פיוט ישמח לבב אנוש
פוסטים אחרונים
- במקום היקו פולני 26/5/10
- עריכת כתבי יד - שירה 17/5/10
- 2 בלילה. וולט ויטמן 6/5/10
- אחות לא ידעתי: שיר געגועים 29/4/10
- אל תירא 22/4/10
- ראינו ביפי הארץ הזו 15/4/10
ארכיון
לנערות בפראג
לנערות בפראג
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאגרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים רַגְלַיִם-שַׁיִשׁ חֲטוּבוֹת כְּמֵי הַוְּלָטָבָה הַטּוֹפְפִים מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים מִינוּאֶט שָׁחוֹר
שׁוֹטִים שֶׁל חַג לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג שׁוֹטִים צִבְעוֹנִיִּים שֶׁל פַּסְחָא וְעֵינַיִם נִפְעָמוֹת: כִּכַּר וֶטְסְלָב, מְאוּרָה אֲרֻכַּת שֵׂעַר לְנַעֲרֵי רוֹקֶנְרוֹל זוֹעֲמִים אוֹ לְיָד, בַּסִּמְטָאוֹת הַהוֹלְכוֹת לְכִכַּר הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַקְּטַנָּה הַמְרֻצֶפֶת גֶ'ז יָשָׁן רַקְדָנֵי סְטֶפְּס כִּרְכָּרוֹת מְקֻשָּׁטוֹת וּבוֹלֵעַ חֲרָבוֹת אֶחָד, מִקְצוֹעִי מְאֹד, לְתַיָּרִים
כּוֹבְעֵי צֶמֶר לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג כּוֹבָעִים עַלִּיזִים כִּפְתוֹתִי הַשֶּׁלֶג הַחוֹפֵר בָּרוּחַ צֹהַר לְמֵצַח אָבִיב
פראג, 1.4.91
מתוך הקובץ "חלונות, מרפסת, חצר אחורית" [1993] |
תגובות (104)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, נטלי. שמח שהיית שם
חן-חן
הזכרת לי... כהגלך בקודש.
הייתי שם, 10 שנים אחרייך ידידי, אני זוכרת את הצבעים...
שמעתי את צלילי המוסיקה.
ראיתי את צעדי הריקוד.
תיארת זאת כל-כך מיוחד.
שראתי בעיני רוחי כסרט את
הנערות מחוללת על רחבת הריקודים.
תודה על שיר קסום.
עונג לי היה הביקור.
חן-חן, מירה
עודד,
שיר עצוב על הנערות מפראג,
כי העליזות והצבעוניות הם רק למראית עין.
ומה שרואים מכאן
לא רואים מתחת לגשר.
שיר שחלמתי על פראג.
מירה*
השיש הוא חלק קטנטן בשיר...
זו התחושה שמעביר בי השיש...
חן-חן, תמוש. שבת נפלאה
המון תודה, מיקית
תודה, ארנה
עודד יקר,
איזה יופי לתאר מקום, תרבות, היסטוריה,
מטעני רגש דרך רגלי נערות והליכתן.
יפהפה. תודה.
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג.
ריגשת אותי כהרגלך בקודש.
תודה על שלקחת אותי לטייל איתך בפראג.
שבת מ נפלאה לך עוידד היקר
תודה, רון
תודה, נעמה. הצחקת אותי :-)
תודה לך, שושי
חן-חן, שטוטינקה
רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים
רַגְלַיִם-שַׁיִשׁ חֲטוּבוֹת
כְּמֵי הַוְּלָטָבָה
הַטּוֹפְפִים
מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים
מִינוּאֶט שָׁחוֹר
אישה בלבוש טבע פראי
לעד הסער החושי לא ישקוט
שיר נפלא
שיר מעניין מן הרגליים ועד הראש
*
נעמה
החזרת באחת את הגעגוע לעיר המופלאה הזאת. תודה*
שבתי:)
*
תודה, קרן אור
שיר נהדר,
ציור וחושים.
חן-חן, חניתה
תודה, שטוטינקה. שובי-שובי ספינתי
אני שומעת את המוסיקה של העיר
דרך טפיפות הרגליים שעצובות
כי קר וחורף
אבל האביב יתגלם
בסוף ......
רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים
רַגְלַיִם-שַׁיִשׁ חֲטוּבוֹת
כְּמֵי הַוְּלָטָבָה
הַטּוֹפְפִים
מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים
מִינוּאֶט שָׁחוֹר
עוידד:))
שיר ששוררת לנערות פראג!!
אשוב
}{שטוטינק'ה
תודה, שמים. שבת מבורכת
תודה מקרב-לב, אשר
ומעצב הרגליים
אהבתי את האופטימיות שתביא את האביב
כּוֹבְעֵי צֶמֶר לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
כּוֹבָעִים עַלִּיזִים
כִּפְתוֹתִי הַשֶּׁלֶג הַחוֹפֵר בָּרוּחַ
צֹהַר לְמֵצַח אָבִיב
ומה נאה כתיבתך עודד השודד :-)
שבת מבורכת
רגליהן עצובות, אולי שפשוט חורף...בסיום השיר נראה כאילו ממתנית לאביב...
למרות רגליהן העצובות, יש שמחה ועליזות בשיר.
האסוציאציה הראשונה שעלתה בראשי, שירו של אריק איינשטיין: שיר שחלמתי על פרג, רק ששם האווירה היא הפוכה ושונה לחלוטין.
כתמיד איש יקר, אוהב את שירתך.
אשר
זרות של תייר. אבל קור?...
תודה, שמעון. מעניין לאן הגעת באסוציאציה שלך
חן-חן
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים
רַגְלַיִם-שַׁיִשׁ חֲטוּבוֹת
.
משהו זר וקר... זו התחושה...
וגם התיאורים הצבעוניים שאחרי לא מקהים אותה.
כמו ציור משובח
משום מה נזכרתי בשירו של ברל בנמל אמסטרדם למרות כל ההבדלים (לא מלחים שיכורים ולא זונות - ובכל זאת).
עצב טופף ברכות של נעורים, עצב מינורי וטורד כאחד, והצוהר האביבי שואב את כוחו
מאותו מצח בהיר מחשבה
הקונפליקט מחיש צעדיו, דרך תושבים תמים המשירים את דרכם.
ודרך המשוררים, ללקט את החן ולאגד למזכרת.
תודה, דבי. סופשבוע נעים
תודה, לולה. האסוסיאציה שלך - בול!
כּוֹבְעֵי צֶמֶר לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
כּוֹבָעִים עַלִּיזִים
כִּפְתוֹתִי הַשֶּׁלֶג הַחוֹפֵר בָּרוּחַ
צֹהַר לְמֵצַח אָבִיב
עודד,
תיאורים נפלאים לדמויות
המתגלות לתייר המטייל ברחובות פראג,
תיאורייך כל כך נפלאים,
הדמויות כל כך מוחשיות.
תודה
סופשבוע נעים
דבי
תמיד רציתי לבקר בפראג.
מספרים שפראג יפה, פריז קטנה.
קשה לי להסביר, אבל הרגליים העצובות של הבחורות הזכירו לי את פלישת הטנקים הרוסים לפראג באביב 1968.
תודה, לאה
תודה, תמר
תודה, אביה. סוף שבוע נעים
חן-חן, איריס. במה הפתעתי?
תודה ו*
לאה
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים
כמה יפה
לתאר את פראג העצובה
דרך רגלי נערותיה,
מיד זורק אותי לימים רחוקים
קשים הרבה יותר לפראג
עם נערות שהיו בודאי עצובות עוד יותר
ורגליהן ארוכות עוד יותר
תודה, עודד.
תמר.
עודד הנודד
כמו תמיד -
יופי של דימויים
בשירך המקסים
תודה וסופש נעים
נראה לי שקלטתי את התמונה כולה: מהרגליים העצובות (בחיים שלי לא דימיינתי תאור כזה)
ועד הכובע העליז. הפתעת אותי בשיר הזה.*
תודה, ענת
תהיי מוכנה בכל רגע, יקירתי. ראשונים תמיד אנחנו, תמיד אנו אנו הפלמ"ח...
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת בְּגַרְבִּיּוֹנִים שְׁקוּפִים
לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
הַטּוֹפְפִים
מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים
מִינוּאֶט שָׁחוֹר ,,,
למרות תמונת מקום יפהפיה וקסום בפרג,,
יש תחושה נוגה של עצב,,,,
והמינואט השחור,,
תודה עודד *
מתי להיות מוכנה??? זה יהיה היום, עודדי, זה יהיה היום (באנגלית זה נשמע טוב יותר...)
: -)
תודה, בני
תודה, רותי
תודה, ליאורה
המון תודה, עדית
תודה, ג'ינגה
תודה, אפרת
חן-חן, רננה
למה כובע חיל הים... תודה, רומפי
תודה, ליאורה
תודה, בני
*
זה כמו להיות שם, עודד.
שוב.
והכי אהבתי את הג'ז שמרצף.....
תודה גדולה!
איש המילים,
אהבתי.
צֹהַר לְמֵצַח אָבִיב
משחקים של אור וחושך אתה מצייר פה. כל כך יפה
שמחת אותי מאד, עודד
עיר אבותיי פראג והתיאור שלך
משובב נפש ומתרונן, גם בעצבונו
רננה
הנערות בפראג,
יפיפיות..
הנערות בפראג,
לעולם לא תלבשנה חזיות....
לנערות בפראג רגליים עצובות ...
למה???? *
עודדי, עדיין אוהבת את נערותייך מפראג :)
(עוד אשוב)
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
על נערות פראג,
שם ראינו, גם בכינו...
על שאין עצב שכזה גם כאן...
בני
המון תודה, מרוונת יקרה. כבר בא לאסוף אותך לנתב"ג...
המון תודה, רבקה
היה זה כך ולא אחרת...
אריק איינשטיין...
חן-חן, איימי. שבת אור
המון תודה, גל
חן-חן, לילית
תודה, ורדה
הצחקת אותי, ר' שוקי יקירי. תודה
חן-חן, רחלי
תודה, שמש
תודה, טל
חן-חן, גרטה
תודה, זהבית
"צֹהַר לְמֵצַח אָבִיב"
כל כך שלך הדימוי הזה והמילים הללו...
אפשר לשמוע את טפיפת רגלי הנערות וצעדי רקדני הסטפס ,
לקחת אותי לרחובות פראג בלי דרכון וכרטיס טיסה, בקפיצת הדרך,
יופי של שיר עודדי
היי עודד!
השבוע חזרתי משבוע של חלום בפראג.
הם חגגו את יום עצמאותם, די במינוריות, שלא כמותנו.
ואתה במכחול מילותייך תיארת את מה שראיתי וצילמתי בפראג ,
אתה צייר מילים משובח!!
תודה
אז כך היה אותו רגע בפראג של : 1.4.91
עודדי'לה היקר
שיר יפיפה כתבת לנערות בפראג.
(שובב אחד)
למה הרגליים עצובות - מעניין איך נראות רגליים עצובות ?
אתה בטח אוהב אותן מלאות וסקסיות כמו שלי
אהבתי מאוד את השיר
תודה רבה עודדי'לה
שבת מבורכת לטוב
נפלא, עודד. נפלא ובהיר.
נערות פראג דומות מאוד לברבורי פטרבורג.
הרחוב שלהן. הן כובשות אותו בטפיפות.
אני חושבת שאמרתי לך כבר, אתה מצייר במילים.
מקסים.
יפה עודד,
תודה.
עודד יקירי
הנערות של 1991 בגרו ב 18 שנים
אני קורא את השיר ומפזם "היו זמנים"
הנערות של פרג 2009 הן כמו הנערות בניו יורק ובתל אביב.
אבל כיף לקרוא את השיר הציורי שלך.
תודה
שוקי
יפה! אוירה אירופאית..
רַגְלַיִם-שַׁיִשׁ חֲטוּבוֹת
כְּמֵי הַוְּלָטָבָה
הַטּוֹפְפִים
מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים
מִינוּאֶט שָׁחוֹר
כמה יפה הדימוי
תודה על שיר נפלא
הַמְרֻצֶפֶת גֶ'ז יָשָׁן רַקְדָנֵי
סְטֶפְּס כִּרְכָּרוֹת מְקֻשָּׁטוֹת
וּבוֹלֵעַ חֲרָבוֹת אֶחָד,
מִקְצוֹעִי מְאֹד,
לְתַיָּרִים
אוי עודד יקירי,
הפלאת לתאר את פראג היפיפיה
שהייתה מהולה בעצב,
ובנותיה היפות....
נוסטלגיה עבורי ארצה של אימי ז"ל
תודה על המילים הנוגעות בציפור הנפש שלי.
בהערכה,גרטה*
על נערות פרג....מיוחד התיאור
והכתיבה כתמיד..
אשוב..
חן-חן, נעמי
רַגְלַיִם עֲצוּבוֹת לַנְּעָרוֹת בִּפְּרַאג
הצלחתי לצייר בעיני רוחי את מילותיך הנוגעות
מרגשת כתיבתך*