פרופיל
סִרְחֵי-עֹדֶף מִלִּים
התמונה באדיבותה של שוקי דולב http://cafe.themarker.com/view.php?t=310089&p=0
עַל פָּרָשַׁת יָמִים כְּחוֹף שָכוּח אמְתִּין לַחֲלוֹף הָעֲנָנָה, לְשׁוֹךְ הַכְּאֵב הַקּוֹרֵעַ לִפְלָחִים אֶת בְּשָׂרְךָ אֶת בְּשָׂרִי.
מְנֻתָּק, טְרוּט עֵינַיִם מְחֻפָּר בְּזִכְרוֹנוֹת לֹא-לִי סוֹרֶקֶת פָּנֶיךָ הַחֲתוּמוֹת הַמַּדְחִיקוֹת
אֶת קִיּוּמי.
לְבַדּוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ מִתְמַזְּגוֹת - מִתְנַתְּקוֹת מִכֹּחַ הַכְּבִידָה בְּזָרוּת צוֹנֶנֶת מַעֲלִימוֹת סִרְחֵי-עֹדֶף מִלִּים כְּמוֹ פָּגַעְנוּ בַּזּוֹ, אוֹתָהּ לֹא יָדַעְתִּי.
|
פוסטים אחרונים
- עוגת שוקולד אוסטרלית 23/3/13
- הַסְּתָו שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת 30/10/12
- אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶליךְ 9/9/12
- אלונה (לוני) ריעני הלכה לעולמה 8/8/12
- החתונה של מאיה - (פרק 3) 7/1/12
- החתונה של מאיה - (פרק 2) 23/12/11
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה לאילנה ואפרת :)
לְבַדּוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ
מִתְמַזְּגוֹת - מִתְנַתְּקוֹת מִכֹּחַ הַכְּבִידָה
הזדהתי עם השורות והזיר החזק שיש שלוב לשונות
אפרת*
לולה,
כאשר באים, כמוני, מאוחר...אין הרבה מה להוסיף על משה שאחרים כבר אמרו.
הציור מקסים. השיר גם.
(לפחות לא כתבתי 'נהדר' ו'יופי' וכו':))
תודה תמוש על המילים
כל הדברים האלה, וזו רשימה חלקית,
קשים פי אלף, בשניים:
בדידות
זרות
שתיקה
מילים,
כן, מילים.
השיר שלך קורע,
לולה.
השיר
תמר, לא חדש לי שילוב מדיות ביצירה, אבל לא באופן ישיר ואישי ליצירות שלי וזה מרתק עבורי.
חן חן לתגובתך וברוכה הבאה :)
ארז אתה חמוד ואני מעריכה את המאמץ :)
בקשר לניקוד, יש מצב שמעצבים מעולם האופנה יגדירו אותו כ- la petite robe noire :)
חן חן
אני מאוד אוהבת שילוב מדיות ביצירה, וכאן העבודה של שוקי והטקסט עובדים נהדר יחד.
תמר
שירה היא לא הצד החזק שלי. מילים מנוקדות מבלבלות אותי. אני מרגיש כמי שתר בעולם-לא-ידוע.
אני יכול להתחבר לקצב, לטעם של המילים. זהו, פחות או יותר.
אז מצאתי קצב וטעם.
תמרוש אהבתי מאד את הקריאה שלך. נגעת בשורש הכאב.
תודה :)
תודה לאה וברוכה הבאה לקפה שלי :)
לא פשוטה התחושה הזו שאת מתארת, של ההמתנה כחוף שכוח עד חלוף הכאב. נראה כאילו הכאב הזה, המפלח את בשרן של הדוברת ושל הדמות בשיר, הוא לא אותו כאב, אבל מקורו אצל שתיהן הוא אותו מקור. ומה עליה לעשות עם הכאב הזה, שלה ולא שלה? לחכות עד שיעבור? להסיר את עיניה מפניו החתומות, המכאיבות לה? הבדידות הזו, שהקרבה רק מדגישה אותה, יוצרת את הכאב שבשיר. ראיתי אתמול על האופניים בחדר כושר את "נסיך הגאות והשפל" אז אולי אני קצת מושפעת (:
תודה לולה על השיר, שלא הכל בו גלוי ולא הכל בו נסתר. אהבתי
תודה
תמר
שיר מפלח חדרי בטן.
אותה לא ידעתי, אבל את הכאב כן!
ועכשיו אוסיף ואקרא לאחור1
תודה נורה, שמחה שזה מצא חן בעינייך :)
הוי לולה! איזה שיר!
כל כך עצוב , נוגע ויפה גם יחד.
תודה
תודה דנה על התגובה והביקור :)
כתוב יפה
והנושא קרוב לכאבי ליבי
תודה ואלרי.
הכתיבה שלך יפה ואותנטית :)
תודה נעמה על הקריאה וההתרשמות :)
תודה ראשל :)תודה איריס על המילים והתובנה :)
תודה שושי :)תודה שמעון.
הכל מֵקשה אחת.
תודה רבה יקירתי על תגובתך המקסימה.
ריגשת אותי :)
תודה מיכאל יקר.
אוהבת את המילים והרגישות שלך :)
האמת, זה הכי קרוב לתחושה. רק שלעולם לא הייתי יכולה לכתוב את זה ככה.
יפה כלכך.
תודה ליאורה על המילים.
אמר מי שאמר: אומץ היא דרך הטבע לגרום לנו לעשות דברים מטופשים :)
תודה צבי ושבוע טוב :)
תודה יהודית יקרה על המילים.
אני בממתינה :)
תודה גרייס ושבוע טוב :)תודה יקירתי ושבוע טוב :)
סוֹרֶקֶת פָּנֶיךָ הַחֲתוּמוֹת
הַמַּדְחִיקוֹת
אֶת קִיּוּמי.
כל כך חזק, לולה! כל כך כואב.
*
נעמה
לולה יקירתי,
ריגשת אותי בשירך
ובמילותיך.
בטח שאפשר להרגיש לבד בשלישיה הזו, הגענו לגיל שכולנו באים עם עוד צללית מן העבר.
שיר מיוחד, נותן תחושה שהדברים קורים כאן ועכשיו, ומזמן לא ראיתי כזה שילוב מדוייק בין מילים לציור.
תודה שודד יקר :)
תודה יורם יקר, ואני מסכימה לכל מילה שאמרת על שוקי :)
אורלי מותק, קבלי חיבוק על התגובה :)
לגבי עודף המילים, כוונתי, שהלוואי ויכולתי להשיב אותו חזרה....
תודה לאה יקרה.
אכן יש לי דיאלוג פורה ויצירתי עם שוקי. יד הגורל? מי יודע :)
תודה רחל.
ההנאה הדדית ויותר :)
מְנֻתָּק, טְרוּט עֵינַיִם
מְחֻפָּר בְּזִכְרוֹנוֹת לֹא-לִי
כמה קשה המקום הזה,
להיות מודרת אפילו מהזיכרון
קשה כאב הפרידה
קשה הבדידות
אולי קשה לא פחות צילה של הצלע השלישית.
לולה יקרה,
מפליא איך שהשיר והציור הם כיחידה אחת,בלתי-ניתקים.
הן בגווני-השקט הקרירים המתחלפים באנלוגיה לעליות ומורדות של יחסי-קירבה.
הקרירות הדמומה, בשיר ובציור כאחד,כמו מצטלבת בנקודת מפגש של כאב ועמימות לא פתורים.
נוגע לא נוגע , זו התחושה לאורך השיר. והקונטרסט של הדממה מול החתך החד של הפרידה,
מוחשי וחורך בתחושות, חורך בכוויות של קור.
מאוד אהבתי את העוצמה השקטה שבשיר, כמו אש במעטה של קרח.
אמת שבירה ועדינה כל כך.
לולה, שיר נוגע ומעודן שיש בו דיאלוג כואב בין שניים, כנראה בשל פרידה קשה.
גם מילים, כך נראה , לא תוכלנה לרפא.
אהבתי.
שבת שלום !
עַל פָּרָשַׁת יָמִים
כְּחוֹף שָכוּח אמְתִּין
לַחֲלוֹף הָעֲנָנָה, לְשׁוֹךְ
הַכְּאֵב הַקּוֹרֵעַ לִפְלָחִים
אֶת בְּשָׂרְךָ
אֶת בְּשָׂרִי.
לולה יקרה, שירך חזק הטעון כאב בכתיבה אמיצה :)
הציור והמילים אחד הם בשילוב פנטסטי !
תודה לולה .ליאורה
שבת שלום
סוֹרֶקֶת פָּנֶיךָ הַחֲתוּמת
כל כך הרבה משמעות בשורה אחת !
צבי
הַכְּאֵב הַקּוֹרֵעַ לִפְלָחִים
אֶת בְּשָׂרְךָ
אֶת בְּשָׂרִי.
כאב , קריעה, נתק, לבדיות, פגיעה ושבירה הם הרגשות האופייניים לבני אדם בכללי. בפרטי הכאב קורע ופולח את השקט,חורץ בבשרו ובבשרה של הדוברת חותם כואב. תחושה של חנק ופרשת דרכים עלתה בי, כאילו אין מוצא, אך יש,אם מאפשרים לתקוה להתגנב פנימה ולמלא את הלב באור הכל אז יתגמד ותבוא אהבה חדשה. אשוב
תודה רחל יקירה.
אהבתי את הפרשנות שלך :)
שב"ש
הרבה תודות על תגובתך ח. :)
שב"ש
מילותיך מעבירות את עצמת כאב הפרידה
התחברתי אל העצב.
והציור מתמזג במדוייק אל המילים.
שבת של שמחה לולה יקרה!
תודה דניאלה על תגובתך :)
את בעצמך כותבת מוכשרת מאד ואני שמחה על ההתחברות בין שתינו :)
שבת נעימה
תודה פנינוש לתגובה מרגשת :)
בכרונולוגיה של פרידות, זו אכן סיטואציה כואבת והשנים לא מוחקות אותה מהלב.
שבת נעימה
תודה שץ להתייחסות :)
לבדות היא חלופה של לבדיות, בדידות, היות האדם לבדו.
אולי איננה ברב-מילים, אבל חיפשתי כעת ואפשר לאתר את הפרוש באבן-שושן.
שבת נעימה
הבית השלישי לא מובן לי גם אחרי נסיונות תרגום של רב מילים
לְבַדּוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ
יקרתי
השיר הזה מפלח את הלב
אי אפשר לא להזדהות איתו ולחברו לכאב הפרטי, זה מדהים כמה אנו מוצאים הזדהות במילים שנכתבות על ידיי אדם אחר.
זה קורה בדרך כלל כשהשיר הוא כל כך כן ואמיתי.
בקלות אפשר ליפול למקום קטשי אך המילים והתאורים שבחרת ושזרת בשירך כל כך יחודיים שזה פשוט נוגע בנימים הכי קטנים.
אהבתי את התאור של עודף המילים ... כן לולתי לפעמים יש כל כך הרבה מילים שלא יכולות לכסות על הכאב. עד שהן מרגישות ממש מיותרות.
שיר נהדר עוד אחזור לקרוא אותו שוב.
שבת שלום יקרתי
עַל פָּרָשַׁת יָמִים
כְּחוֹף שָכוּח אמְתִּין
לַחֲלוֹף הָעֲנָנָה,
לולה יקרה, ראשית למלים והציור, לא נראה לי שזה מקרה ששתי היצירות האלה מנהלות דיאלוג אחת עם השניה. זה מתרחש ואף פעם לא במקרה. ההשתקפויות בציורים של שוקי הם השתקפות המילים שלך בתואם מקסים!
אוהבתי כל כך את הדימויים שלך המציירים מציאות של כאב שאי אפשר שלא לחוש אותו ממש פיזית. הריחוק בין הדמויות גם בציור וגם בשיר , כל כך כואב עד פציעה ממשית.
לולה יקרה, יופי של כתיבה ויופי של ציור. מסרי לשוקי שאני אוהבת את הציורים שלה כמו את הכתיבה שלך
תודה יקרה ו*
לאה
כתיבה משובחת. קשה מאוד לא להיקלע לקיטש בנושא הזה. את עשית את זה מצוין!
אני נהנית מאוד לקרוא אותך!
כמובן הציור של שוקידו
בו הניכור והלבדיות זועקים לשמיים.
לולתי
אהבתי את שם השיר
"סרחי עודף מילים"
אומר הכל.
ואהבתי מאוד את הקטע:
"מנותק טרוט עיניים
מחופר בזכרונות לא-לי
סורקת פניך החתומות
המדחיקות את קיומי"
המזוג הזה בין שני אנשים
שכל אחד מביא את זכרונותיו הפרטיים
שהם אלה שמשפיעים בסופו של דבר
על היחסים.
אהבתי.
''בְּזָרוּת צוֹנֶנֶת מַעֲלִימוֹת
סִרְחֵי-עֹדֶף מִלִּים,''
שיר חזק. תופס
נקרא בקצב איטי.
תובע תגובה, מיידית.
מילים שהפכו
לעודף-הודף
מבקשות יחס
אחר
אחזור אליו.
ח. (*)
התייבש לי שוב הפה שוב, כמו אז
כשהוא נטש.
שירך יוצר הזדהות ונוגע מאד.
(ובסוגריים : כיף לי לקרוא
שיר שאני מבינה...)
עוצמת רגשות חזקה
לנוכח פרידה
בעיקר התחברות לניכור
שבמילים הנאמרות
זה לזו ולתחושה קשה
של כל אחד פונה לדרכו.
לולה זה רגע שכולנו מעדיפים
לשכוח ובדרך כלל גם שוכחים
מה אמרנו ומה הרגשנו
בכרונולוגיות של פרידות.
אישית ,אני זוכרת רק את הכאב
שאני גורמת או שגורמים לי.
יש משהו באווירה של השיר
שהוא מחזיר את הקורא,
למקום מוכר ובלתי נסבל
ואותו כתבת כל כך רגיש ואותנטי.
תודה מיקוש חמדתי.
יש מקריות מדהימה בעיני בין המילים שלי למכחול של שוקי :)
תודה דבי על המילים ושמחה שראית חיבור בין השיר לציור של שוקי :)
לולית יקרה,
יופי של שיר המתעצם מול הציור של שוקידו
והמעצים אותה.
עַל פָּרָשַׁת יָמִים
כְּחוֹף שָכוּח אמְתִּין
צירופים יפהפיים הממחישים את המרחב הפתוח,
את הבדידות הקשה, את תחושת האבדן
ואפילו הנטישה.
בהמשך יש תחושה של שאיפה להתרחקות
מן הכאב שבעוצמתו נוגע בבשר, ניבט מבין העיניים.
אוהבת את ההשתקפות של האהוב בעיני רוחה של הדוברת,
השתקפותה בעינה רוחה בעיניו. העייפות המאפיינת מצבים
שבהם כואבים ומתחפרים בזכרונות.
אוהבת את התיאום המושלם של המילים לציור הנוגע בבדידות,
בהשתקפות, בדמויות הרחוקות זו מזו, המשתקפות זו בזו,
המתנתקות זו מזו ואת הכחול שנראה כים ללא תנועה באנאלוגיה
לרגשות.
תודה לולית ותודה לשוקי.
לולה,
נתת ביטוי חזק מאוד ל
כאב ההתנתקות, הפרידה, והלבד
תחושה מעיק שאין דרך למצוא גשר,
או קו התחברות
ישנו קו פרשת הימים
קו חד של התנתקות,
לְבַדּוּת שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ
מִתְמַזְּגוֹת - מִתְנַתְּקוֹת מִכֹּחַ הַכְּבִידָה
בְּזָרוּת צוֹנֶנֶת מַעֲלִימוֹת
סִרְחֵי-עֹדֶף מִלִּים,
כְּמוֹ פָּגַעְנוּ בַּזּוֹ, שֶׁאוֹתָהּ
לֹא יָדַעְתִּי.
הציור של שוקידו מתחבר נפלא לשירך,
קיימת בו האווירה של הניתוק והלבד.
סופשבוע נעים
דבי