את מדורנו "מה קורה לפרשנים הכלכליים בעיתונות" היה צריך לחנוך כבר מזמן.

על נחמיה היקר ומיחזור אפשרי של חומריו תקראו פה, על סבר החרוץ נכתוב בעתיד.

הפעם נתמקד בכתבה ממעריב עסקים של שישי שפורסמה לפני שבוע (בעוונותיי גיליתי אותה רק היום). כתב אותה יהודה שרוני, הכתב והפרשן הכלכלי הבכיר של מעריב. הכי בכיר, עם הסקופים הכי גדולים.

אבל גם הוא לא פטור מחובת ידע מקצועי ודיוק.

בכתבה שכותרתה "היתה מפולת?" סוקר שרוני  את ההתאוששות המהירה של השווקים. הנה משפט המפתח שבו נעסוק: ומתאר את המהפך בשווקים:

"הנגיד האמריקני הודיע בדיוק לפני שבוע על הפחתת ריבית הפריים ב- 0.5 אחוזים והתפנית החיובית בשווקים הפכה לשאלה של זמן"

כשקראתי את המשפט חשבתי שאני קצת סנילי, היתה הפחתת ריבית פריים בארה"ב והיא לא זכורה לי?. כל כך האמנתי בשרוני שנזקקתי לגוגליזציה קצרה בטרם התאוששתי והבנתי שמי שטועה זה הפרשן הבכיר.

אז יש לנו כמה עדכונים למר שרוני ולמאות אלפי קוראי מעריב שקוראים אותו:

1. ריבית הפריים בארה"ב לא ירדה!

2. לפני  שבועיים  היתה הפחתת  ריבית על הלוואות הבנקים - discount rate.

3. הריבית הזו היא לא ריבית הפריים בארה"ב!!. היא פחות חשובה ממנה. 

4. יש אכן ציפיות להורדת ריבית הפריים בספטמבר, שזו הריבית המשמעותית באמת.

5. קוראים לריבית הזו Prime rate והיא נגזרת מה-   Federal Discount Rate

6. ההפרש המקובל בארה"ב בין הפריים לריבית הבנק המרכזי הוא 3%.

7. הפריים בארה"ב - 8.25%. ריבית הבנק המרכזי 5.25%

"הוול סטריט ג'ורנל" מחשב בקביעות את מדד ריבים הפריים כריבית הממוצעת על אשראי לטווח קצר ש- 75 אחוזים מתוך 30 הבנקים הגדולים בארה"ב קובעים ללקוחותיהם הטובים ביותר. משם נגזרים מוצרי אשראי - לרבות הלוואות וקווי אשראי וזו נחשבת לריבית הטובה ביותר והנמוכה הקיימת בתיק סיכוני האשראי של הבנק.