וכשהגשם יורד והטיפות דופקות על החלון הכאב מתגבר.
אתה מבין את הלבד הרבה יותר טוב, את חוסר האהבה מסביבך.

אתה יושב על הספה אל מול הטלוויזיה ואין מי שיתעטף בשמיכה יחד איתך, הבית ריק כשהברקים מבריקים בחוץ והרעמים מתגלגלים כל הלילה.

אתה נכנס אל המיטה הריקה ואין מי שתתחבק איתך, תתכנס לתוכך כדי שתגן עליה שתעטוף אותה ותנשק לראשה בעוד ידיך מלטפות את שערה.

כשהרעם מתגלגל אתה נזכר בלילות מלאי אהבה כשהעולם בחוץ רועש וגועש ומעביר לך את התחושה בעוד אתה עושה אהבה עם אהובתך מתחת לשמיכת הפוך העבה.

בימי הגשם הכאב מתגבר, צורח לשמיים זועק ואין מי ששומע...

מתי השמש כבר תזרח שוב בחיי???