קורונה
פוסטים אחרונים
- כמו העץ גם אדם נגדע 15/1/14
- פרק יג' יומן בשליחות 15/4/10
- פרק יב' יומן בשליחות 12/4/10
- פרק יא' יומן בשליחות 10/4/10
- פרק י' יומן בשליחות 8/4/10
- פרק ט' יומן בשליחות 6/4/10
ארכיון
תבניות ונוף
המשך לפוסט "במעלות הר" http://cafe.themarker.com/view.php?t=596101
והפוסט "איתקה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=618956
ציורי הנוף שלי אינם מצטיינים בדייקנות. נהפוכו. מלבד קו אופק אין בציורי דבר עם מציאות.
לפני שנים רבות למדתי...
כי כל אשר העין רואה, זו אשליה, מראה עיניים, זו אשליה הכובלת לכבלים ארציים. וכדרכם של כבלים, הם אינם מתירים להיפרד מהם, הם מאזקים ומצמידים אל התבנית המוכרת. ואילו אני, מתעקשת להשאיר פתחי מילוט- לדמיון. וכך עם מכחול טבול בצבע, וקרב מוחות בזירה שקטה ומתוחה אני נ-כ-נ-ע-ת לקו האופק. וממשעםהגיעיאליו
ידי האזוקה ממהרת לצאת מכבלי מקדש המציאות אל עבר אופק אחר לא מוכר, לא ידוע, שמקורותיו עלומים. וכך נוצרות להן תבניות הנוף שלי. ספק מציאות ספק דמיון... למען יוכלו חברי להצטרף אלי למסע של מציאות והזיה. ולמען מסכת מראות שנועדה להמשיך בדרכה
להתנייד כמנעד צלילים.
**********
מאז ימי ג'ורג'ונה [לפני 500 שנה בערך] ציירים גילו והתייחסו אל הטבע. ההשקפה כי האומנות במהותה היא חיקוי של הטבע היא השקפה עתיקה ביותר ובעלת מסורת רבת שנים. למגמה זו גוונים המעניקים משמעויות שונות. לכן בעבר וגם כיום אמנים ציירו ומציירים נוף באמצעים שונים. תכליתם הייתה והינה להגיע לאותה מטרה. הם החלו לחקור את ההשתקפויות בצבעים השונים, בחומרים השונים. חקרו שינויים בטבע, בחילופי העונות בהחזרי האור השונים. נערכו ניסיונות עם משיכות מכחול רפויות, אל מול הטחות מכחול נועזות, שילוב צורות מצורות שונות וכל זאת כדי ליצור אשליה מושלמת בעיני האמנים ובעיני המתבוננים אותם רצו לרצות ולעורר את התפעלותם. אז, מצד אחד קיים מאמץ להכניע את ההרים, לגרום להם להשתקף במי אגם שקט וצלול שקרני שמש מרצדות עליו. ומצד שני קיים הרצון העז ללכוד איכויות של מציאות שהן פועל יוצא של תבניות, מצבים, ומהויות אנושיות שהן גם העתק, אבל שונה במקצת ואחר... של הטבע. הסתבכנו?!
מקווה שלא סיבכתי אתכם מדי ובמיוחד לא את שרי.
בראש הדף הציור "נוף לאחר גשם".
כחלק בלתי נפרד מהפוסט גלריה ציורים בשם "נופים ועוד..."
בהם הציורים;
הדרך אל אפלולית היער http://cafe.themarker.com/view.php?t=1246213&p=0
נוף http://cafe.themarker.com/view.php?t=592014&p=0
נוף בקשת http://cafe.themarker.com/view.php?t=591952&p=0
במעלה הר http://cafe.themarker.com/view.php?t=596513&p=0
עמק נעלם http://cafe.themarker.com/view.php?t=591985&p=0
במעלה ההר http://cafe.themarker.com/view.php?t=591963&p=0
כמיהת עץ לגשם http://cafe.themarker.com/view.php?t=674512&p=0
בין קטעי הוידאו; תמונה ונציאנית, ג'ורג'ונה. http://cafe.themarker.com/view.php?t=1261083&p=0
אתם מוזמנים לצפייה נעימה.
אסתר שמיר |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לאיילת היקרה!
תודה לך מאוד לתגובתך המחמיאה והמעודדת.
אסתר
לציונה היקרה!
תודה לך מאוד לתגובתך הנעימה וכוכבך.
אסתר
לברייקי היקרה
מאוד אהבתי, ותודה
ציונה
ליורם היקר!
הנה, עוד מעט אנו צפויים לעוד גשם תתכונן לצלילה נוספת. גם אני צללתי איפה שהוא.
תודה לך יורם לתגובתך וכוכבך.
אסתר
לנעמה היקרה!
ברוכה הבאה!
את מוזמנת לגלריות בשמחה!
תודה לך לפרגון.
אסתר
אסתר יקרה
איזה הזיה ומציאות נפלאה הבאת ! צללתי-
תודה על העלאת הנושא.
שלך יורם
עוד לא נכנסתי לגלריה אבל הוקסמתי מהנוף אחרי הגשם.
תודה
לשרי היקרה!
שרי את בעיני רגישה וחכמה, לא חשבתי שלא תביני, אני פשוט מכירה את העמדה שלך...;)
ובכלל על טעם וריח אין לתווכח.
תודה לך חמודתי לתגובתך וכוכבך.
אסתר
לתמר היקרה!
המראה זו אשליה גם מהבחינה הפיזיקלית. אבל כמובן מבחינת המתבונן הוא רואה ומפרש את הצבעים על פי מקדמי התרבות שלו.
זכרונותיו, הבנתו וטעמו.
תודה לך תמר לתגובתך וכוכבך
שבוע טוב!
אסתר
ליאורה היקרה!
"היפים החדרים בעיניך?"
נחמד ונעים לי לדעת שאת מרגישה כבביתך, זו מחמאה גדולה.
תודה לך.
ושבוע טוב.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
אסתי,
מסובך?
לא, לא מסובך לי, לא כזו קשת קליטה
יש תמונות בהן כל אחד מוצא או לא מוצא דברים, יופי, פירוש.
יכול מישהו לבוא ולומר לי מה הוא רואה שם,
ואז אולי אבחין במשהו שלא הבחנתי בו קודם.
---
אבל הכללה כי כל שרבוט נחשב אמנות, אני לא מקבלת.
יש לטעמי גבולות מסויימים.
אולי עבור אותו אדם ששרבט ריבוע שחור על בד לבן,
בשבילו יש לריבוע הזה אמירה.
אבל לטעמי? - האמירה הזו היא רק עבורו,
לא לנחלת המשלמים כרטיס כניסה למוזיאון.
וזהו.
לא אוסיף יותר
כל מה שהעין רואה זו אשליה...ואת צודקת אסתר, הציור לוקח את המתבונן לסיור במחוזות אחרים
כל אחד למקום אחר...
תודה
תמר
אסתי יקרה,
מרגישה בבית בתוך צבעייך
בציור כלבבי :)
תודה לך. ליאורה
שבת שלום !
בלהה היקרה!
ההנאה כולה שלי! שמחה להזמין אותך אל שבילי תמונתי.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לרותי היקרה!
אהבה ותודה שילוב מנצח! ;)
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לנעמה היקרה!
תודה לך נעמה לנעימות תגובתך!
את מוזמנת תמיד!
תודה לתגובתך וכוכבך
אסתר
שירה יקירתי!
ענקית את!
תודה לך לתגובתך מחממת הלב וספוגת הגעגוע...
חיבוק גדול
אסתי
לרבקה היקרה!
את צודקת!
אלה נופים שבאים ממקומות מאוד אישיים ופרטיים.
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך
אסתי
דניאלה יקרה!
משמח אותי מאוד שנהנית, העונג כולו שלי.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
דבי יקרה!
כל מילה שכתבתי התכוונתי אליה במלוא משמעותה.
לגבי הקווים שעוררו את סקרנותך... יש להם תפקיד בציור, סוג של צלקת, הפרדה בין חלק אחד למשנהו, סימון מקום.
תודה לך דבי לתגובתך וכוכבך
אסתר
לסילבי היקרה!
איזו תגובה מחממת לב מעודדת, מפרגנת...נעים לי לדעת זאת.
אני מודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לרונית היקרה!
המון תודה לך!
לתגובתך וכוכבך
אסתר
לטובה היקרה!
תודה לך לפרגון!
נכון, הקו השחור יש לו נוכחות, סוג של פצע בלב ההר.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לאורית היקרה!
תודה לך!
לתגובתך וכוכבך.
אסתר
מאד אהבתי.
* ותודה,
רותי.
תודה רבה על פוסט כה מושקע,
על ציוריך מעוררי הדימיון.
נהנת להגיע ולבקר ובכל פעם מחדש.
ספק מציאות ספק דמיון. מתחברת אל ההגדרה הזאת.
נהנית מהצבעים העדינים ושטה בהם.
אחזור יותר מאוחר כדי לקרא את ההפניות שלך.
*
נעמה
אסתי אהובה...כמה התגעגעתי לך ולעבודות שלך...המופלאות בעיני כל פעם מחדש...
נוף הנשמה..תודה אסתי יקרה
אסתר,
מאוד אהבתי את
ואילו אני, מתעקשת להשאיר פתחי מילוט-
לדמיון.
אקוורל נפלא,
נוף רך שטוף במים
עם רמז למה שהיה לפני
הקווים מעוררים סקרנות.
אסתר יקרה
תודה שאת מעשירה את עולמי התרבותי
עברתי מכאן לחלק מהקישורים
לקישור תמונה ונציאנית
לאפלולית היער
ראשית עלי להתנצל שאיני מבקרת
לעיתים יותר תכופות בגלריה שלך
וההפסד כולו שלי
רק מהתגובות אפשר להתמוגג
כל תמונה שלך היא סיפור בפני עצמו
תודה על העונג ועל האפשרות ללמוד
ממך כל כך הרבה
תודה לך
אהבתי במיוחד את הציור האקוורלי בראש הפוסט
מרגיע..או מטריד הקו השחור...
מעשיר ומעניין .
תודה לך .
אסתי,
הציור בראש הפוסט ממש מעולה.
ציור מים עשוי היטב.
משאיר הרבה לדמיון, כפי שאת כותבת.
התבוננתי בו זמן ממושך ולעיני התגלה נוף מחשבתי.
כפי שכבר הסכמנו בעבר - התמונה היא לא משהו פיסיקאלי,
אלא, מה שהמוח שלנו בונה ממה שהעינים משדרות לו וממה שצרוב
בחלקי הזיכרון השונים.
תמונת הנוף היא לכן תמונה הנוף של חייו.
אהבתי את הציור ואת הפוסט.
אני מכאן עובר ללינקים להמשיך במשא.
צ'רי
השאלה היא האם משמעויות הופכות את יצירת האומנות למשהו שנהנים ממנה, או שזו רק קומפוזיציה של צורות וצבעים שבתחילה מושכים את האדם, מפנים את תשומת ליבו ליצירה,
או שהאדם עומד נוכח יצירה אומנתית ומחפש כל הזמן משמעויות בה כדי לאהוב אותה.
והאם בכלל המשמעות של היצירה (אם יש דבר כזה?) היא משמעות חושנית בלבד או גם משמעות עיונית (רצון להבין - יש דבר כזה?).
אסתי יקרה,*
---
אני מניחה שכשהזכרת אותי,
התייחסת לתמונה ולאמירה שלי כאן,
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1300970
שיניתי כעת את האמירה שם,
כדי שאהיה יותר ברורה.
אני לא פוסלת אבסטרקטי,
יש סוגים שונים כמובן,
וודאי שעל טעם וריח אין להתווכח.
את מרבית הציורים שלך אני דווקא אוהבת.
אבל לא יעזור,
אני לא מתחברת לריבוע או עיגול על גבי משטח חלק.
אני מרגישה שמישהו צוחק עלי, ש"גוזרים קופון",
שהמלך הוא עירום.
ואף אחד,
עדיין אף אחד לא הסביר לי איזו משמעות הוא רואה ביצירה מסוג זה.
שהרי לפיכך,
אין שום אומדן,
כל אחד יכול לקרוא לעצמו "צייר"
לשרבט משהו וזהו זה,
ולמה שלא יתלו זאת במוזיאון?
רק כיון שהשם של היוצר אינו מוכר?
אסתר יפתי - הנוף שלך קסום ומרתק !!
הצעידה בו לעולם לא תשעמם...
הדמיון ישחק לו בכל הר וגיא - בכל שלולית מים - ובכל צמחיה ובעלי מעוף שיקרו בדרכו...:))
תודה רבה לך !
כוכב באהבה.
מזמן לא ביקרתי אצלך בבלוג ותמיד מחדש אני נהנת מהפוסטים שלך.
לולה מור
היצירות שלך מזמינות פרשנות אישית של המביט. גם כאן.
אני אוהבת את בחירת הצבעים שלך. את האפשרות ללכת לכוונים שונים וגם את ההסברים שלך.
תבנית נוף רגשי, עדין במיוחד...ככל שמתקרבים לאופק, מתרחק הוא...מטפסים על ההר הראשון ואז מגלים הר נוסף...ועוד...ההליכה עצמה והגילוי היא היצירה האנושית...אהבתי,אנטון