אף אחד לא מושלם

 אין אדם שהוא מושלם בעולם הזה".

כל אחד מאתנו יכול להעיד ששמע את המשפטים האלה אלפי פעמים בחייו. בפעם האחרונה ששמעתי אותם, לפני כמה ימים, לפתע עלתה במוחי שאלה – מיהו אדם מושלם? מה בכלל הכוונה המקורית בלהיות "בן אדם מושלם", שאף אחד מאיתנו לא מצליח להיות כמוהו? נראה שהחברה קבעה הגדרות מאוד ברורות ומקובעות לצמד המילים הללו, ומי שלא מתאים להן, נחשב לפגום, או לא נחשב בכלל. הקיבעון והתיוג מתחילים כבר מרגע הלידה. כאשר ילד נולד עם סטייה כלשהי מהעקומות המקובלות, הדבר מיד מוגדר כפגם או כליקוי. הילד, כבר לא מתאים להגדרה, כי הוא לא מספיק "בריא". כשהילד כבר גדול יותר ולומד בבית הספר, הוא חייב להתאים את עצמו להגדרה של "התלמיד המושלם" שהחברה קבעה – תלמיד שקט עם הישגים גבוהים. ילד שאוהב לזוז ולא מוצא עניין במה שלומדים בבית ספר, מתויג כ"מופרע", וכבר לא נחשב למושלם. אדם בעל עודף משקל, נחשב ל"לא מושלם", רק כי הוא לא מתאים לסטנדרטים שהחברה קבעה. ההגדרות מגיעות אפילו לדברים הפשוטים ביותר, שקורים לכל אדם. אדם שכועס או מקנא לפעמים, גם נמצא מחוץ להגדרת השלמות. נפשות רבות וחסרונן

לאחת הברכות שמברכים לאחר האכילה יש נוסח מעניין בו אנו מברכים את אלוקים ה"בורא נפשות רבות וחסרונן". הגישה בברכה כלפי החוסר שלמות שלנו מאוד מפתיעה! אנחנו כל הזמן מסתכלים על המגרעות שלנו, כעל משהו שלילי, משהו שמפריע לשלמות ואף סותר אותה. כשחושבים על הברכה, מגלים את המסר העמוק שהיא טומנת בתוכה – מסר שאומר שאלוקים ברא את המגרעות כחלק מהשלמות והן אלה שמחיות אותנו. קשה לנו במבט ראשון להבין את המסר. צריך לצלול עמוק יותר בשביל להשיג את ההבנה הזאת.

אם נשים לב, המילה "מושלם" נגזרת מהמילה "שלם". כלומר, יש קשר הדוק בין להיות שלם, לבין להיות מושלם. הסיפור המפורסם הבא יכול ללמד אותנו היטב על הקשר הזה:

לאישה סינית באה בימים היו דליים גדולים תלויים בשני צידי המוט שהיא נשאה על צווארה. לאחד הדליים היה סדק בעוד השני היה מושלם והגיע תמיד מלא ליעדו. בסוף הדרך הארוכה מן המעין לבית הדלי הסדוק הגיע תמיד חצי מלא.

במשך שנתיים תמימות הביאה האישה מדי יום ביומו דלי וחצי מים לביתה. הדלי המושלם היה גאה כמובן בהישגים שלו. אך הדלי הסדוק המסכן התבייש במומו והיה אומלל כיוון שהצליח לבצע רק מחצית מייעודו.

לאחר שנתיים של מה שנראה כשלון מר הוא פנה לאישה ליד המעין ואמר לה "אני מתבייש שהסדק שבי גורם למים לדלוף לאורך הדרך הביתה".

האישה הזקנה חייכה ואמרה "האם שמת לב שיש פרחים בצד שלך של השביל ואילו בצד השני לא צומח כלום. המום שלך מוכר לי מאז ומתמיד ולכן טמנתי זרעי פרחים בצד שלך ובכל יום שאנו צועדים הביתה אתה משקה אותם.

משך שנתיים אני יכולה לקטוף פרחים יפים אלה כדי לקשט את השולחן ולולא היית כמו שאתה לא היה היופי הזה מעשיר את הבית".

אני בטוחה שלאחר שהאישה הסינית אמרה את דבריה לכלי השבור, הוא הפך לשלם יותר במהותו, לאחר שהבין את היתרון שבפגם שלו לכאורה. כשאנחנו מבינים את היתרון במה שעד כה ראינו כחיסרון שקיים בנו, אנחנו מנצלים אותו לטובתנו, והופכים לשלמים יותר. אם ניקח לדוגמא את אותו הילד שלא מפסיק לזוז בזמן השיעור, ונטפח את יכולת התנועה שלו, נגרום לילד להיות מושלם. אדם שאחד החושים שלו לא מתפקד, שאר החושים שלו מתפקדים בצורה טובה יותר מאדם רגיל. כשהוא לומד לתפקד בתוך המצב שבו הוא נמצא, הוא מושלם!

חלק מהמגרעות, נועדו בשביל שנעבוד עליהן, נצמח מבחינה רוחנית, ונהיה טובים יותר. למשל, אדם שיודע שהוא נוח לכעוס, מחליט לנסות לתקן את מידת הכעס שבו ולצורך כך מקבל על עצמו בתור צעד ראשון שבכל יום משעה מסוימת עד שעה מסוימת הוא משתדל לא לכעוס על אף אחד, ומיישם את זה, משיג תהליך של צמיחה רוחנית אדירה, שעושה אותו למושלם. אותו אחד.

כשאנחנו פוגשים אדם שהחליט לנסות לתקן מידה מסוימת בתוכו, זה מעודד אותנו לקחת אחריות על חיינו, ולהתחיל בתהליך של שינוי, שגורם לנו להיות מושלמים באמת. בניגוד למה שאומרים לנו כל הזמן, אנחנו מושלמים! כל אדם הוא מושלם, אבל אצל כל אחד השלימות מוקרנת בצורה אחרת. המגרעות שלנו, הן מה שעושות אותנו למושלמים. בלעדיהן, לא היינו יכולים להגיע לשיאים שלנו ולהיות כאלו. המשימה שמוטלת עלינו, היא לראות את עצמנו ואת האחרים כמושלמים, ולשבור את ההגדרות שמקיפות וחונקות את המילים הכל כך משמעותיות ועמוקות – "אדם מושלם".