
אהבתי... ולכן טרחתי לתרגם את המכתב.
Isn't it amazing that George Carlin - comedian of the 70's and 80's - could write something so very eloquent...and so very appropriate.
מדהים איך שג'ורג' קרלין – קומיקאי משנות ה-70' וה-80' כותב משהו כה רהוט וכה נכון בו בזמן. וזה המסר של ג'ורג' קרלין:
A Message by George Carlin: The paradox of our time in history is
that we have taller buildings but shorter tempers, wider Freeways , but narrower viewpoints. We spend more, but have less, we buy more, but enjoy less. We have bigger houses and smaller families, more conveniences, but less time. We have more degrees but less sense, more knowledge, but less judgment, more experts, yet more problems, more medicine, but less wellness.
הפרדוקס של זמננו, בתקופה זו של ההיסטוריה, היא שהבניינים שלנו גבוהים אבל רוחנו קצרה , שהדרכים רחבות אבל נקודת הראות שלנו צרה. אנו מבזבזים יותר אבל יש לנו פחות. אנו קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר אך משפחות קטנות יותר, יותר נוחות אך פחות זמן. יש לנו יותר תארים אך פחות שכל, יותר ידע אך שיפוט לקוי, יותר מומחים ועם זאת יותר בעיות. יותר תרופות אך פחות חוסן בריאותי.
We drink too much, smoke too much, spend too recklessly, laugh too little, drive too fast, get too angry, stay up too late, get up too tired, read too little, watch TV too much, and pray too seldom.
אנו שותים יותר מדי, מעשנים יותר מדי, מבזבזים בלי מחשבה, צוחקים פחות מדי, נוהגים מהר מדי, כועסים מהר מדי, נשארים ערים עד מאוחר, קמים עייפים מדי, קוראים פחות מדי, רואים יותר מדי טלוויזיה ולעיתים רחוקות – מתפללים.
We have multiplied our possessions, but reduced our values. We talk too much, love too seldom, and hate too often.
הכפלנו את רכושנו, אך הפחתנו את ערכינו. אנו מדברים יותר מדי, אוהבים לעיתים רחוקות ושונאים לעיתים קרובות מדי.
We've learned how to make a living, but not a life. We've added years to life not life to years. We've been all the way to the moon and back, but have trouble crossing the street to meet a new neighbor.. We conquered outer space but not inner space. We've done larger things, but not better things.
למדנו כיצד להתפרנס אך לא כיצד לחיות. הוספנו שנים לחיים אך לא חיים לשנים. הגענו עד לירח וחזרה, אך קשה לנו לחצות את הכביש לפגוש שכן...כבשנו את החלל החיצון אך לא את החלל הפנימי. יצרנו דברים גדולים יותר אך לא איכותיים יותר.
We've cleaned up the air, but polluted the soul. We've conquered the atom, but not our prejudice. We write more, but learn less. We plan more, but accomplish less. We've learned to rush, but not to wait. We build more computers to hold more information, to produce more copies than ever, but we communicate less and less
ניקינו את האוויר אך הכתמנו את הנשמה. פיצחנו את האטום אך לא את הדעות הקדומות שלנו. אנו כותבים יותר אך לומדים פחות. אנו מתכננים יותר אך מבצעים פחות. למדנו לרוץ אך לא לחכות. בנינו יותר מחשבים לאגור יותר ידע ולהפיץ אותו אך אנו מתקשרים פחות ופחות.
These are the times of fast foods and slow digestion, big men and small character, steep profits and shallow relationships. These are the days of two incomes but more divorce, fancier houses, but broken homes. These are days of quick trips, disposable diapers, throwaway morality, one night stands, overweight bodies, and pills that do everything from cheer, to quiet, to kill. It is a time when there is much in the showroom window and nothing in the stockroom. A time when technology can bring this letter to you, and a time when you can choose either to share this insight, or to just hit delete.....
אלו זמנים של אוכל מהיר ועיכול איטי, אנשים גדולים עם אישיות קטנה, רווחים מופלגים ויחסים שטחיים. זו העת של שתי משכורות אך יותר גירושים, בניינים ראוותניים אך בתים הרוסים. זו העת של טיולים חפוזים, חיתולים חד פעמיים, מוסריות מן הפה לחוץ, פגישות חד פעמיות, גופים בעלי עודפי משקל וגלולות העושות הכול, ממצב רוח טוב עד דממה והרג. זו העת בה יש הכול באולם התצוגה אבל כלום במחסנים. זו העת בה הטכנולוגיה יכולה להעביר לך מכתב זה ואתה יכול לבחור אם לחלוק זאת עם אחרים או ללחוץ: מחק. Remember; spend some time with your loved ones, because they are not going to be around forever.
זכרו: בלו יותר זמן עם האנשים האהובים עליכם. הם לא יהיו איתכם לנצח.
Remember, say a kind word to someone who looks up to you in awe, because that little person soon will grow up and leave your side.
זכור: היה נדיב כלפי מי שמסתכל אליך בהערצה, כי היצור הקטן הזה יגדל בקרוב ולא יהיה לצידך.
Remember, to give a warm hug to the one next to you, because that is the only treasure you can give with your heart and it doesn't cost a cent.
זכור: לתת חיבוק חם למי שנמצא לצידך, כי זהו האוצר שאתה מעניק מליבך ואינו עולה אגורה.
Remember, to say, ' I love you ' to your partner and your loved ones, but most of all mean it. A kiss and an embrace will mend hurt when it comes from deep inside of you.
זכור לאמר אני אוהב אותך לשותפיך לחיים ולאהוביך, אבל החשוב מכל, התכוון לכך. נשיקה וחיבוק יכולים לרפא כל פגע אם הם באים מעומק הלב.
Remember to hold hands and cherish the moment for someday that person will not be there again..
זכור להחזיק ידיים ולנצור את הרגע, לזמן בו אותו אדם לא יהיה איתך יותר.
Give time to love, give time to speak! And give time to share the precious thoughts in your mind.
תן זמן לאהבה, תן זמן לדיבור ותן זמן לחלוק את מחשבותיך יקרות הערך.
AND ALWAYS REMEMBER
:וזכור תמיד:החיים אינם נמדדים על פי כמות הנשימות שאנו נושמים, אלא על פי הרגעים אשר עוצרים את נשימתנו.
Life is not measured by the number of breaths we take, but by the moments that take our breath away.
If you don't send this to at least 8 people.....Who cares? George Carlin
ואם לא תשלח את המכתב הזה לפחות ל-8 אנשים......למי אכפת? ג'ורג' קרלין. |
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים ומסרים של זהב שלחת לנו כאן...
תודה רבה לך!
שבוע טוב!
מכירה. נהדר ששיתפת. מעולה.
עשית לי את הערב עם המסה הנפלאה הזאת של גאון !!! וכמורה לאנגלית יכולה גם להגיד לך שהתרגום שלך מעולה!!!
*
אלומה
אנו חיים רק פעם אחת... אין לטעמי הוכחה אחרת... ולכן חלק גדול מן התובנות מאוד מתקבל על הדעת...
במיוחד אלו הממליצות לחבק את יקיריך ולבלות אתם כמה שיותר... אז אני הולכת אל אהוב ליבי לחוש את לבו...
תודה.
כמה נכון *
מאוד מאוד מאוד יפה. תודה!!
באמת שווה!
לקרא ולהפנים*
וזכור תמיד:החיים אינם נמדדים על פי כמות הנשימות שאנו נושמים, אלא על פי הרגעים אשר עוצרים את נשימתנו.
תודה......
תודה
ואני קוראת אותך כאן חברה,
כמוך אהבתי תודה שהבאת!
השבת בפתח, וליבי שמח.
שבת שלום,שבת ברוכה.
לך ולכל המשפחה.
בס"ד
כל מילה חצובה בסלע!
נפלא!...
וכל מילה נכונההההההההה
יפה תודה!!
לקרוא ולהפנים!
נכון מאוד!
(ושאפו על התרגום המעולה)
איש חכם!!
תודה
אכן מלא בתבונה ותובנות
אילו היינו מיישמים רק חלק קטן מהם
היינו חיים הרבה יותר מלאים ומאושרים
איש נבון קרלין, עם תובנות חיים מפולפלות וחוש הומור ממולח...(ובסוף יצא מזה מניפסט מתוק
החיים אינם נמדדים על פי כמות הנשימות שאנו נושמים, אלא על פי הרגעים אשר עוצרים את נשימתנו
wow
פוסט מדהים*
אהבה לכולם
אמן.
לעצור, לנשום, לאהוב.
בריאות ואושר,
רחלי
הפרדוקס הוא מקור קיומנו ,והמשכיותו
ברכה קולקטיבית
לכולנו
רח' גורדון גשם ראשון
רח' גורדון בגשם ראשון -ושימשיך כך עד תום
שאול נמרי : שמן על בד. 60X80ס"מ
ולעינינך,
לאחרונה ראיתי עו"ד.מכובד,
ששללו לו את הכניסה לבי"המש.
מאחר והוא מרטיב את הריצפה,
ובבית הבשפט חוץ מרוחו של השופט,
ואין עוד רוח
כך שאפילו בבי"המש אסור להשטין נגד הרוח.
זה עלול להרטיב הפנטלון :
נון פישנדו קונטרה וינטו...
יש בלנס בין חיובי ושלילי ביונברס,
והוא המאזן אנרגיות חיוביות ושליליות.
איזון זה כביכול טבעי,-צורך הישרדות.
הטבע לא יהרוס עצמו-!!!
וופס:
מלבד אם הוא רוצה לאבד עצמו לדעת.
והדעת
היא זו הקובעת את ההיגיון והמציאות,
על כן כאשר מסתדרים דברים לפי רצוננו,-
-אנו מודים לבורא עולם.
וכשר אנו פונים איליו.
למעשה פונים אנו לעצמנו,
כוחנו ,עוצמתנו וצידקת קיומנו.
האיזון נמצא בצדק.
*
שאול נמרי 2009
לך כוכב.
יש לי את הפוסט הזה ....שמו הפרדוקס של חיינו ..
העלתי אותו לאתר בערך לפני כשנה...התוודעתי אליו בפעם הראשונה
לפני בערך כ10 שנים ...בזמן שלמדתי מודעות עצמית .
כל מילה ...פנינה ....
טוב להיזכר ...איריס.
הפרדוקס של קרלין ידוע לכל.
תודה שאת מפיצה את תובנותיו לכלל חברי הקפה, אפשר להסיק המון מסכנות מהברקותיו השנונות כל כך.
תודה על השיתוף
מזמין אותך לחוכמת הטבע.....
אהבתי:)
פוסט נפלא. *
*תודה
סוף שבוע מוציין
ושבת שלום
קראתי את הכתוביות בעברית והלך חלק..
כמה דברי חכמה שיש במילים של הכותב...
אם איישם רבע מהפנינים שלו אהיה מאושרת.
אני חושבת שאדפיס את זה ואעיין כל יום...
עד שאפנים.
אני מודה לך מאד מאד שחלקת עמנו את המכתב הזה..אכן כדאי לקרוא..ולדעתי אף חובה.
זה כאילו והוא אומר בשתי מילים..
החיים חולפים לידך...או אתה חולף ליד החיים.
*
זה מה שאני אומר תמיד ...
חיוך, זה רוב הסיפור !
לא לשכוח שעם היום של היום לא נפגש עוד לעולם. קאפיש ?
(*)
בס"ד
תודה לך
פוסט נפלא. *
שבת שלום ומבורך, ישי