וואו!! מתאים לי בהרגשה , כי גם לי אין כבר אבא, הוא הלך , עוד לפני שנהפכתי לאמא, הוא השאיר אותי יתומה בגיל שלושים וארבע, מטופלת באימא, גם לי היה אבא , אבא חזק ושותק גם לי היה אבא שהלך מבלי לקטר. וכבר שנים שאני בוכה ללא מילים, מתגעגעת ומרגישה עזובה, כי גם לי היה אבא ואני מרגישה יתומה.
גם לי הייתה אימא , שהלכה מיד כשנהפכתי לאימא, השאירה אותי עם הרגשה כפולה של בדידות . גם לי היו אבא ואמא .
יצא לי קצת כמו נסיון לכתוב שיר . כשהייתי צעירה ומצחיקה (עדיין) הייתי מעלה "מופע" במעונות לחברים שלי. כשהייתי מדברת על העתיד, זוגיות , חתונה. תמיד הייתי אומרת שמתאים לי להתחתן עם יתום, כך לא יהיו לי בעיות עם חמותי והוא יהיה שלי. לימים 8 חודשים לאחר שהתחתנתי (וכבר נהפכתי לאם בעצמי - התאומות שלי היו בנות 3 חודשים) אימי ניפטרה ובכך , הבדיחה שלי , היתה כמו "נבואה שהתהפכה" והגשימה את עצמה.
עצוב ?? לאו דווקא , עם הזמן , לומדים כי החיים בכל זאת נדיבים , קיבלתי מתנה ילדות מקסימות ,בן זוג ניפלא. אנחנו ממשיכים את מסכת החיים שהוריי טווה, הריקמה עדיין לא הושלמה, אותה ישלימו בנותיי, וכך הלאה.
חוצמזה מה עדיף , הורים חיים וסובלים , או הורים שעזבו את עולמם וכבר אין להם ממה לסבול ולנו אין ממה לפחוד?? כנסו ללינק ותוכלו לשמוע את השיר.http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307339 |