אפרופו הפוסטים האחרונים בנושא הספרים שכל אחד מחזיק בספרייתו הפרטית, להלן צילום הספריה שלי. לפני כמה שנים מצאתי באיזה שהוא בלוג סיפור על שני אמנים שהתארחו בביתו של מצאנט עשיר ועיצבו מחדש את ספרייתו בהתאם לקודים של ספרים. זה היה נראה לא רע בכלל. חשבתי על זה, אבל עם כמה מאות ספרים הרעיון נראה רחוק ממימוש (תמיד עדיף לגלוש, או לכתוב, או סתם לנוח).
כשעברתי לגור עם חברתי נקרתה ההזדמנות. היא אמנם סירבה לארוז מראש את ספריה בהתאם לקודים הצבעוניים, אבל אני דאגתי לכך, מה שהפך את כל עניין הסידור, כולל בניית הארונות, לחוויה שנמשכה יומיים סתלבטניים וכיפיים למדי (תוך כדי מטלות החיים השוטפות). כאן יש סט פליקר של מלאכת ההרכבה, וכאן יש את התמונה ברזולוציה הגבוהה. מצאנו שיש לנו כמה כפולים, לא כולם מהספרים "הנחשבים", אלו שכולנו מקווים שאורחינו ישימו לב אליהם אגב אורחה.
אני אוהב את הספריה שלי . במציאות זה יפה הרבה יותר מכל מה שצילום יכול לתאר, ואין לי שום בעיה למצוא שום ספר - ממילא הזיכרון שלי הוא בעיקר ויזואלי. מה שכן, זה מוביל למקרים בהם חבר מבקש לשאול איזה שהוא ספר, ואני מפציר בו לעזוב את האדומים ולהתמקד יותר בשחורים.
בלינק הזה מפליקר יש דוגמאות לספריות אחרות המסודרות לפי מפתח צבעים. |