0

ששש...

10 תגובות   יום רביעי, 4/11/09, 10:48

לפעמים הגעגוע מתבלבל בי

או אני. מתבלבלת.

לא יודעת למי אני מתגעגעת

אליו. אליך. אל מישהו אחר?

או אולי רק לתחושות שעברו בי?

או אולי רק למילים?

או אולי רק להרגשה?

או אולי לזמן אחר?

זמן שהדברים היו יותר פשוטים. חסרי ערך?

ואני הייתי הרבה פחות פוחדת. הרבה יותר נושמת.

פחות מאושרת. ובכול זאת...

 

לפעמים נראה לי שהחיים שלי הם געגוע ארוך ומתמשך.

בין שעות לשעות בהן אני חיה. חיה באמת... יש פשוט געגוע. חלל ריק.

זיכרון שהופך חי בתוכי.

ומשאיר בי משהו מת.

 

דרג את התוכן: