,אהבתי,
תודה איתן
צריך להיהזר בהליכ על הקצה,,
גם סיכון צריך להיות מחושב
תודה לך
תודה יפה,על ההארות עם פסוקים מהמקורות,,,
אהבתי את ההארה היפה שלך
תודה קורע,,,
אולי לפעמים כייף להיסחף,,
על הסף
אבל לא לשכוח שגם סיכון צריך שיהיה מחושב
אכן איריס,, האור המחמם והמכלה כאחד,,
צריך להיות עירניים,,
גם סיכון צריך שיהיה מחושב..
צעידה על הסף,,
אכן,,בהחלט,,
לא לשכוח שגם סיכון צריך שיהי מחושב
(-:
גם סיכון צריך להיות מחושב,,,,
כי החיפזון מביא לאסון,
והפתיינות המרצדת יכולה להכיל כוונות נסתרות,,,
אכן כך, עיקשות ופזיזות,
ללא שיקול דעת,,
גם סיכון צריך שיהיה מחושב,,
תודה דןקשה לנו עם יצרינו
אלו במיוחד המפתים
אותנו ומושכים אותנו
לסכנות שבסופם
נוצר סוף או כלייה.
אך מי יכול להם
כשהם באים ותוקפים
לא בגלל יצר זה
אמרו חז"ל
"איזהו הגיבור הכובש את יצרו"?
אבל תודי,לפעמים זה כייף.
יפה אמרת/דרשת/כתבת
היי ראובן,, תודה לך לילה חמים ונעים
תודה ליאורה,,
לילה טוב
♥
מסכימה עימך בהחלט,,
אנו חיים במלחמה בין השכל לרגש,, ולעיתים כהו החושים מתוך פזיזות
וכשאין שיקול דעת,, זה לא בטוח,,
צריך לזכור שגם סיכון צריך שיהיה מחושב,,
תודה לירית,
איזה כייף להשלי בפאזל של סיפור ותרבות ולביקור במקום להשלמת אוירה,,,
תודה רונית,,
שמח שאת מבקרת וקוראת
♥
יופי של תמונה החדשה יפהפיה
מסתבר שיש לנו [לבני האדם] רגעים של יהירות מיותרת,,
(-:
זה בהחלט הרעיון,,,
היום הקצב הרבה יותר מהיר,, פזיזות יתר,,,
לעצור רגע ולבין שגם סיכון צריך להיות מחושב
תודה גילוש',,,
ערב מקסים לך
~ ~
הטבת לבטא את הרעיון של השיר,,
על משיכה כפייתית
לאור פתייני,,,
תודה יוסי
תודה שלומי,,
לנסות זה טוב,, אבל לא צריך לקחת סיכונים מיותרים,,
גם סיכון צריך להיות מחושב,,,,
ערב מקסים לך
תודה עדינה,,
לילה נפלא לך
יתכן,,אך פזיזות יכולה להיות מסוכנת גם,,,
לדעתי,
גם סיכון צריך להיות מחושב!
תודה מודי
♥
תודה פרח,,
האור המחמם והמכלה כאחד,,,
פשוט להיות מודעים,,,,,,
♥
"שנדע לבחור באור הנכון"
הגדרה נהדרת סילבי,,,
♥ ערב מקסים לך
לפעמים האור מסנוור ומסתיר דברים אחרים,,,
בחיים חשוב לזכור להפעיל שיקול דעת,,
לא תמיד כדאי להיסחף בפזיזות,,,
תודה זהבית
♥
תודה לך משה יקר,,
ערב מקסים לך
♥
תודה יונית,,
זה בהחלט תסריט של חיים,,
המשיכה המהפנטת ,,המסונוורת, המעוותת את האמת,,
לזכור שלעיתים יש שילובים מסוכנים,,
ןלראות או להיות ערים לזה,,,
לא ללכת בעיוורון,,,,בפזיזות,,
להפעיל שיקול דעת,,
מזכיר קצת את ההבדל בין פיקח לחכם....
פיקח מצליח להחלץ מצרה שחכם מראש לא היה נכנס אליה....
מאידך...
וכאן אני אולי מתווכח עם עצמי (או עם האמרה) -
אם נקפיד כל העת להיות חכמים....
ולא להכנס....
הרי שנמצא כל העת בחוץ... מחוץ....
רק שלא יהיה לחוץ....
ותעודות ביטוח על אפס סיכונים - מזמן חדלו להדפיס...
ולכן...
עוף גוזל, חתוך את השמים. אבל - אל תשכח.....
יום נפלא
איתן
איזה כייף חיים,,לקרא תגובה כזו (-:
חיבוק ליום נהדר,,
וכמובן שדן פגיס משורר נפלא,,,
תודה עודד,,
דן פגיס ,, משורר מוערך בהחלט
חחחח',, רוניתוש',,
לא כל מה שאני כותבת זה מתוך חוויה אישית או התנסות,,
זה יותר מתוך מחשבות והגיגים בנושא,,
מתוך תהיות ורעיונות שמעניין לי להגות בהם
תודה יקירתי♥
פשוט להיות במודעות יתר למה שקורה סביבנו,,,,
תודה אשר,,
תודה שאולי,,
יום מצויין לך
בקר אור שרי,,
תודה לך והמשך יום נ ה ד ר
לאורך ההיסטוריה ,,אכן יש דברים שניבנו והתפתחו מתוך טעויות אפילו סופניות,,
ברמת הסקרנות האנושית לנסות,, אני יכולה להבין,,
ברמה האישית של פזיזות בהחלטה ובהתנסויות,,
חושבת שצריך וחשוב להפעיל שיקול דעת,,,
תודה רבה משה,,
אין ספק שיש דברים,,כניראה,, בלתי נשלטים,
דחפים של אתגרים על הקצה,,,
וכניראה שזה מזרים ריגושים ברמה שמטשטשת שיקול דעת,,,,
לעיתים נשגב מבינה להבין הרפתקנות מסוכנת המקננת בעוצמה,,
תודה לך
גם לך יום מצויין,
בעשיה מבורכת
בקר אור מאיוש',
מחבקת לך יום קסום
להיות זהירים מפתיינות מסוכנת,,
ולהפעיל שיקול דעת,,
"החיפזון מן השטן" נאמר
תודה מגן יקר
לנסות,,
להתנסות,,
להעיז,,
הכל טוב ויפה,,
ובין כל אלה לא להיות פזיזים מידי,,,
אלא תמיד להפעיל שיקול דעת,,
גרטה , זה בהחלט מתחבר לפוסט ההוא "סוף מעשה במחשבה תחילה"
הכל סובב סביב אותה פזיזות של החלטות שמביאה לכליה ,,
אין לשכוח את שיקול הדעת,,
תודה גרטה
(-: סוגריים בשמי למשל ana[at]ti
וברצינות,,
יש לי ספר שירה של אבן גבירול,
שעשה שימוש גאוני בשפה והיה בעל יכולת מופלאה של ביטוי,,
עונג אמיתי..
תודה לך,,ויום נהדר,,,
תודה ג'וני,,
יום יפהפה וצלול
בקר אור אוהד,,
ליום יפהפה ברוגע ונעימוּת
את אוהבת להלך על הקצה..
העיקר שיהיה קצה כל שהוא,,
נשתמע.
מקסים , מרתק, עמוק ,
השיר מתחבר לפסוק:"פחז כמים אל תותר"
בדיוק.ובכל זאת נמשך אל השמש החמה היוקדת=חיים במלואם.
שיר יפיפה
איריס
צעידה על הסף
של בני אנוש..
כתוב מקסים*
ענתי אשוב עם כוכב ענק,
לצערי אזלו.
תמר.
תודה נעמי,,,,,
יש דברים שיש להם קסם מכשף,,,
אביחי ,ידידי,
תודה על קטע מרתק חשיבה
ומעורר להעמיק בהבנה וכוונה,,
ועוד של שמעון אדף המוכשר, משורר,סופר ומוזיקאי צעיר ,,
עושה לי חשק לרכוש את הספר,,,,
בהחלט מסכימה עם הרעיון שהיכולת של האדם להבין כי
ישנו כח עצום ממנו, יכולה למתן את יצר ההרסנות הטבוע בנו
מכח זכות הבחירה שניתנה לנו ע"י אותו כח"
שבוע טוב
ענת
שילוב מופלא עם שירו של דן פגיס :)
תודה ענתי.
ליאורה
בהחלט עזה מאד ,,,,
אבל להישאר בפרופורציות בלי אובססיביות,,
ולא תהיה עזה כמוות
,
ופה מדובר גם על התנהלות כללית בחיים,,פזיזה ואפילו יהירה,
שעלולה להביא לכליה,,,
תודה לך
תודה רוויתוש',,
יום נעים וחמים,
עטוף במתיקות..
וזו הסכנה הקסם המכשף,,
צריך להישמר לא להיסחף מידי
(-:
תודה שירה,,
גשום וחמים וכייף
מי מנסה לעקוף אותך,, מי?
את,,?
אני מבינה שלעיתים לקחת סיכונים זה מחוייב ,,
אך לפחות לא בהגזמה פרועה ומסוכנת מידי,,
תודה גליתוש',,
לפעמים צריך להזהר משהו שמושך אך מסוכן כאחד,,
יש לבני אדם,, לעיתים יצר הרפתקני נוטה להרסני,
שבו פועלים בפיזות וללא שיקול דעת,,
זה כניראה מזג סוער מידי,,,,
מזלך שיש פעם באה,,
לא תמיד זה מצליח (-:
חח',,,,
רצוי בלי בום ובלי טרח,,
ענתי,
כעת, כשאני עם תזכורת מחודשת לסיפור המיתולוגי של דדאלוס ואיקרוס,
אותו קראתי באיסוף החומר על קנוסוס - הארמון החשוב ביותר בכרתים, שהיה משכן ומרכז התרבות המינואית -
השיר שלך מקבל משמעות הרבה יותר מובנת מאשר אם הייתי קוראת אותו לפני כן.
אנו תמיד חיים במלחמה בין השכל לרגש, ולעתים מנצח מה שלא צריך לנצח באותו הרגע..
יום טוב!
מאד רציתי לככב, אך אזלו הכוכבים
אשתדל לחזור...
ואני חשבתי פעם שהאדם חכם יותר מכל פרפר מצוי...
בהתייחס לבית הראשון בשירך עלו לי השורות הבאות מתוך שירו של המשורר שמעון אדף, היכולת של האדם להבין כי ישנו כוח עצום וכביר ממנו יכולה למתן את יצר ההרסנות הטבוע בנו מכוח זכות הבחירה שניתנה לנו ע"י אותו כוח, לא באמונה עסקינן.
היוצר
לא רחוק מכאן
יכול להיות כל מקום בארץ
שם נולדתי
תחת שמי תמוז המותכים
...הייתי רוצה להאמין כי אי שם
גמעה ציפור
את השחר של טרם היותי
וצווחת
או כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי
( אוטוביוגרפיה " בתוך המונולוג של איקרוס ע' 77 )
הבאת בשיר את סיפורו של איקרוס שנהה אחר השמש, חרף אזהרות אביו, עד שנמסו כנפיו והוא מת.
משל למי שיש בו יצר הרפתקנות או חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות הרסניות.
רעיון יפה, מסר יפה וכתיבה יפה.
בוקר טוב,
אורורה
כתיבה נפלאה יקירה
***
שבוע טוב ♥
אהבתי....
להימשך באופן כפייתי אל הנוצץ,
עלול להביא עלייך לבסוף את הקץ,
להכיר במגבלות האנושיים,
יעניק לך אורך של חיים...
*
תודה קסם, שהרחבת,,
הבנתי את כוונתך ואת חוטי הקשר לפוסט,,,
אין ספק שאין לכלוא כעס בפנים, אלא לתת לו לצאת,
להרפות ממנו שלא יכלה מבפנים,,,
רק כך מחליטים מה טוב
ננסה ואולי ימצא חן
שבוע של קסם
שלומי
לפעמים טוב כך ולפעמים כך,
תמיד שיקול דעת
יכול להיות משעמם
ענתי יקרה
כתיבה נפלאה ותובנה בצידה
שנדע לבחור באור הנכון
תודה לך
מקסים ויפה כתבת.
שבוע טוב וניפלא לך.
לא מצליחה להיזכר במנגינה,,
לא זוכרת אם זוכרת את השיר (-:
מצאתי בשירונט:
דדלוס ואיקרוסרבקה זוהר
מילים: אהוד מנור
לחן: שם טוב לוי
הם נצבו על ראש הצוק,
כנפיים בידהם.
ואל הרקיע הסמוק
נשאו את עינהם.
דדלוס ואיקרוס,
עם שחר אפרורי,
מן האי כרתים ביקשו לנוס,
ביחד להמריא.
אל סיציליה הטובה,
על כנף האור, על כנף תקווה,
הרחק אי שם, מעבר ים,
נברא עכשיו עולם.
מי שבידו הדרור,
יוכל לפרוש כנפי ציפור,
להתעקש ולבקש,
חלום שיתממש.
אבא בעיני הבן
הביט באהבה,
ולשתי כתפיו הצמיד כנפי
נוצות ושעווה.
"אל תעוף אל החמה,"
אמר האב לבנו,
"אל תרחק מפני האדמה,
כי אל חופה נבוא".
אל סיציליה הטובה,
על כנף האור, על כנף תקווה,,,
איקרוס הגביה עוף,
את החמה אהב.
וקרניה את גופו עטפו,
המסו את כנפיו.
דדלוס בכה מאוד,
כשבנו צנח לים,
אך המשיך כמו פרפר לדאות,
אל עבר חלומם.
יופי של שיר !
מזכיר לי גם את השיר ששרה רבקה זוהר על דדלוס ואיקרוס
ענתי יקירתי
משומה מה נראה לי
שאת שקולה ולא ממש נסחפת
אז מה קרה הפעם ?
יצר ההרס העצמי השתלט?
מתקשה אני להאמין
כנראה היתה זו מעידה קלה
ומיד חזרת למיטבך
וכבר אמרו, לא כל הנוצץ זהב ולא כל אור מחיה...
ואני חושב שאחת התפילות שצריך לומר אדם כל יום: "והצילני מהרס עצמי"
תודה
רח' גורדון גשם ראשון
רח'גורדון בגשם ראשון שמן על בד 60X89 ס"מ
שאול נמרי
אהבתי את השיר וגם את תגובות הקוראים..
שרי
לעיתים , יצר הרפתקנות מתורגם ל"שיכרון עיקשות"
ודחף רגעי שמשתלט, עשוי להעניק שלווה אורגאזמית,
גם אם המחיר הוא כלייה.
מובנה כנראה בתוך אישיותם של סוג בני אדם ,
ונתפס כמובן כיצר הרס עצמי.
נישגבות מכישורי חושינו , הבנות לשורשיהן ,
תקומתן וחליפתן של מרבית האפיזודות
הנולדות , ועפות אל הנצח...
מאחל רק טוב
כוכב מקסימה.
פשר האור ...
האם האור בקצה המנהרה הוא הפתרון או רכבת דוהרת לקראתנו ?
לא יודע ... מנסים
(*)
אבן גבירול תמיד ידע לכתוב בחרוזים:
מכשול, גבירול
ולא רק נרמסו ניתן לקטוע בסוגריים מרובעים.......
חשבתי היכן לשים את הסוגריים ב-
anaatti
ולא מצאתי מקום ראוי .....
יפה
המשפט שכתבת טוב ויפה,,
אך אינו קשור לפוסט,,,
הפוסט מדבר על היסחפות הרסנית,,
על חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות שליליות,,,
גם השיר שהוספתי מחזק זאת,
תודה לך איש קסום,,,
אפשר רק להוסיף:
עדיף להוציא את הכעס מאשר לצבור עד זעם ללא שליטה הגיונית.
ערב טוב וקסום לך ענתו'ש
שלום לענת,
לאור השלוו העלוּם
בכתיבה נהדרת..
יום אור
שבוע טוב
כמה נכון כתבת
* נהדר
פשוט wow...
כתבת:
מ ק ס י ם!
המשך יום נפלא יקירה.
לא תמיד האור המהפנט
הוא חיובי....
רק לרוב
כתבת מקסים
(אשוב)
שבוע מקסים
*
בס"ד שלום פרפר כאן האש .שמחתי לראות ולהריח שנמשכת אליי ואחריי.ואת הנהגת שמנסה לעקוף אותי בעיקולי כביש סדום-חיי אולי תרפי מדוושת הגז?
מי לא פעם "נמשך אל האור המהפנט"
בעיקשות עיוורת ולא נשרף
אני כן.
רק מי שברא-יודע!
גם מדוע העש
אל האש נסחף
שירך מעורר מחשבות
וואללה, בפעם הבאה אני נזהר...
מי שרוכב במהירות,
אינו בטוח מן המכשול.
עדיף בום מאשר טרח.