בהגדרה של מינימליזם היינו מצפים לגישה מצמצמת או מקטינה, אך מובילי הזרם המינימליסטי,

כגון פראנק סטלה מאופיינים בגודל ממדי העבודה כמו גם בגדלות הנושא והתכנים. למשל סידרת ה"איורים" שלו לרומן של מלוויל - מובי דיק - הלוויתן הלבן. התמונה מתפרשת על קירות שלמים בתערוכה, ומשקפת בקוים כלליים את עלילת המאבק ההירואי באיתני הטבע.

מה בכל זאת מתחבר למושג המינימליות ביצירתו של סטלה ?
מתוך ההצהרות של האמן ניתן להתחקות אחר חידושיו בתחום המינימליסטי שראה בו מעין חזון.
- ההליכה אל המופשט, במטרה לא לייצג את עולם המציאות אלא את עבודת הציור עצמה:
"בד שטוח עם ציור עליו. שום דבר יותר מכך".
- צמצום בכמות הגוונים והסתפקות במבחר צבעים מוגבל, ואפילו עד לשחור-לבן בראשית דרכו.
- ויתור על נושאים אקספרסיוניסטיים המקובלים על אמני התקופה. 
(ABSTRACT FRANK STELLA WIKIPEDIA )

הפניית המבט לציור עצמו כאובייקט לגיטימי המיוצג על הבד דורשת חיפוש פנימי מעל ומעבר לנושא הנדוש "הצייר בסטודיו שלו", עם הפאלטה של הצבעים ודוגמנית עירום (כמו בדוגמה של גוסטב קורבה). ההשקעה של סטלה פונה למחוזות בלתי מוכרים, על גבול המופשט.

ייתכן שבכך נוכל להסביר את פשר התמונה "חכמת העצלות".

במבט ראשון הכותרת מביכה את הצופה שנותר נטול נקודת אחיזה שתחבר בין הכותרת לציור, המופשט ממילא. ברם בעיון מעמיק (עיון משורש עין) מתגלה איזון חכם ביותר בין הרכיבים המוצגים על הבד. הצירוף בין גלילי אריזות מוכנות - מקרטון או אלומיניום - לבין גזירה של צורות אורגאניות מעולם החי איננו שרירותי באמת. למעשה היחס ההנדסי בין החפצים יוצר מירקם מעניין שמבליט את גורם התלת-מימד. אכן הרקע השטוח לכאורה מקבל נפח קיומי שהתרחק מאוד מ"סתם קווים על הבד ולא יותר מכך".

ברבות הימים שינה האמן את טעמו, והרחיב את תחומי פעילותו,

החל בעבודות הדפס ועד עיצוב אביזרים ומותגים, כגון עיצוב סמלה של מכונית המרוץ BMW. הודות לשליטתו בתפישת החלל כמרחב אסתטי יצאו לו מוניטין כמעצב תערוכות ענק, בירידים ומרכזים אמנותיים.

אשר לתפישת עולמו ניתן להבחין בפתיחות גוברת ומודעת לתכנים וסמלים, כביכול בסתירה להגדרתו העצמית המפורסמת.
למעשה כאן באה התעלומה לפיתרונה המוצלח, המקשר את סטלה בעבותות אל עולם עיצוב הפנים: התמונות פרי מכחולו נועדו לעטוף את קירות החדר בבחינת פוסטרים מוכנים, והציור הופך לחלק בלתי נפרד מן הריהוט ומכל האיבזור הפנימי של חלל המגורים.

בשורה התחתונה, ניתן להסיק כי כל הגדרה אמנותית היא מטיבעה תלויית-זמנה וטובה לזמנה.
הדבר נכון בעיקר אם נתייחס למאניפסט האמנותי פחות בבחינת כרזה סטאטית וסגורה, אלא כקריאה שנועדה להפעיל את עולם העיצוב ולהגדיר מחדש את כל תפישת החלל כתרבות ממותגת .
יוצא מכך שההגדרה העצמית היא תחילתו המהותית של המהלך ולא תיאורו מבחוץ.

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/