היום התחיל בחדשות טובות.

אחרי שנתיים שלא ראה מספריים, לקחתי את השיער שלי אל תוך הסערה והתיישבתי על כיסא הספר. אחרי שהסברתי בפירוט כמעט משמים מאיפה לקצץ ומה להשאיר, התבשרתי ש"הטעם שלך מתאים למראה של חורף 2010, אז יש לנו מזל". נשמתי לרווחה.

שעתיים (!) אחר כך צעדתי החוצה מהמספרה מרוצה עד הגג מהתספורת שהולמת ביותר את "התלתל המהמם שלך". הספקתי לפגוש חברים לקפה, לישון שנת צהריים נהדרת ולפקוד ארוחת ערב רבת משתתפים, כולל פיצות הום-מייד שמגיע להן פוסט נפרד.

ואז י' התקשר וסיפר לי שהוא מצא אותה רטובה ורועדת על הכביש, וגם צירף הודעת תמונה כדי לסגור את העסקה. עשר דקות אחר כך התחדשתי בפעם השניה באותו יום. ועכשיו היא כאן, יצורה מופלאה בת שבועיים שעדיין יונקת מטרנה של חתולים מבקבוק, ישנה רוב הזמן ומועדת ברוב חן בעודה מדדה אחרי ברחבי הדירה.

איזה אושר.