אהבתי... ולכן טרחתי לתרגם את המכתב.      

 Isn't it  amazing that George Carlin - comedian of the 70's  and 80's - could write something so very  eloquent...and so very  appropriate.  

מדהים איך שג'ורג' קרלין – קומיקאי משנות ה-70' וה-80' כותב משהו כה רהוט וכה נכון בו בזמן. וזה המסר של ג'ורג' קרלין: 

  A Message by George  Carlin: The paradox of our time in history is

  that we have taller buildings but shorter tempers,  wider Freeways , but narrower  viewpoints. We spend more, but have less, we buy  more, but enjoy less. We have bigger houses and  smaller families, more conveniences, but less time.  We have more degrees but less sense, more knowledge,  but less judgment, more experts, yet more problems,  more medicine, but less wellness.  

הפרדוקס של זמננו, בתקופה זו של ההיסטוריה, היא שהבניינים שלנו גבוהים אבל רוחנו קצרה , שהדרכים רחבות אבל נקודת הראות שלנו צרה. אנו מבזבזים יותר אבל יש לנו פחות. אנו קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר אך משפחות קטנות יותר, יותר נוחות אך פחות זמן. יש לנו יותר תארים אך פחות שכל, יותר ידע אך שיפוט לקוי, יותר מומחים ועם זאת יותר בעיות. יותר תרופות אך פחות  חוסן בריאותי.  

We drink  too much, smoke too much, spend too recklessly,  laugh too little, drive too fast, get too angry,  stay up too late, get up too tired, read too little,  watch TV too much, and pray too  seldom. 

 אנו שותים יותר מדי, מעשנים יותר מדי, מבזבזים בלי מחשבה, צוחקים פחות מדי, נוהגים מהר מדי, כועסים מהר מדי, נשארים ערים עד מאוחר, קמים עייפים מדי, קוראים פחות מדי, רואים יותר מדי טלוויזיה ולעיתים רחוקות – מתפללים.

 We have multiplied our  possessions, but reduced our values. We talk too  much, love too seldom, and hate too  often.    

הכפלנו את רכושנו, אך הפחתנו את ערכינו. אנו מדברים יותר מדי, אוהבים לעיתים רחוקות ושונאים לעיתים קרובות מדי.

 We've learned how to make a living,  but not a life. We've added years to life not life  to years. We've been all the way to the moon and  back, but have trouble crossing the street to meet a  new neighbor.. We conquered outer space but not  inner space. We've done larger things, but not  better things.  

למדנו כיצד להתפרנס אך לא כיצד לחיות. הוספנו שנים לחיים אך לא חיים לשנים. הגענו עד לירח וחזרה, אך קשה לנו לחצות את הכביש לפגוש שכן...כבשנו את החלל החיצון אך לא את החלל הפנימי. יצרנו דברים גדולים יותר אך לא איכותיים יותר.

 We've cleaned up the air, but  polluted the soul. We've conquered the atom, but not  our prejudice. We write more, but learn less. We  plan more, but accomplish less. We've learned to  rush, but not to wait. We build more computers to  hold more information, to produce more copies than  ever, but we communicate less and less  

 ניקינו את האוויר אך הכתמנו את הנשמה. פיצחנו את האטום אך לא את הדעות הקדומות שלנו. אנו כותבים יותר אך לומדים פחות. אנו מתכננים יותר אך מבצעים פחות. למדנו לרוץ אך לא לחכות. בנינו יותר מחשבים לאגור יותר ידע ולהפיץ אותו אך אנו מתקשרים פחות ופחות.

 These  are the times

 of fast foods and slow digestion, big  men and small character, steep profits and shallow  relationships. These are the days of two incomes but  more divorce, fancier houses, but broken homes.  These are days of quick trips, disposable diapers,  throwaway morality, one night stands, overweight  bodies, and pills that do everything from cheer, to  quiet, to kill. It is a time when there is much in  the showroom window and nothing in the stockroom. A  time when technology can bring this letter to you,  and a time when you can choose either to share this  insight, or to just hit delete.....    

אלו זמנים של אוכל מהיר ועיכול איטי, אנשים גדולים עם אישיות קטנה, רווחים מופלגים ויחסים שטחיים. זו העת של שתי משכורות אך יותר גירושים, בניינים ראוותניים אך בתים הרוסים. זו העת של טיולים חפוזים, חיתולים חד פעמיים, מוסריות מן הפה לחוץ, פגישות חד פעמיות, גופים בעלי עודפי משקל וגלולות העושות הכול, ממצב רוח טוב עד דממה והרג. זו העת בה יש הכול באולם התצוגה אבל כלום במחסנים. זו העת בה הטכנולוגיה יכולה להעביר לך מכתב זה ואתה יכול לבחור אם לחלוק זאת עם אחרים או ללחוץ: מחק.   

 Remember; spend some time with

 your loved  ones, because they are not going to be around  forever. 

 זכרו: בלו יותר זמן עם האנשים האהובים עליכם. הם לא יהיו איתכם לנצח.

 Remember, say a kind word to someone  who looks up to you in awe, because that little  person soon will grow up and leave your side. 

  זכור: היה נדיב כלפי מי שמסתכל אליך בהערצה, כי היצור הקטן הזה יגדל בקרוב ולא יהיה לצידך. 

 Remember, to give a warm hug to the one next  to you, because that is the

 only treasure you can  give with your heart and it doesn't cost a  cent. 

 זכור: לתת חיבוק חם למי שנמצא לצידך, כי זהו האוצר שאתה מעניק מליבך ואינו עולה אגורה. 

 Remember, to say, ' I love you ' to  your partner and your loved ones, but most

 of all  mean it. A kiss and an embrace will mend hurt when  it comes from deep inside of you.

  זכור לאמר אני אוהב אותך לשותפיך לחיים ולאהוביך, אבל החשוב מכל, התכוון לכך. נשיקה וחיבוק יכולים לרפא  כל פגע אם הם באים מעומק הלב. 

Remember  to hold hands and cherish the moment for someday  that person will not be there again..  

זכור להחזיק ידיים ולנצור את הרגע, לזמן בו אותו אדם לא יהיה איתך יותר. 

Give  time to love, give time to speak! And give time to  share the precious thoughts in your mind.  

 תן זמן לאהבה, תן זמן לדיבור ותן זמן לחלוק את מחשבותיך יקרות הערך. 

 AND  ALWAYS REMEMBER

:וזכור תמיד:החיים אינם נמדדים על פי כמות הנשימות שאנו נושמים, אלא על פי הרגעים אשר עוצרים את נשימתנו.  

 Life is not measured by the  number of breaths we take, but by

 the moments that  take our breath away. 

 If you don't send this  to at least 8 people.....Who cares?                          George Carlin  

ואם לא תשלח את המכתב הזה לפחות ל-8 אנשים......למי אכפת? ג'ורג' קרלין.