0
--
היום שמש ראשונה שאחרי גשם ראשון. ביום הזה, היחידי, הוד מלכותן הנמלות, והנמלים הבנים, מתעופפים מכל הקנים בעולם, ליום אהבהבים באויר הפתוח. כך, בסחרור נפנופי כנפיים, הם עושים את זה בין שמיים לארץ. יום שמח לנמלים ולנמלות, יום של פרו ורבו ומלאו את הארץ. ואז מחר, המלכות חוזרות הביתה והבנים מתים. ממש כך.
--
שרונה כבר לא אוהבת את משה. משה עצבני טילים. עזוב משה, שרונה בתזונה, שתלך קיבינימט. אבל אני אוהב אותה. אוהב אותה. ומי תהיה חברה שלי עכשיו? מי? משה משתולל. מעיף שולחן. מעיף כאפות. מעיף סמוחטות. ואז נכנס לחדר פסק-זמן כדי להרגע. ונרגע. טוב אז אני אקח את שרי. שרי תהיה חברה שלי. טוב משה. צריך לשאול את שרי. בתזונה שרונה, לא סובל אותה. שתלך קיבינימט.
--
אני מאשפזת את עצמי בחדר פסק-זמן. עד הודעה חדשה.
--
ביי ביי
--
|