השלב הראשון ביזמות:

האם אתה יזם לשם שמיים או יזם מסחרי?

איזו שאלה מעליבה רובכם תחשבו. בוודאי שאני יזם מסחרי. אני איש עסקים.

אז הנה חדשות בשבילכם:

העולם מלא ביזמים ומנהלים לשם שמיים שפשוט לא יודעים זאת  וטועים לחשוב שהם בשיאה של עשייה שתוצאותיה היא הצלחה מסחרית מסחררת, אך לא כך הוא.

לא מאמינים? מה שמו של ממציא הוויאגרה? מה שמם של ממציאי הגיליון האלקטרוני? מה שמו של ממציא מערכת ההפעלה הראשונה? מי המציא את הבלוג הראשון? מה היתה תוכנת הצ'אט הראשונה?כל התשובות לשאלות הללו קבורות להן אי שם בדפי ההיסטוריה והן יוזכרו מתישהוא בערוץ דיסקברי, אם בכלל.

יזם מסחרי הוא יזם שהחליט שאינו רוצה ליזום רק לשם שמיים אך בנוסף לכך הוא יודע כיצד להבטיח שיזמותו לא תהיה לשם שמיים. אם אין הוא יודע כיצד לעשות זאת, הוא יכול לשבת במגדלים המפוארים ביותר במרכזי העסקים במנהטן או תל-אביב אך עבודתו תמשיך להיות לכל היותר לשם שמיים.

הצעד הראשון ביזמות הוא להבטיח עבודה בסביבה בה אתה מונופול. להיות בעלים של חסם תחרותי אשר ימנע מאחרים להתחרות בך וישנם מספר סוגים של חסמים כאלו: 

חסם הגודל – חברות כמו מייקרוסופט, IBM, גוגל ואחרות יכולות לבדל את עצמם משאר השחקנים בשוק ע"י בחירה בפרוייקטים שרק אירגוניי ענק בעלי תקציבים לא מוגבלים יכולים להרשות לעצמם. גורם זה בלבד מהווה חסם תחרותי המשאיר את רוב השחקנים האחרים בעולם מחוץ לתמונה:

כל אחד יכול באופן תיאורטי לצלם את כל הרחובות באמריקה, אולם רק חברה בסדרי גודל כמו גוגל יכולה להתמודד עם המחיר והאופרציה הכרוחה בפרוייקט כזה בפועל. רבים יכולים לכתוב מערכת הפעלה אך בפועל, המשאבים הדרושים לכך הם כל כך גדולים שבמשך שנים נותרה מייקרוסופט כמעט לבדה במגרש ואין זה פלא שהשינוי הגיע מקהילת הקוד הפתוח אשר רתמה בדרך מופלאה ונפלאה את העולם כולו, על בסיס תרומה לקהילה, ליצור את המתחרה שהביא להפסקת המונופול הכמעט מוחלט שהיה למייקרוסופט. 

חסם הקטן – בשעה שכל העולם עסוק בלהיט הבא, ישנם שדות רבים שטרם נחרשו והעולם אינו עוסק בהם אם בגלל שאינו מודע לפוטנציאל הטמון בהם ואם בגלל שהפוטנציאל המסחרי הטמון בהם אינו נראה גדול מספיק לענקים. חוסר עניין של אחרים הוא הזמנה עבורך לעסוק בשקט ובשלווה בפיתוח רעיונותיך שלעט אתה אינם פופולארים. 

חסם המונופול- בעולם שבו מונופול הוא מילה מגונה נשאר רק אמצעי אחד להשגתו שמקבל עידוד כלל עולמי הוא הפטנט, וכמעט כל מה שצריך בשבילו הוא מחשב ומעבד תמלילים. בהיעדר החסם הראשון, כלומר אם אינך מייקרוסופט או גוגל, הדרך היחידה להבטיח שהמצאה שאינה עומדת בשני התנאים הקודמים תניב עבורך פירות ולא עבור מתחריך, היא להגן עליה בפטנט. ובכל מקרה, גם אם היא עומדת בשני התנאים הקודמים, עדיין ראוי לעשות כל מאמץ לבנות את חסם המונופול לעתיד בו יתברר כי הצלחת מאד היכן שאחרים טרם גילו את הפוטנציאל. ואכן, חברות גדולות כמו מייקרוסופט, IBM, APPLE, ועוד רבות אחרות מגישות אלפי בקשות פטנטים בשנה. (על העובדה כי 90 אחוז מהפטנטים אינם שווים הרבה נדבר במאמרים הבאים).

מה שנותן ערך אמיתי לפטנט הוא ההגנה על אלמנט שבהיעדרו המוצר המתחרה פשוט אינו מספיק טוב.

זכרו זאת, מספיק טוב ולא הכי טוב. WINDOWS היה תמיד פחות טוב ממקינטוש אך הצליח יותר מפני שהוא היה טוב מספיק למרות שלא היה הכי טוב. בטא, שיטת השידור בווידאו היתה תמיד יותר טובה ממתחרתה, הוי.אייץ.אס אך זו האחרונה היתה טובה מספיק.

לפטנט יש ערך אמיתי רק אם הוא מצליח ליצור מציאות בה המתחרה לא מסוגל לעשות מוצר מספיק טוב מבלי להפר אותו.לשם כך, עליכם לנסות למצוא את ה"חור במחט" של המוצר שלכם. מהו אותו "חור במחט"? חשבו לעצמכם כי המצאתם את מכונת התפירה החשמלית ואתם מבקשים להגן על המצאתכם בפטנט. כיצד תעשו זאת? אם תנסו להגן על המנוע, לא תוכלו. הוא כבר הומצא. אם תנסו להגן על הרצועות המחברות בין המנוע ובין המנגנון של גלגל התפירה גם כן לא תצליחו. זאת משום שתמיד תהיה דרך לעשות זאת קצת אחרת. במקום רצועה – שרשרת. במקום גלגל – סוג של בוכנה וכו'. יש רק אלמנט אחד שבלעדיו אין שום דרך לעשות מכונת תפירה חשמלית והא מחט, שהחור שלה ממוקם הפוך ביחס למחט הרגילה, כלומר בצמוד לחוד של המחט. בהיעדר מחט כזו אין דרך לעשות מכונה תפירה חשמלית. הנה כן, כדי להגן על כל המכונה הענקית הזו יש להגן על אלמנט אחד קטן, המחט החדשנית, ורק עליו.

זהו הקושי והאתגר הראשון של יזם. להגן על המצאתו דווקא ע"י מציאת האלמנט שאינו בהכרח המרכזי ואינו נגלה לעין המהווה את ה"חור שבמחט" של המצאתו.הקושי בחשיבה זו נובע מהעובדה שהיא ברובם של המיקרים אינה נמצאת בנתיב הזרימה הטיבעי על היצירה שלכם. היא נלווית לו ולפעמים היא צדדית לו. במילים אחרות: ישנו הבדל בין חשיבה יצירתית לחשיבה המצאתית. החשיבה היצירתית מניבה מוצר או פתרון בשעה שהחשיבה ההמצאתית מניבה תוצאה משפטית, היא הבעלות על היצירה שלך.דרוש רקע טכנולוגי ומשפטי כדי לזהות את הרכיב ההמצאתי ברעיון יצירתי. הוא לא תמיד נגלה לעין ולמעשה ברוב המקרים הוא נסתר ממנה. הקושי הגדול ביותר בקבלת פטנט הוא הצורך להיות הראשון בעולם שמגיש עליו בקשה לפטנט, ובטרם הוא הפך לנחלת הציבור כולו. ברוב המקרים נכשל היזם בכך שהוא מגלה כי התצורה הראשונה עליה חשב אינה ברת פטנט בשל מגבלה זו והוא אינו ער מספיק לכך שהצרה, שינוי או שילוב של אלמנט צדדי אחר ברעיונו יהפכו אותו לכזה שניתן לקבל עליו פטנט.

לדוגמא: נאמר שהמצאתם את המספריים ואתם מבקשים להגן על המצאתכם בפטנט. כיצד תעשו זאת? לא תוכלו להגן על הסכין כי כבר המציאו אותה. גם אין טעם להגן על החורים לאצבעות; ניתן לעשות מספריים ללא חורים כאלו, ראה מיספרי הגנן שלך. הדרך להגן על מספריים היא באמצעות הגנה על כל מנגנון שגורם לכליאה של מוצק כלשהוא (נייר או אפילו פלדה) בין שני סכינים אשר בעזרת לחץ חיצוני שואפים להתקרב זה אל זה עד למפגש מלא. המנגנון יכול להיות הצלבה של שני פלסטיקים עליהם נמצאים הסכינים בעזרה בורג המשאיר חופש תנועה, או מערכת משוכללת הפועלת על לחץ שמן. בכל מקרה המנגנון הוא האלמנט המגן והיזם שלא יראה זאת ספק אם יראה הכנסה משמעותית לאחר שימציא את המספריים שכן ביום שלמחרת יצוצו להם אלפי יצרני מספריים, אלא אם הוא יוכל למנוע מהם לעשות זאת והדרך היחידה כאמור היא באמצעות פטנט. 

לסיום מאמרי זה, אחזור ואסכם: הצעד הראשון שיזם צריך לעשות עם יצירתו, הוא לבחון את הדרכים בהן הוא יכול להבטיח שהיא תישאר שלו ולא תהיה בבחינת פרס למתחריו, שכן אז, יתרונותיהם היחסיים של מתחריו כמו עוצמה כלכלית, פרסום ומוניטין יכולים להשאיר אותו עלום שם בדיוק כמו ממציא הוויאגרה.