פעם, כשהיה צנע.. טוב, אין לי באמת מושג מה המקור של העוגה הזו, אבל זו עוגת הילדות. כשרציתי להתפנק ביקשתי מסבתא את עוגת הנס שלה ותוך שניות מילאתי את הבית בפרורים. פשוט לא ידעתי שהיא יודעת שאני אוהבת אותה ותמיד היתה עוגה מוכנה כשהגעתי.

ת'אמת, היא דיי הזויה במרכיבים שלה והבצק הוא אחד המעצבנים שיש, אבל בשבילי אין לה תחליף.

תנסו ותחליטו אם אתם מזדהים.

לבצק, שמכינים לילה מראש או לפחות משהים 2-3 שעות בקרור:

4 כוסות קמח (היום, משלבת כוס 1 של קמח מלא, והיתר רגיל)

30 גרם שמרים (אם משתמשים גם בקמח מלא, אפשר להוסיף עוד 10 גר' שמרים)

2 כפות סוכר

קורט מלח

4 חלמונים

2 חבילות חמאה מומסת (סה"כ 400 גר' - אפשר מרג', אבל למה?)

מערבבים את כל החומרים עד שמתקבל בצק אחיד, עוטפים בניילון ומכניסים למקרר.

לקרם:

4 חלבונים

1.5 כוס סוכר (גם כאן שילבתי עם סוכר חום)

3 כפות נס קפה (או מעט יותר, לי העדפת הקפה שלכם)

2 כפיות תמצית וניל/רום

מקציפים את הכל ביחד (זה יזכיר לכם את "הקצפת" הנס שעשינו כשהיינו קטנים).

מרפדים תבנית אפיה של סבתות, כזו מרובעת, דיי גדולה אבל כל גודל יסתדר, מקסימום יהיו לכם כמה עוגות...

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים ועכשיו מתחיל הקטע המעצבן.

מה שלא תעשו, הוא לא יתרדד באופן אחיד.

אפשר לרדד בין 2 ניירות אפיה ואפשר גם בחתיכות חתיכות להדק אותו לתבנית.

השכבה צריכה להיות דיי דקה, אבל בלי קרחות.

שופכים חצי מהמלית.

שוב, מרדדים את הבצק, גם בחלקים, ופשוט מניחים מעל הקרם.

שופכים את יתרת הקרם.

הפעם, עזבו אתכם מרידודים מעצבנים. פשוט תפוררו את שאריות הבצק מעל לעוגה.

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות ואפים בערוך 30 דק' עד שסכין יוצא יבש והעוגה מקבלת צבע.

תנו לה להתקרר ורק אז תחתכו לריבועים או מעויינים.

אני, מתוך הרגל מקפיאה מיד חצי ממנה. לדעתי היא הכי טעימה כשהיא קפואה, ישר מהפריזר.

וכן, אפשר לפזר אבקת סוכר מלמעלה.