| אבל לפני המירוץ, רק על מנת להתלונן ולקטר על יום שישי שחלף, אספר לכם שזה לא נחמד לקום להבנה שהבית שלך מוצף מהגשמים המופלאים שברכת אותם בלילה וכעת אתה מקלל אותם. אמשיך בזה שלעבור ביום שכזה, עם האוטו בתוך בני ברק – זה כמעט כמו לנסוע לאילת וחזרה, ובס"ה חפצה נפשי בפתח תקווה. מי דחף מה לרקטום של העיר האומללה הזאת?! לכמה מכם יצא בשעות הלילה הלא סבירות במצב לא ברור בין הכרה לאיבודה, לראות בקבוק שמפניה מחליט לפתוח את עצמו, על דעת עצמו ובלי חומרי סיכה ובלי אצבעות? ולתהות האם תנשוך את השעם הוא יוכל להיכנס חזרה לבקבוק? או לפתח דיונים מעמיקים על האם 1 זה באמת 1? או לחלופין מה יותר גדול – האין סוף שבין ה1 ל -2 או האין סוף שבמספרים הטבעיים? ובעיקר לעשות צורה של עיפרון ולצייץ "מי אני מי אני מי אני?" ולסיכומו של יום, לרצות אך לא להתרצות. אולי חלמתי את היום הזה, לכו תדעו. ולעניינה של הכותרת:חדר ריק ומיותם עומד לו בסוף המסדרון של בייתי הזעיר אומנם החדר עונה לי כשאני מדבר אליו, אבל משום מה האינטליגנציה שלו מסתיימת ביכולת לחזור אחרי ההברה האחרונה שאמרתי. עם כל הרצון הטוב זה קצת קשה לנהל ככה שיחה אינטליגנטית. בסבב הראשון, המודעות פורסמו, אנשים ביקרו והלכו, תהו והתדיינו אך רצה הגורל והגיע עד פתח בייתנו חבר שהחליט שנאים השכנים בעיניו ונכנס. עברה שנה, והחדר נותר מיותם ועזוב, הרצפות הוחלפו והדיונים עם החדר הריק הפכו לריקניים יותר ויותר. המודעות פורסמו שוב, האנשים לא הספיקו לבקר ואז חשבתי שהתמזל מזלי בשניתכוסית על חלל נכנסה לחיי ורצתה גם לדירתי, אך רצונו של הגורל ושל כוחות הטבע חזקים מאיתנו ויצא שהרצון הזה יישאר בגדר רצון. איי פופית פופית. אז המודעות מצאו את עצמם בשלישית באוויר, ונכנסים למירוץ אחרי השותף – הגורל יבחר מתי להתערב ובמידה ויבחר שלא יתערב, אז אתרי הלוחות כן. בואו רק נקווה שהמקרה הזה לא יגמר בצווי הרחקה, בשותפים מזדמנים, בחיפוש בלתי נגמר, בעורכי דין ממורמרים ובכאבי ראש וחזה מיותרים כפי שקרה ועדיין קורה לחברה לעבודה.שותפים, זה מכה. קישור למודעה ב – winwin http://www.winwin.co.il/RealEstate/Partner/Ads/RealEstateAds,3220407.aspx שלכם, מר tznobar בן זגרון בע"מ. |