כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    faith & hope

    "האדם רואה באותיות מילים
    היוצר חודר לעומקן ומגלה בהן נשמה." anaatti

    טבע האדם בנשמת מילותיו...
    ונפשו שם צפוּנה.
    מתוך סיפרי: "על אדן הזמן"


    הבלוג על נפש החיים וטבע הנשמה

    לדעת לראות מעבר לגלוי
    לגלות מעבר למובן
    להבין מעבר לנקרא
    לקרא מעבר לכתוב ....

    יצירתיות מחשבתית
    ראיה מרחבית,
    גמישות של הבנה
    מביאה למסקנה
    מפתחת גישה
    להבחנה רגישה.









    יצר הרסני או דחף תועה

    115 תגובות   יום ראשון, 1/11/09, 13:26

    מגֹּב הארץ
     נוהה למרומים,
    בחציפות חסינה מפגע
     כל יכול לטבע.
    .
    עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
     לאור השלוו העלוּם
    המרצד אשלייה.
    .
    שיכרון עיקשות
     מסתפח בו
     מֵהָרֵס את ישוב הדעת,
    והוא מפנה עורפו
     לאש
    נמשך אל האור המהפנט
     המחמם ומכלה כאחד...
    .
    .
    ~ איקרוס פוחז
     איכה
     נ[ר]מסו כנפיו ~
    .
    © כל הזכויות שמורות ל anaatti
    .
                            מי שרוכב במהירות, אינו בטוח מן המכשול.
                                                               ר' שלמה אבן גבירול
    .
    יש שיר מופלא של דן פגיס, העוסק בדחף או יצר הרסני, באימפולס  הבלתי נשלט,
    .
    "רפרף בהול, יליד הדימדומים
    בחיר האפלה המקרבת
    את קצוות האפקים המדומים -
    שלוות האור בנפש השלהבת
    רמזה לך במעגל ניכסף;
    חייך הכהים, הדוממים,
    נצתו לפתע, וגופך נישרף."

    .

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (115)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/09 15:16:

      צטט: forte nina 2009-11-05 06:59:36


      קשה לנו עם יצרינו

      אלו במיוחד המפתים

      אותנו ומושכים אותנו

      לסכנות שבסופם

      נוצר סוף או כלייה.

      אך מי יכול להם

      כשהם באים ותוקפים

      לא בגלל יצר זה

      אמרו חז"ל

      "איזהו הגיבור הכובש את יצרו"?

      אבל תודי,לפעמים זה כייף.

      יפה אמרת/דרשת/כתבת

      זהו, כמו שכתבת המאבק הפנימי בין המשיכה ובין הסיכון,,,

      תודה פנינה,

       סופ"ש נהדר לך

        5/11/09 15:15:

      צטט: איתן - "דרך השיר" 2009-11-04 11:09:06


      מזכיר קצת את ההבדל בין פיקח לחכם....

      פיקח מצליח להחלץ מצרה שחכם מראש לא היה נכנס אליה....

      מאידך...

      וכאן אני אולי מתווכח עם עצמי (או עם האמרה) -

      אם נקפיד כל העת להיות חכמים....

      ולא להכנס....

      הרי שנמצא כל העת בחוץ... מחוץ....

      רק שלא יהיה לחוץ....

      ותעודות ביטוח על אפס סיכונים - מזמן חדלו להדפיס...

      ולכן...

      עוף גוזל, חתוך את השמים. אבל - אל תשכח.....

      יום נפלא

      איתן

      "תעודות ביטוח על אפס סיכונים, מזמן חדלו להדפיס,

      ולכן

      עוף גוזל,חתוך את השמיים, אבל, אל תשכח,,

       

       

      נהדר,, מסכימה מאד,,אהבתי,

       

      תודה איתן

       

        5/11/09 15:13:

      צטט: silence 2009-11-04 02:29:15

      את אוהבת להלך על הקצה..

      העיקר שיהיה קצה כל שהוא,,

      נשתמע.

      צריך להיהזר בהליכ על הקצה,,

       

      גם סיכון צריך להיות מחושב

      תודה לך

       

        5/11/09 15:12:

      צטט: yafabenda 2009-11-03 23:50:29


      מקסים , מרתק,  עמוק ,

      השיר מתחבר לפסוק:"פחז כמים אל תותר"

       

      תודה יפה,על ההארות עם פסוקים מהמקורות,,,

       אהבתי את ההארה היפה שלך

        5/11/09 15:07:

      צטט: קורע ברך 2009-11-03 18:13:16

      צטט: פלג קטנה 2009-11-02 20:54:16


      צעידה על הסף

      של בני אנוש..

      כתוב מקסים*

       

       

       

      בדיוק.

      תודה קורע,,,

      אולי לפעמים כייף להיסחף,,

       על הסף

      אבל לא לשכוח שגם סיכון צריך שיהיה מחושב

       

        5/11/09 15:05:

      צטט: קוכליאה 2009-11-02 23:07:36

       

      ובכל זאת נמשך אל השמש החמה היוקדת=חיים במלואם.

       

      שיר יפיפה

       

      איריס

      אכן איריס,, האור המחמם והמכלה כאחד,,

       צריך להיות עירניים,,

      גם סיכון צריך שיהיה מחושב..

       

        5/11/09 15:01:

      צטט: פלג קטנה 2009-11-02 20:54:16


      צעידה על הסף

      של בני אנוש..

      כתוב מקסים*

       

      צעידה על הסף,,

      אכן,,בהחלט,,

       לא לשכוח שגם סיכון צריך שיהי מחושב

      (-:

       

        5/11/09 15:00:

      צטט: tamareli 2009-11-02 20:23:05


      "עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה"
      ענת יקרה,
      דימוי מושלם לתעתוע-
      ערגון השמש מול ריצוד האשלייה.
      אהבתי את הכתיבה,
      נעצבתי מהרגשת ההרס העצמי,
      אך נדמה לי שכולנו נופלים לא
      פעם לסוג של.....
      שבוע חורפי מקסים,
      תמר.

       

      גם סיכון צריך להיות מחושב,,,,

       כי החיפזון מביא לאסון,

       והפתיינות המרצדת יכולה להכיל כוונות נסתרות,,,

        5/11/09 13:34:

      צטט: דן סטארס 2009-11-02 17:55:16

      "שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת,"
      עיקשות לעתים מובילה להרס,
      מעוורת את שיקול הדעת...
      יפה 

       אכן כך, עיקשות ופזיזות,

       ללא שיקול דעת,,

       

      גם סיכון צריך שיהיה מחושב,,

       

      תודה דן
        5/11/09 06:59:


      קשה לנו עם יצרינו

      אלו במיוחד המפתים

      אותנו ומושכים אותנו

      לסכנות שבסופם

      נוצר סוף או כלייה.

      אך מי יכול להם

      כשהם באים ותוקפים

      לא בגלל יצר זה

      אמרו חז"ל

      "איזהו הגיבור הכובש את יצרו"?

      אבל תודי,לפעמים זה כייף.

      יפה אמרת/דרשת/כתבת

        4/11/09 23:40:

      צטט: rhuven 2009-11-02 15:31:15

      שבוע טוב

      ענת

       

       


      היי ראובן,, תודה לך לילה חמים ונעים
        4/11/09 23:39:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-11-02 15:25:26


      שילוב מופלא עם שירו של דן פגיס :)

      תודה ענתי.

      ליאורה

      תודה ליאורה,,

       לילה טוב

       

        4/11/09 23:38:

      צטט: ליריתוש 2009-11-02 10:41:12


      ענתי,

      כעת, כשאני עם תזכורת מחודשת לסיפור המיתולוגי של דדאלוס ואיקרוס,

      אותו קראתי באיסוף החומר על קנוסוס - הארמון החשוב ביותר בכרתים, שהיה משכן ומרכז התרבות המינואית -

      השיר שלך מקבל משמעות הרבה יותר מובנת מאשר אם הייתי קוראת אותו לפני כן.

      אנו תמיד חיים במלחמה בין השכל לרגש, ולעתים מנצח מה שלא צריך לנצח באותו הרגע..

      יום טוב!

      מסכימה עימך בהחלט,,

       אנו חיים במלחמה בין השכל לרגש,, ולעיתים כהו החושים מתוך פזיזות

      וכשאין שיקול דעת,, זה לא בטוח,,

       

      צריך לזכור שגם סיכון צריך שיהיה מחושב,,

       

      תודה לירית,

       איזה כייף להשלי בפאזל של סיפור ותרבות ולביקור במקום להשלמת אוירה,,,

       

        4/11/09 23:35:

      צטט: ronafr 2009-11-02 09:33:25


      מאד רציתי לככב, אך אזלו הכוכביםבוכה

      אשתדל לחזור...

       

      תודה רונית,,

       שמח שאת מבקרת וקוראת

       

       יופי של תמונה החדשה יפהפיה

        4/11/09 23:33:

      צטט: אני מיכל 2009-11-02 08:54:37


      ואני חשבתי פעם שהאדם חכם יותר מכל פרפר מצוי...

       

      מסתבר שיש לנו [לבני האדם] רגעים של יהירות מיותרת,,

      (-:

        4/11/09 23:32:

      צטט: אורורה1 2009-11-02 07:59:33


      הבאת בשיר את סיפורו של איקרוס שנהה אחר השמש, חרף אזהרות אביו, עד שנמסו כנפיו והוא מת.

      משל למי שיש בו יצר הרפתקנות או חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות הרסניות.

      רעיון יפה, מסר יפה  וכתיבה יפה.

       

      בוקר טוב,

      אורורה

       

      זה בהחלט הרעיון,,,

       היום הקצב הרבה יותר מהיר,, פזיזות יתר,,,

      לעצור רגע ולבין שגם סיכון צריך להיות מחושב

        4/11/09 23:30:

      צטט: *גילה* 2009-11-02 03:39:58

      כתיבה נפלאה יקירה

      ***

      שבוע טוב ♥

      אהבתי....

      תודה גילוש',,,

      ערב מקסים לך

      ~ ~

       

        4/11/09 23:29:

      צטט: * המלאך * 2009-11-02 03:13:13


      להימשך באופן כפייתי אל הנוצץ,

      עלול להביא עלייך לבסוף את הקץ,

                                              

      להכיר במגבלות האנושיים,

      יעניק לך אורך של חיים...

               

      *


       

       

       הטבת לבטא את הרעיון של השיר,,

      על משיכה כפייתית

       לאור פתייני,,,

       

      תודה יוסי

        4/11/09 23:27:

      צטט: softcactus 2009-11-01 22:56:18

      רק כך מחליטים מה טוב

      ננסה ואולי ימצא חן

       

      שבוע של קסם

       

      שלומי

       

       

       

      תודה שלומי,,

       לנסות זה טוב,, אבל לא צריך לקחת סיכונים מיותרים,,

       גם סיכון צריך להיות מחושב,,,,

      ערב מקסים לך

       

        4/11/09 23:25:

      צטט: *עדינה* 2009-11-01 22:48:33


      נשיקה

      תודה עדינה,,

       לילה נפלא לך

        4/11/09 23:25:

      צטט: מודי10 2009-11-01 22:41:21


      לפעמים טוב כך ולפעמים כך,

      תמיד שיקול דעת

      יכול להיות משעמם

       

      יתכן,,אך פזיזות יכולה להיות מסוכנת  גם,,,

      לדעתי,

       גם סיכון צריך להיות מחושב!

      תודה מודי

        4/11/09 16:59:

      צטט: perach1 2009-11-01 20:57:01


      " עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה. "
      יופי של מילים..!

      תודה פרח,,

       האור המחמם והמכלה כאחד,,,

       פשוט להיות מודעים,,,,,,

       

        4/11/09 16:58:

      צטט: שמש חדשה 2009-11-01 20:44:30

      ענתי יקרה

      כתיבה נפלאה ותובנה בצידה

      שנדע לבחור באור הנכון

      תודה לך


       

      "שנדע לבחור באור הנכון"

       הגדרה נהדרת סילבי,,,

      ♥ ערב מקסים לך

       

        4/11/09 16:57:

      צטט: יערית 1 2009-11-01 20:22:30


      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      בדיוק כך....
      תובנות נוספות במילותייך
      התחברתי ואהבתי
      שבוע ניפלא ענתוש
      זהבית

      לפעמים האור מסנוור ומסתיר דברים אחרים,,,

       בחיים חשוב לזכור להפעיל שיקול דעת,,

       

      לא תמיד כדאי להיסחף בפזיזות,,,

       

      תודה זהבית

       

        4/11/09 16:55:

      צטט: "הנוצץ בכוכבים" 2009-11-01 19:58:11

      מקסים ויפה כתבת.

      שבוע טוב וניפלא לך.

       

      תודה לך משה יקר,,

       

      ערב מקסים לך

        4/11/09 16:54:

      צטט: ה א ח ר ת 2009-11-01 19:15:38


      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      .
      משפט מהחיים שלנו
      שהולכים אנחנו כעיוורים אחר האור..
      שלפעמיים מתגלה כחיזיון
      ולפעמיים כאור הגחלילית
      ולעיתים כקרן אור.
      משובחת כתמיד.
      מעדיפה את מילותייך,משירו של דן.

      תודה יונית,,

       זה בהחלט תסריט של חיים,,

       המשיכה המהפנטת ,,המסונוורת, המעוותת את האמת,,

       לזכור שלעיתים יש שילובים מסוכנים,,

       ןלראות או להיות ערים לזה,,,

       לא ללכת בעיוורון,,,,בפזיזות,,

       להפעיל שיקול דעת,,

       

       


      מזכיר קצת את ההבדל בין פיקח לחכם....

      פיקח מצליח להחלץ מצרה שחכם מראש לא היה נכנס אליה....

      מאידך...

      וכאן אני אולי מתווכח עם עצמי (או עם האמרה) -

      אם נקפיד כל העת להיות חכמים....

      ולא להכנס....

      הרי שנמצא כל העת בחוץ... מחוץ....

      רק שלא יהיה לחוץ....

      ותעודות ביטוח על אפס סיכונים - מזמן חדלו להדפיס...

      ולכן...

      עוף גוזל, חתוך את השמים. אבל - אל תשכח.....

      יום נפלא

      איתן

        4/11/09 08:04:

      צטט: hkadman 2009-11-01 19:07:32

      אני מעדיף את שירך* ענתי על זה של דן פגיס.

      איזה כייף חיים,,לקרא תגובה כזו (-:

       חיבוק ליום נהדר,,

      וכמובן שדן פגיס משורר נפלא,,,

       

        4/11/09 07:46:

      צטט: עודד השודד 2009-11-01 18:32:25

      מרתק שירך ושירו של דן פגיס משלים את התמונה  *

      תודה עודד,,

      דן פגיס ,, משורר מוערך בהחלט

       

       

       

        4/11/09 07:46:

      צטט: רוניתלה 2009-11-01 16:51:25

      ענתי יקירתי

      משומה מה נראה לי

      שאת שקולה ולא ממש נסחפת

      אז מה קרה הפעם ?

      יצר ההרס העצמי השתלט?

      מתקשה אני להאמין

      כנראה היתה זו מעידה קלה

      ומיד חזרת למיטבך

      חחחח',, רוניתוש',,

      לא כל מה שאני כותבת זה מתוך חוויה אישית או התנסות,,

       זה יותר מתוך מחשבות והגיגים בנושא,,

       מתוך תהיות ורעיונות שמעניין לי להגות בהם

       

      תודה יקירתי♥

       

        4/11/09 07:44:

      צטט: ashorer 2009-11-01 16:50:35


      וכבר אמרו, לא כל הנוצץ זהב ולא כל אור מחיה...

       

      ואני חושב שאחת התפילות שצריך לומר אדם כל יום: "והצילני מהרס עצמי"

       

      תודה

       פשוט להיות במודעות יתר למה שקורה סביבנו,,,,

       

      תודה אשר,,

       

        4/11/09 07:42:

      צטט: shauli_nameri 2009-11-01 16:50:24

      רח' גורדון גשם ראשון

      רח'גורדון בגשם ראשון שמן על בד 60X89 ס"מ
      שאול נמרי

       

      תודה שאולי,,

       יום מצויין לך

        4/11/09 07:41:

      צטט: SARI 2009-11-01 16:45:56


      אהבתי את השיר וגם את תגובות הקוראים..

      שרי

      בקר אור שרי,,

       

      תודה לך והמשך יום  נ ה ד ר

       

        4/11/09 07:41:

      צטט: מושיקו101 2009-11-01 16:35:59

      יצר ההרס ענתי יקרה, הוא יצר מחוייב המציאות מישהו חייב ללכת על הקצה, להמר, להיכשל  וזה היצירתי שיבוא אחריו יצליח.

      לאורך ההיסטוריה ,,אכן יש דברים שניבנו והתפתחו מתוך טעויות אפילו סופניות,,

       ברמת הסקרנות האנושית לנסות,, אני יכולה להבין,,

        ברמה האישית של פזיזות בהחלטה ובהתנסויות,,

      חושבת שצריך וחשוב להפעיל שיקול דעת,,,

      תודה רבה משה,,

        4/11/09 07:38:

      צטט: לוייתן 2009-11-01 16:01:53

      לעיתים , יצר הרפתקנות מתורגם ל"שיכרון עיקשות"

      ודחף רגעי שמשתלט, עשוי להעניק שלווה אורגאזמית,

      גם אם המחיר הוא כלייה.

      מובנה כנראה בתוך אישיותם של סוג בני אדם ,

      ונתפס כמובן כיצר הרס עצמי.

      נישגבות מכישורי חושינו , הבנות לשורשיהן ,

      תקומתן  וחליפתן של מרבית האפיזודות

      הנולדות , ועפות אל הנצח...

       

      אין ספק שיש דברים,,כניראה,, בלתי נשלטים,

       דחפים של אתגרים על הקצה,,,

       וכניראה שזה מזרים ריגושים ברמה שמטשטשת שיקול דעת,,,,

       לעיתים נשגב מבינה להבין הרפתקנות מסוכנת המקננת בעוצמה,,

       

      תודה לך

       

        4/11/09 07:34:

      צטט: עמותת כמוך 2009-11-01 15:44:49

      תודה
      מאחל רק טוב

      גם לך יום מצויין,

      בעשיה מבורכת

       

        4/11/09 07:32:

      צטט: מאיה113 2009-11-01 15:32:17


      כוכב מקסימה.

      בקר אור מאיוש',

       מחבקת לך יום קסום

       

        4/11/09 07:32:

      צטט: מגן דהרי 2009-11-01 15:29:10


      עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה.
      "הצבי לא ישיג את הצב....."

      להיות זהירים מפתיינות מסוכנת,,

       ולהפעיל שיקול דעת,,

       

      "החיפזון מן השטן" נאמר

       

      תודה מגן יקר

       

        4/11/09 07:31:

      צטט: Gfaus 2009-11-01 15:28:19

      פשר האור ...

      האם האור בקצה המנהרה הוא הפתרון או רכבת דוהרת לקראתנו ?

      לא יודע ... מנסים

      (*)

      לנסות,,

       להתנסות,,

       להעיז,,

       

      הכל טוב ויפה,,

      ובין כל אלה לא להיות פזיזים מידי,,,

       אלא תמיד להפעיל שיקול דעת,,

       

        4/11/09 07:29:

      צטט: גרבו 2009-11-01 15:21:26


      שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת,
      והוא מפנה עורפו
       לאש
      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      .
      .
      ~ איקרוס פוחז
       איכה
       נ[ר]מסו כנפיו ~
      . ענתי כתבת מצויין,
      תחושה כבדה של הרס עצמי...
      צריך לקרוא יותר מפעם אחת...
      "סוף מעשה במחשבה תחילה"?
      תודה יקירתי.
      שלך,גרטה*

      גרטה , זה בהחלט  מתחבר לפוסט ההוא "סוף מעשה במחשבה תחילה"

      הכל סובב סביב אותה פזיזות של החלטות  שמביאה לכליה ,,

       אין לשכוח את שיקול הדעת,,

       

      תודה גרטה

        4/11/09 07:27:

      צטט: דאז 2009-11-01 15:09:04

      אבן גבירול תמיד ידע לכתוב בחרוזים:

       

      מכשול, גבירול

       

      ולא רק נרמסו ניתן לקטוע בסוגריים מרובעים.......

       

       חשבתי היכן לשים את הסוגריים ב-

      anaatti 

       

      ולא מצאתי מקום ראוי .....

      (-:  סוגריים בשמי למשל ana[at]ti

       

      וברצינות,,

      יש לי ספר שירה של  אבן גבירול,

       שעשה שימוש גאוני בשפה והיה בעל יכולת מופלאה  של ביטוי,,

      עונג אמיתי..

       

      תודה לך,,ויום נהדר,,,

       

        4/11/09 07:22:

      צטט: ג'וני03 2009-11-01 15:05:44


      יפה

      תודה ג'וני,,

       

      יום יפהפה וצלול

       

        4/11/09 07:11:

      צטט: yamragua 2009-11-01 14:57:27

       שלום לענת,

       

      לאור השלוו העלוּם

      המרצד אשלייה.
      .
      שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת..
      מסר יפה
      בכתיבה נהדרת..
      חיוך
      יום אור
      שבוע טוב

       

      בקר אור אוהד,,

       ליום יפהפה ברוגע ונעימוּת

       

        4/11/09 02:29:

      את אוהבת להלך על הקצה..

      העיקר שיהיה קצה כל שהוא,,

      נשתמע.

        3/11/09 23:50:


      מקסים , מרתק,  עמוק ,

      השיר מתחבר לפסוק:"פחז כמים אל תותר"

        3/11/09 18:13:

      צטט: פלג קטנה 2009-11-02 20:54:16


      צעידה על הסף

      של בני אנוש..

      כתוב מקסים*

       

       

       

      בדיוק.
        2/11/09 23:07:

       

      ובכל זאת נמשך אל השמש החמה היוקדת=חיים במלואם.

       

      שיר יפיפה

       

      איריס

        2/11/09 20:54:


      צעידה על הסף

      של בני אנוש..

      כתוב מקסים*

       

        2/11/09 20:24:


      ענתי אשוב עם כוכב ענק,

      לצערי אזלו.

      תמר.

        2/11/09 20:23:

      "עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה"
      ענת יקרה,
      דימוי מושלם לתעתוע-
      ערגון השמש מול ריצוד האשלייה.
      אהבתי את הכתיבה,
      נעצבתי מהרגשת ההרס העצמי,
      אך נדמה לי שכולנו נופלים לא
      פעם לסוג של.....
      שבוע חורפי מקסים,
      תמר.
        2/11/09 17:55:
      "שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת,"
      עיקשות לעתים מובילה להרס,
      מעוורת את שיקול הדעת...
      יפה 
        2/11/09 16:49:

      צטט: naomi P 2009-11-01 14:51:12

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד

       

       

      כמה נכון כתבת

      * נהדר

       

      תודה נעמי,,,,,

       יש דברים שיש להם קסם מכשף,,,

        2/11/09 16:30:

      צטט: אביחי שמי 2009-11-02 08:13:09

      בהתייחס לבית הראשון בשירך עלו לי השורות הבאות מתוך שירו של המשורר שמעון אדף, היכולת של האדם להבין כי ישנו כוח עצום וכביר ממנו יכולה למתן את יצר ההרסנות הטבוע בנו מכוח זכות הבחירה שניתנה לנו ע"י אותו כוח, לא באמונה עסקינן.

       

      היוצר

      לא רחוק מכאן
      יכול להיות כל מקום בארץ
      שם נולדתי
      תחת שמי תמוז המותכים
      ...הייתי רוצה להאמין כי אי שם
      גמעה ציפור
      את השחר של טרם היותי
      וצווחת
      או כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי
      ( אוטוביוגרפיה " בתוך המונולוג של איקרוס ע' 77 )

      אביחי ,ידידי,

      תודה על קטע מרתק חשיבה

       ומעורר להעמיק בהבנה וכוונה,,

       ועוד של שמעון אדף המוכשר, משורר,סופר ומוזיקאי צעיר ,,

       עושה לי חשק לרכוש את הספר,,,,

       

       בהחלט מסכימה עם הרעיון שהיכולת של האדם להבין כי
       ישנו כח עצום ממנו, יכולה למתן את יצר ההרסנות הטבוע בנו

       מכח זכות  הבחירה שניתנה לנו ע"י אותו כח"

        2/11/09 15:31:

      שבוע טוב

      ענת

        2/11/09 15:25:


      שילוב מופלא עם שירו של דן פגיס :)

      תודה ענתי.

      ליאורה

        2/11/09 15:04:

      צטט: lynxhfr 2009-11-01 14:46:23

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      או שמילים אחרות...שלי
      עזה כמוות אהבה 
      אני תמים

      בהחלט עזה מאד ,,,,

      אבל להישאר בפרופורציות בלי אובססיביות,,

       ולא תהיה עזה  כמוותלשון בחוץ,

       

       ופה מדובר גם על התנהלות כללית בחיים,,פזיזה ואפילו יהירה,

       שעלולה להביא לכליה,,,

       

      תודה לך תמים

        2/11/09 15:01:

      צטט: מרוית באהבה... 2009-11-01 14:35:23

      פשוט wow...

      כתבת:

      מ  ק  ס  י  ם!

      המשך יום נפלא יקירה.

      תודה רוויתוש',,

      יום נעים וחמים,

       עטוף במתיקות..

       

        2/11/09 15:00:

      צטט: רותי א' 2009-11-01 14:33:24


      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      יש בזה קסם...מכשף...

       

      וזו הסכנה הקסם המכשף,,

       צריך להישמר לא להיסחף מידי

      (-:

        2/11/09 14:59:

      צטט: אלעד קורן 2009-11-01 14:11:26

      לא תמיד האור המהפנט

      הוא חיובי....

      רק לרוב

       

      כתבת מקסים

      (אשוב)

       

      מסכימה איתך אלעד,,

       לא תמיד האור המהפנט הוא חיובי,

       הוא מפתה ומסוכן כאחד,

       צריך להיות עירניים,,,לא להיסחף מידי,,

       

      תודה לך

       

        2/11/09 14:36:

      צטט: shira_22 2009-11-01 14:04:41


      שבוע מקסים

      *

       

      תודה שירה,,

       גשום וחמים וכייף

        2/11/09 14:36:

      צטט: ישעיהו 0573186107 2009-11-01 14:03:26


      בס"ד שלום פרפר כאן האש .שמחתי לראות ולהריח שנמשכת אליי ואחריי.ואת הנהגת שמנסה לעקוף אותי בעיקולי כביש סדום-חיי אולי תרפי מדוושת הגז?

      מי מנסה לעקוף אותך,, מי?

       

        2/11/09 14:04:

      צטט: 4 לב אדום 2009-11-01 14:02:49


      מי לא פעם  "נמשך אל האור המהפנט"

      בעיקשות עיוורת   ולא   נשרף

      אני   כן.

       

      את,,?

      אני מבינה שלעיתים לקחת סיכונים זה מחוייב ,,

       אך לפחות לא בהגזמה פרועה ומסוכנת מידי,,

        2/11/09 14:01:

      צטט: אמיצה מהחיים 2009-11-01 13:55:18


      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      מקסים יקירתי, אהבתי:)
       שבוע מצוין

      תודה גליתוש',,

       לפעמים צריך להזהר משהו שמושך אך מסוכן כאחד,,

       

        2/11/09 14:00:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-11-01 13:49:27

      רק מי שברא-יודע!

      גם מדוע העש

      אל האש נסחף

      שירך מעורר מחשבות

      יש לבני אדם,, לעיתים יצר הרפתקני נוטה להרסני,

       שבו פועלים בפיזות וללא שיקול דעת,,

       זה כניראה מזג סוער מידי,,,,

       

        2/11/09 13:58:

      צטט: כותב בשביל הכיף 2009-11-01 13:47:32


      וואללה, בפעם הבאה אני נזהר...

      מזלך שיש פעם באה,,

       לא תמיד זה מצליח (-:

       

        2/11/09 13:52:

      צטט: m%s 2009-11-01 13:37:27


       מי שרוכב במהירות,
      אינו בטוח מן המכשול.

      עדיף בום מאשר טרח.

       

      חח',,,,

      רצוי בלי בום ובלי טרח,,

        2/11/09 10:41:


      ענתי,

      כעת, כשאני עם תזכורת מחודשת לסיפור המיתולוגי של דדאלוס ואיקרוס,

      אותו קראתי באיסוף החומר על קנוסוס - הארמון החשוב ביותר בכרתים, שהיה משכן ומרכז התרבות המינואית -

      השיר שלך מקבל משמעות הרבה יותר מובנת מאשר אם הייתי קוראת אותו לפני כן.

      אנו תמיד חיים במלחמה בין השכל לרגש, ולעתים מנצח מה שלא צריך לנצח באותו הרגע..

      יום טוב!


      מאד רציתי לככב, אך אזלו הכוכביםבוכה

      אשתדל לחזור...

        2/11/09 08:54:

      ואני חשבתי פעם שהאדם חכם יותר מכל פרפר מצוי...
        2/11/09 08:13:

      בהתייחס לבית הראשון בשירך עלו לי השורות הבאות מתוך שירו של המשורר שמעון אדף, היכולת של האדם להבין כי ישנו כוח עצום וכביר ממנו יכולה למתן את יצר ההרסנות הטבוע בנו מכוח זכות הבחירה שניתנה לנו ע"י אותו כוח, לא באמונה עסקינן.

       

      היוצר

      לא רחוק מכאן
      יכול להיות כל מקום בארץ
      שם נולדתי
      תחת שמי תמוז המותכים
      ...הייתי רוצה להאמין כי אי שם
      גמעה ציפור
      את השחר של טרם היותי
      וצווחת
      או כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי
      ( אוטוביוגרפיה " בתוך המונולוג של איקרוס ע' 77 )

        2/11/09 07:59:


      הבאת בשיר את סיפורו של איקרוס שנהה אחר השמש, חרף אזהרות אביו, עד שנמסו כנפיו והוא מת.

      משל למי שיש בו יצר הרפתקנות או חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות הרסניות.

      רעיון יפה, מסר יפה  וכתיבה יפה.

       

      בוקר טוב,

      אורורה

        2/11/09 03:39:

      כתיבה נפלאה יקירה

      ***

      שבוע טוב ♥

      אהבתי....

        2/11/09 03:13:


      להימשך באופן כפייתי אל הנוצץ,

      עלול להביא עלייך לבסוף את הקץ,

                                              

      להכיר במגבלות האנושיים,

      יעניק לך אורך של חיים...

               

      *


       

        1/11/09 23:47:

      צטט: איש של קסם 2009-11-01 20:02:24

      צטט: anaatti 2009-11-01 15:02:23

      צטט: איש של קסם 2009-11-01 14:58:54

      אפשר רק להוסיף:

      עדיף להוציא את הכעס מאשר לצבור עד זעם ללא שליטה הגיונית.

      ערב טוב וקסום לך ענתו'ש

       

      המשפט שכתבת טוב ויפה,,

       אך אינו קשור לפוסט,,,

      הפוסט מדבר  על היסחפות הרסנית,,

       על חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות שליליות,,,

      גם השיר שהוספתי מחזק זאת,

       

      תודה לך איש קסום,,,

       

      היסחפות הרסנית שקולה ל-זעם.

      ולכן כתבתי שעדיף להוציא את הכעס שהוא עדיין בשיקול דעת מסויים ולא לחכות עד יבוא ה-זעם שאין בו כל שליטה ומביא לתוצאה שלילית ביותר.

      יש אנשים שחושבים שהכעס רעה חולה ואני אומר:

      תנו לכעס לצאת ולא יבוא הזעם ההורס שהוא מיתה חולה עד קבר.

      תודה לך ענתו'ש יקירתי.

       

       

      תודה קסם, שהרחבת,,

      הבנתי את כוונתך ואת חוטי הקשר לפוסט,,,

      אין ספק שאין לכלוא כעס בפנים, אלא לתת לו לצאת,

       להרפות ממנו שלא יכלה מבפנים,,,

       

        1/11/09 22:56:

      רק כך מחליטים מה טוב

      ננסה ואולי ימצא חן

       

      שבוע של קסם

       

      שלומי

       

       

       

        1/11/09 22:48:

      נשיקה
        1/11/09 22:41:


      לפעמים טוב כך ולפעמים כך,

      תמיד שיקול דעת

      יכול להיות משעמם

        1/11/09 20:57:

      " עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה. "
      יופי של מילים..!
        1/11/09 20:44:

      ענתי יקרה

      כתיבה נפלאה ותובנה בצידה

      שנדע לבחור באור הנכון

      תודה לך


       

        1/11/09 20:22:

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      בדיוק כך....
      תובנות נוספות במילותייך
      התחברתי ואהבתי
      שבוע ניפלא ענתוש
      זהבית
        1/11/09 20:02:

      צטט: anaatti 2009-11-01 15:02:23

      צטט: איש של קסם 2009-11-01 14:58:54

      אפשר רק להוסיף:

      עדיף להוציא את הכעס מאשר לצבור עד זעם ללא שליטה הגיונית.

      ערב טוב וקסום לך ענתו'ש

       

      המשפט שכתבת טוב ויפה,,

       אך אינו קשור לפוסט,,,

      הפוסט מדבר  על היסחפות הרסנית,,

       על חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות שליליות,,,

      גם השיר שהוספתי מחזק זאת,

       

      תודה לך איש קסום,,,

       

      היסחפות הרסנית שקולה ל-זעם.

      ולכן כתבתי שעדיף להוציא את הכעס שהוא עדיין בשיקול דעת מסויים ולא לחכות עד יבוא ה-זעם שאין בו כל שליטה ומביא לתוצאה שלילית ביותר.

      יש אנשים שחושבים שהכעס רעה חולה ואני אומר:

      תנו לכעס לצאת ולא יבוא הזעם ההורס שהוא מיתה חולה עד קבר.

      תודה לך ענתו'ש יקירתי.

       

       

      מקסים ויפה כתבת.

      שבוע טוב וניפלא לך.

        1/11/09 19:44:

      צטט: tcherni 2009-11-01 19:21:36


      יופי של שיר !
      מזכיר לי גם את השיר ששרה רבקה זוהר על דדלוס ואיקרוס

      לא מצליחה להיזכר במנגינה,,

       לא זוכרת אם זוכרת את השיר (-:

       

      מצאתי בשירונט:

       

       

      דדלוס ואיקרוס
      רבקה זוהר
      מילים: אהוד מנור
      לחן: שם טוב לוי

      הם נצבו על ראש הצוק,
      כנפיים בידהם.
      ואל הרקיע הסמוק
      נשאו את עינהם.

      דדלוס ואיקרוס,
      עם שחר אפרורי,
      מן האי כרתים ביקשו לנוס,
      ביחד להמריא.

      אל סיציליה הטובה,
      על כנף האור, על כנף תקווה,
      הרחק אי שם, מעבר ים,
      נברא עכשיו עולם.
      מי שבידו הדרור,
      יוכל לפרוש כנפי ציפור,
      להתעקש ולבקש,
      חלום שיתממש.

      אבא בעיני הבן
      הביט באהבה,
      ולשתי כתפיו הצמיד כנפי
      נוצות ושעווה.

      "אל תעוף אל החמה,"
      אמר האב לבנו,
      "אל תרחק מפני האדמה,
      כי אל חופה נבוא".

      אל סיציליה הטובה,
      על כנף האור, על כנף תקווה,,,


      איקרוס הגביה עוף,
      את החמה אהב.
      וקרניה את גופו עטפו,
      המסו את כנפיו.

      דדלוס בכה מאוד,
      כשבנו צנח לים,
      אך המשיך כמו פרפר לדאות,
      אל עבר חלומם.

        1/11/09 19:21:

      יופי של שיר !
      מזכיר לי גם את השיר ששרה רבקה זוהר על דדלוס ואיקרוס

        1/11/09 19:15:

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      .
      משפט מהחיים שלנו
      שהולכים אנחנו כעיוורים אחר האור..
      שלפעמיים מתגלה כחיזיון
      ולפעמיים כאור הגחלילית
      ולעיתים כקרן אור.
      משובחת כתמיד.
      מעדיפה את מילותייך,משירו של דן.
        1/11/09 19:07:
      אני מעדיף את שירך* ענתי על זה של דן פגיס.
        1/11/09 18:32:
      מרתק שירך ושירו של דן פגיס משלים את התמונה  *

      ענתי יקירתי

      משומה מה נראה לי

      שאת שקולה ולא ממש נסחפת

      אז מה קרה הפעם ?

      יצר ההרס העצמי השתלט?

      מתקשה אני להאמין

      כנראה היתה זו מעידה קלה

      ומיד חזרת למיטבך

        1/11/09 16:50:


      וכבר אמרו, לא כל הנוצץ זהב ולא כל אור מחיה...

       

      ואני חושב שאחת התפילות שצריך לומר אדם כל יום: "והצילני מהרס עצמי"

       

      תודה

        1/11/09 16:50:

      רח' גורדון גשם ראשון

      רח'גורדון בגשם ראשון שמן על בד 60X89 ס"מ
      שאול נמרי

        1/11/09 16:45:


      אהבתי את השיר וגם את תגובות הקוראים..

      שרי

        1/11/09 16:35:
      יצר ההרס ענתי יקרה, הוא יצר מחוייב המציאות מישהו חייב ללכת על הקצה, להמר, להיכשל  וזה היצירתי שיבוא אחריו יצליח.
        1/11/09 16:01:

      לעיתים , יצר הרפתקנות מתורגם ל"שיכרון עיקשות"

      ודחף רגעי שמשתלט, עשוי להעניק שלווה אורגאזמית,

      גם אם המחיר הוא כלייה.

      מובנה כנראה בתוך אישיותם של סוג בני אדם ,

      ונתפס כמובן כיצר הרס עצמי.

      נישגבות מכישורי חושינו , הבנות לשורשיהן ,

      תקומתן  וחליפתן של מרבית האפיזודות

      הנולדות , ועפות אל הנצח...

       

        1/11/09 15:32:

      כוכב מקסימה.
        1/11/09 15:29:

      עֵרָגוֹן השמש בפתיון מרומז
       לאור השלוו העלוּם
      המרצד אשלייה.
      "הצבי לא ישיג את הצב....."
        1/11/09 15:28:

      פשר האור ...

      האם האור בקצה המנהרה הוא הפתרון או רכבת דוהרת לקראתנו ?

      לא יודע ... מנסים

      (*)

        1/11/09 15:21:

      שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת,
      והוא מפנה עורפו
       לאש
      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      .
      .
      ~ איקרוס פוחז
       איכה
       נ[ר]מסו כנפיו ~
      . ענתי כתבת מצויין,
      תחושה כבדה של הרס עצמי...
      צריך לקרוא יותר מפעם אחת...
      "סוף מעשה במחשבה תחילה"?
      תודה יקירתי.
      שלך,גרטה*
        1/11/09 15:09:

      אבן גבירול תמיד ידע לכתוב בחרוזים:

       

      מכשול, גבירול

       

      ולא רק נרמסו ניתן לקטוע בסוגריים מרובעים.......

       

       חשבתי היכן לשים את הסוגריים ב-

      anaatti 

       

      ולא מצאתי מקום ראוי .....

        1/11/09 15:05:

      יפה
        1/11/09 15:02:

      צטט: איש של קסם 2009-11-01 14:58:54

      אפשר רק להוסיף:

      עדיף להוציא את הכעס מאשר לצבור עד זעם ללא שליטה הגיונית.

      ערב טוב וקסום לך ענתו'ש

       

      המשפט שכתבת טוב ויפה,,

       אך אינו קשור לפוסט,,,

      הפוסט מדבר  על היסחפות הרסנית,,

       על חוסר שיקול דעת המביא לתוצאות שליליות,,,

      גם השיר שהוספתי מחזק זאת,

       

      תודה לך איש קסום,,,

        1/11/09 14:58:

      אפשר רק להוסיף:

      עדיף להוציא את הכעס מאשר לצבור עד זעם ללא שליטה הגיונית.

      ערב טוב וקסום לך ענתו'ש

       

        1/11/09 14:57:

       שלום לענת,

       

      לאור השלוו העלוּם

      המרצד אשלייה.
      .
      שיכרון עיקשות
       מסתפח בו
       מֵהָרֵס את ישוב הדעת..
       
      מסר יפה
      בכתיבה נהדרת..
      חיוך
      יום אור
      שבוע טוב

       

        1/11/09 14:51:
      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד

       

       

      כמה נכון כתבת

      * נהדר

        1/11/09 14:46:
      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
       
      או שמילים אחרות...שלי
      עזה כמוות אהבה 
       
      אני תמים
        1/11/09 14:35:

      פשוט wow...

      כתבת:

      מ  ק  ס  י  ם!

      המשך יום נפלא יקירה.

        1/11/09 14:33:

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      יש בזה קסם...מכשף...
        1/11/09 14:11:

      לא תמיד האור המהפנט

      הוא חיובי....

      רק לרוב

       

      כתבת מקסים

      (אשוב)

        1/11/09 14:04:


      שבוע מקסים

      *

        1/11/09 14:03:

      בס"ד שלום פרפר כאן האש .שמחתי לראות ולהריח שנמשכת אליי ואחריי.ואת הנהגת שמנסה לעקוף אותי בעיקולי כביש סדום-חיי אולי תרפי מדוושת הגז?
        1/11/09 14:02:


      מי לא פעם  "נמשך אל האור המהפנט"

      בעיקשות עיוורת   ולא   נשרף

      אני   כן.

        1/11/09 13:55:

      נמשך אל האור המהפנט
       המחמם ומכלה כאחד...
      מקסים יקירתי, אהבתי:)
       שבוע מצוין
        1/11/09 13:49:

      רק מי שברא-יודע!

      גם מדוע העש

      אל האש נסחף

      שירך מעורר מחשבות


      וואללה, בפעם הבאה אני נזהר...
        1/11/09 13:37:


       מי שרוכב במהירות,
      אינו בטוח מן המכשול.

      עדיף בום מאשר טרח.