אני מבין, מכבד ומוקיר את המאמץ שלך. נסיתי וקראתי חזור וקרוא ולא מצאתי קשר בין הנימוק למטרה ולהחלטה. האם דרכי,בקשתי מראים שאיני רציני? או שאיני יכול להיות חבר לחיים? מה את מסכנת כדי להכיר אותי טוב יותר? ואם הייתי בוחר בדרך הרגילה של צט, פגישה שני זייונים ופרידה כמו שמסתיימים רוב ההיכרויות אזי הייתי רציני יותר? ומה כבר בקשתי..להיות אלוהים, לא יותר ולא פחות..האם זו משאלה גדולה מידי? ואת, כול מה שהיית אמורה לומר זה" נעשה ונשמע" קודם אעשה את מצוותך ואחר כך נתוודע. אמירה שבידלה את עם ישראל מעמים אחרים ואותך מנשים אחרות. איני מנסה לשכנע אותך, כי זו לא דרכי. אם את מוותרת..עלי..פועל יוצא ..אני מוותר עלייך. שנים אני מנסה להבין את צורת המחשבה האנושית.. ומסקנתי..לרוב היא מונעת מפחדים ומצבי רוח. האם יכול להיות שבמצב רוח הרפתקני יותר היית מקבלת החלטה אחרת? במידה ותשני דעתך שמורה לך הזכות לחזור בך ולקבל הצעתי וזאת עד למחר בחצות..סינדרלה כבר אמרנו? באם תעמדי בדעתך, מאחל לך כול טוב בתקווה שתמצאי את אשר ליבך חפץ על תבונה ורגישות ומחלת הגדלות.-נפוליאון בורסיקליני |