
הרתחתי לי כוס קפה במיקרו ומיד לאחר מכן שמתי את פעמי לבולנג'רי המקומי והזמנתי לי קפוצ'ינו רותח וקרואסון פריך בחברת מיטב מפועלי הצווארון הכחול של השכונה. באירופה אפילו הפועלים נראים טוב, לכולם מדים מסודרים, והם חביבים ומנומסים להפליא. אגב, בכל בתי הקפה והמסעדות מעשנים חופשי לגמרי. בהרבה מובנים המדינה הזו נמצאת כחמישים שנים אחורה מישראל, ובמובנים אחרים הרבה שנות אור קדימה
לאחר מכן בשיטוט מקרי בשכונה הציורית, נכנסתי לחנות הפרחים המקומית, מופת של אסתטיקה אירופאית. הצגתי את עצמי כדיירת חדשה בשכונה והחמאתי לבעלת החנות על העיצוב המושלם. זכיתי להזמנה לקפה אבל מיהרתי חזרה להשלים את מלאכת פירוק הארגזים והפיכת הדירה למקום שניתן לחיות בו. תוך כדי הפירוק הופיע החשמלאי שעבד כשעתיים כדי לחבר אותי לחשמל ולהתקין את כל גופי התאורה. ביקשתי ממנו גם לחבר את הטלויזיה הדי.וי.די והמערכת - בכל זאת הויקאנד מתקרב, ובינתיים סיימתי לפרוק את המזוודות והארגזים ולמצוא מקום לכל פריט. "סיימתי" אמר לי החשמלאי שכמקובל בעיר לא דיבר מילה אנגלית. אז נאלצתי להבין את ההסברים שלו על הפעלת המערכות בצרפתית. מסתבר שהשוויצרים בניגוד לעמים אחרים באירופה אינם מדברים אנגלית, כי גם ככה יש לכל אחד מהם ידע בשלוש שפות: גרמנית, צרפתית ואיטלקית ובניב מקומי של גרמנית שוויצרית הנשמעת כמו מכונת כביסה מקולקלת. גם אלה שמדברים קצת אנגלית מכחישים זאת בכל תוקף.הכי מצחיקה היא הטלוויזיה. עשרות תחנות שונות,שרק שלוש מתוכן דוברות אנגלית, ובאחרות נתקלתי בתופעה מדהימה. גם כשצצו לנגד עיני דמויות מוכרות כמו דוקטור האוס, הוא דיבר לפתע גרמנית צחה. עקרות הבית התייאשו בצרפתית, ואפילו האנטומיה של גריי התנהלה באיטלקית. איך אפשר לנהל בית חולים באיטלקית, בטוח שיש בעיות של שחיתות ומאפיה. ברלוסקוני בטח ממסתובב במסדרונות ומתחיל עם אחיות מתלמדות. זה פשוט לא הגיוני. והאוס בגרמנית? כל היצירתיות שלו בדיאגנוזות בטח הולכת לאיבוד, שלא לדבר על ההתמכרויות למשככי כאבים. בגרמנית זה פשוט לא יתכן! לאחר שהתייאשתי מצפייה באופרות סבון בבליל שפות אירופאי פניתי לתכנית ב':צפייה מבוקרת וחסרת רסן בכל סדרות הדי וי די הצרובות באדיבות דייויד, אותן דחפתי ברגע האחרון לכיס החיצוני של המזוודה. תודה לאל שהיה לי שכל לקחת איתי עשרות שעות של סדרות איכות כמו אחים ואחיות, רציחות קטנות, גרייס, מד מן ועוד סדרות מופת שינעימו את ימי החורף הקרים. מעבר לזאת הצטיידתי בעשרה ספרים חדשים בעברים שטרם קראתי, ואני מוכנה ומזומנה לחיים באי בודד.למרבה המזל, כמה ימים לאחר מכן, גילו לי חברי למשרד שיש כפתור בממיר, שבסדרות אמריקאיות מסוימות מהשנים האחרונות, המשודרות בערוצים שוויצריים אפשר לשנות את השפה לאנגלית. וכך חזר קלוני לדבר אלי בלשון אמו. הקלה חלקית, ללא ספק. אבל לא לאורך זמן. למחרת התעוררתי לשבת שמשית ויפה ויצאתי להסתובב ולהכיר את העיר. אין מה לומר פריבורג היא אכן כמו שהשכן אמר לי בגאווה: העיר השמורה ביותר מימי הביניים באירופה. רחובות קטנים וציוריים מובילים בירידות חדות חלקן ממודרגות אל עבר הנהר המגושר במספר גשרים ציוריים ומקיף את העיר. יש הרבה רחובות קטנים ומדרחוב להולכי רגל. ביום רביעי ובשבת יש שוק איכרים עם מיטב גבינות האזור, ירקות, פרחים, קישים, דגים, בשרים ועוד. ממש מקסים. הסתובבתי במשך הוויקאנד הראשון בעיר, לא דיברתי עם נפש חיה מלבד מספר חנוונים נבחרים, ובסוף הוויקאנד כבר שמחתי לחזור לעבודה. אוקיי, אמרתי לעצמי. מיציתי את העיר, אפילו ביקרתי באחד מעשרת המוזיאונים המומלצים שלה, מוזיאון של ניקי דה לה פלט וז'אן טינגולי זוג אמנים מקומי ידוע מאוד שאפילו המפלצת בקרית יובל היא יצירה שלהם."טוב", אמרתי לעצמי."מיציתי." לא הגיע הזמן לחזור?
|
לירוןקורל
בתגובה על ירח דבש בקוסטה ריקה
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ובאיזו שפה סיינפלד?
למה לחזור. פה אין חדש. הרגעים האלה של הניתוק בחו"ל יש בהם תוספת מעולה לשלוות הנפש.
תמונות רבותי - תמונות....איפה התמונות?
גם מצפה וגם מחכה...
הירהור פילוסופי קצר ולא מחייב לסיום: העולם הוא כפר גלובאלי, לא נראה לי שמשנה איפה גרים...העיקר שמאושרים.
נצלי כל דקה כל עוד את שם.
תודה ניצה,
זו רק שאלה תיאורטית, ובינתיים כבר נסעתי לפריז הקסומה, ופגשתי עוד כמה אנשים נחמדים.
השנה אני פה, ואמשיך לספר על כך
שאלה טובה. כשאני בחו"ל אני מתגעגעת לארץ וכשאני כאן אני מתגעגעת להיות שם.
יש קסם מסוים באווירה האירופאית שלא ניתן לחוש כאן.
אבל,אם את מתגעגעת מאוד, שווה לחזור.
ומה שתרצי הוא שתעשי.
מכל מקום שבת שמשית נוספת רק תעשה לך טוב.
וכאן מבטיחים לנו חמסין.
בדיוק כך.
חיזוק שרירי הרגליים והלשון.
והדיווחים האמינים.
כמובן.
אירה, נראנ לך שזה כמו שוקולד?
רייצ'וק, רק נדמה לך שמיצית.
נראה שזו עיר מצויינת לחיזוק שרירי הרגליים והלשון הצרפתית.
ומי ידווח לנו משוויץ?
ולחזור בלי לטעום גבר שוויצרי?
אלו המחשבות שעולות בראש הקורא. אם אתבקש לפתור בעיות אתאמץ קצת יותר...
מיכאל, הצרפתית שלי משתפרת מיום ליום
אז מה? התחברות?
זה מה שיפתור
הכל
יפה וקולח. אם הייתי קורא סיפור הייתי שואל, אוקיי, אז מה קורה בראש שלה. ואם אלו היו החיים שלי, הייתי אומר, אוקיי, הסתובבתי שבוע, איך אני מתחבר פה לאיזו גברת (עוד לא הצלחתי להבין - אתן בנויות אחרת? או רק אומרים את זה?).
ואגב, ניקי דה סן פאל וז'אן טינגלי.
נראה לי שכן:)...