האמן DANIEL LEE יוצר פורטרטים של אנשים. לתמונותיו הוא בוחר אנשים שנולדו באחד מ-12 המזלות הסיניים. צילום המודלים נדגם למחשב, ומעובד בפוטושופ בהתאם לתכונות של החיה המסמלת את המזל. לתוכנה הוא מתייחס "כאחד הדברים הגדולים שהתרחשו בצילום מאז המצאת המצלמה".
ליי יצר דיוקן עצמי...
"כיון שהטכנולוגיה משנה את דרך חיינו, ודרך יצירת האמנות, יחד אתם משתנה הצורה בה אנו נראים. הדיוקן העצמי שלי הוא אבולוציה, מבט אל העבר הרחוק והעתיד המרוחק. עיניי מצטמצמות, כיוון שהחשמל מאפשר לראות בחושך, מוחי וראשי גדלים, בגלל עיבוד מידע. תווי פני מערבבים תרבויות שונות – אירופאי, אסיאתי, אפריקאי, וכו' שהמידע דחס אלי. רק האוזניים נשארו כפי שהיו, כיוון תמיד שנזקק להקשיב" |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי מיכל,
המלג של לי, נראה מוזר כיוון שזהו דימוי סטטי.
האיש חתול (הקטע מיוטיוב) הוא אדם שהעבנר עצמו מוטציה.
בסרטים של הוליווד משחקים דמויות כמו של לי אואטרים ממוחשבים.
למי שניזון ממסכים (רובנו), זו "המציאות".
מה שאתה מדגים פה, אבי, זהו בדיוק הדבר שהתכוונתי בחיה!
הצבעוניות והציוריות, המראה החייתי שדומה לטבע.
אצל דניאל לי זה לא ככה.
החיה שלו בעלת עור של אדם בכל מצב שלה במטאמורפוזה, או בעבודה הסופית.
בשבילי לראות חיה בעור של אדם, זה ניכור והיפרדות.
דניאל לי מציג אדם שלא מכיר את משפחת האדם, אדם נפרד מבודד, ומנוכר מעצמו.
הי מיכל,
אנחנו בוחנים את היצירות דרך פריזמה תרבותית,
יש תרבויות שהזדהות עם חיה היא עניין רציני, מלבוש, דרך התנהגות, קעקועים, ועד לניתוחים לשינוי צורה...
הם מאמינים שכך יקבלו את תכונות החיה.
http://www.youtube.com/watch?v=Ex42OGGarrE
כלל לא התכוונתי ל"אידאל היופי" אלא לאנשים רגילים שאני רגילה לראות סביבי ובארצות אחרות (דרך האינטרנט או הטלביזיה).
אבל אולי מה שהוא רוצה להראות זה את אותו הניכור שבו חי האדם, היוצר סביבו סביבה לא אנושית, או אולי מאבד מהאנושיות שלו.
בדיוק כפי שניתק את החיות מהסביבה הטבעית שלהם ומהיופי הצבעוני שלהם.
לצערי, אנשים "מוזרים" שכאלה יצא לי לפגוש בבתי הספר של הבת שלי, ועם כל הכבוד והחמלה, זה לא היה לי נעים.
תודה ג'לי :-)
האם אנו אוהבים את אידאל היופי העכשווי?!
האם המודלים על המסלול הם האידאל, אליו אנו שואפים?
האם תעשיית הדיאטות וניתוחים הפלסטיים מקורה בעיוות שאופנות גורמות?
דמויות המחשב מסרטי אנימציה משפיעים על אנשים ממשיים שרוצים להיראות ולהתנהג כמוהם.
אוהב לא אוהב אינה השאלה....
האמן מרגיש במגמה ומראה אותה ביצירתו, לא תמיד הוא אוהב את האמת, אבל הוא חייב להראותה...
בקר טוב לאה,
שימוש בדימויים במרחב המדיה משנה את המוסכמות של ההיראות ה"אנושית"...
זוכרת שביקשו ממני לשנות את תמונת הפרופיל שלי, כיוון שלא התאימה לדימוי כזה או אחר,
אנו משנים הת התמונה, מדי פעם וגם מעבדים אותה כדי שתתאים לאחדאלה כלשהו.
המחשב והרשת מאפשרים להרחיב מאד מאד את מנעד הדימויים ה"תקניים".
הי אנטון,
מוטציות הן לגבי דבר מה "תקני" אנו יודעים שאנשים בדרך כלל נראם באופן מסויים.
והנה היום אם נכנסים לרשתות חברתיות, ומתקשרים עם אנשים הם נראים אחרת לגמרי...
הייצוג שלהם - ה"אוטאר" שלהם יכול להיראות כמו הציורים של לי, או כו דבר אחר "לא אנושי"!
דהינו החציצה של המסך וחופש ההיראות שהוא מעניק, הופכים מוטציה לסטנדרית..
סוג העבודה מעניין, למרות שהתוצאה נראית לי כמו אנשים מעוותים,
משהו שהוא לא ממש בנאדם וגם לא דומה לחיה.
מה שיפה אצל החיות זה הפרווה והנוצות הצבעוניות, או הקשקשים הבוהקים, או כל אותם דברים בהם, אשר משקפים את הטבע, ואת השילוב שלהם בטבע.
כאן הם לא נמצאים.
דווקא בסרטון, זה נראה כמו מה קורה לבנאדם שיושב כל היום על המחשב ויש לו צורה של רכיכה.
ואז, יום אחד הוא קם ומתחיל לעשות כושר ובניית שרירים....
אבי, אתה אוהב את התוצאה?
אבי, תהליך יצירת הדיוקן אצלו הם באמת תהליך אבולוציוני מרתק. השימוש שלו בבעלי החיים הקשורים ללוח השנה הסיני מעניין גם כן אבל יש לי מידה מסויימת של הסתייגות מהתוצאה. תודה אבי שהצגת לי משהו שלא הכרתי ו*
לאה
הרעיון מעניין ומוביל לשאלות רבות על אמת, מוסר,ביקורת גרוטסקה, שיבוט וכד'...
למרות השוני המהותי של ההקשר, פרנסיס בייקון התחבר עם המוטציות הללו...
אהבתי,
אנטון