רק בישראל, כתב: שרון שפירא. 

יהודי ששב לארץ הופך למתאזרח,

מבוקש משטרתי מתפקד כמאבטח.

מתנגד למדינה, יש לו זכות דיבור,

ואשת יו"ר טסה על חשבון הציבור. 

כל אזרח רביעי, עני!, אין לו גרוש,

עובד זר ברישיון, ממתין לגירוש.

כל עולה חדש, הוא מושא לבדיחה,

ולכל תלמיד בכריך, שוקולד למריחה. 

מפסיקים מלחמה, לפני האויב נכנע,

מבול של יום אחד, מציף ת'המדינה.

"תורתו אומנתו", שווה לגיוס חובה,

ולעקוף בתור, זה "תעשה לי טובה". 
מצלמות המדיה, גילו לאם "נפילת" בנה,

הפסדים בבורסה, במימון המדינה.

עמותות פרטיות, זה שירות ממשלתי,

וחינוך חינם, עולה כמו מורה פרטי. 

ממשלה נבחרת, כ-אחת לשנתיים,

פתרון לבצורת, זה מיסוי על המים.

תכנון מראש, זה תמיד פתרונות ב-"שלוף",

חוקים "עוברים", רק ב-קומבינה ו-"בלוף". 

כי רק אצלנו בכנסת, יש ניצים ויונים

רק אצלנו שרים, הם לוליינים וליצנים.

פלא שעגול שולחנה של ממשלתנו הנבחרת,

חשבו, מתי ראיתם קרקס שצורתו אחרת?!.