עורכי דין רבים נוהגים להמליץ בפני לקוחותיהם שלא לפנות למל"ל ( למוסד לביטוח לאומי ) . טענתם של עורכי דין אלו הינה כי הרופאים , חברי הוועדות הרפואיות , הינם "קמצנים" וכי קיים סיכוי טוב יותר בבדיקה על ידי רופאים המתמנים על ידי בית המשפט או בהסכמת הצדדים . הח"מ סבור כי מהלך זה אינו נכון . ראשית , הרופאים המתמנים אינם רחבי לב יותר מרופאי המוסד חביטוח לאומי . שנית , להליכים בפני המוסד לביטוח לאומי יתרונות רבים . בעוד שאסור בתכלית האיסור להציג בפני המומחה המתמנה חוות דעת פרטיות או כל מסמך הנחזה להיות כזה , הרי בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ניתן להציג כל מסמך לרבות חוות דעת פרטיות . בעוד שבפני המומחה המתמנה לא ניתן להיות מיוצג , הרי בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ניתן להיות מיוצג הן על ידי עורך דין והן על ידי רופא . בעוד שעל חוות דעתו של המומחה המתמנה לא ניתן לערער , למעט המצאת שאלות הבהרה או חקירת המומחה בבית המשפט , הרי על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני וועדה רפואית לערערים הפועלת כוועדה רפואית לכל עניין ודבר ואף על וועדה זו ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה , אם כי, רק בשאלות משפטיות . בעוד שקביעת המומחה המתמנה הינה סופית , ניתן במוסד לביטוח הלאומי לפנות כל 6 חודשים לאחר ההחלטה הסופית בבקשת החמרה . כמובן שעורך הדין רשאי לגבות מהלקוחות שכר טרחה אף מהכספים אותם מקבל ויקבל מרשו עקב הטיפול במוסד לביטוח לאומי , אלא שבניגוד לשכר הטרחה הנגבה מכספי הפיצויים המשולמים על פי הנוהג עם חברות הביטוח ישירות לעו"הד , הרי לגבי כספי המל"ל יתכן שתהא בעיית גבייה . יצויין כי נפגע אשר אינו פונה לביטוח הלאומי מקוזזים מתביעתו הסכומים שיכול היה לקבל אילו פנה . ניכוי זה נקרא נכוי רעיוני . עו"ד גשרי עמיר משרד עורכי דין המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית , נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה . |