הנה מלוא החופן דודבנים,

תהנו...

גדול !

ומתוק.

שיחקתם אותה.

כיכבתי.

יצירה מתוקה!!!

תודה,

ממני,

אסתר לבאן

פתאום נהיה לי מתוק בפה !

דואט יפה ומושקע מאוד,

כל הכבוד על השיר והתמונות,

עבודה יפה.

*

יש בך גם צד שובב מלאכיקו..

מעורר חשק ותיאבון ל..

(-:

*

*
ממש קונדיטוריה נהיה פה,

מלאך רווי(ת) באהבה !

המלאך הזמין אותי לקינוח,

ובאמת היה מתוק

*כוכב

אוכל ואהבה באמת הולחים ביחד

כמה מתיקות

כנראה מאהבה*

כמה אהבה.

ממש אוכלים אחד את השניה

*

ב ת י א ב ו ן   !

*

קצפת ודובדנים מוגשים על דוגמנית,

המגש לדעתי יותר טעים.

*

המלאך שלח אותי לטעום קינוח,

וקינוח היה באמת הכי מתוק שיש..............

ממש מקסים

התמונות משגעות את יפייפיה

והדובדבןןןןןןןןןןןןן

אתם ממש מוצלחים יחדיו

הצלחה בכל 

הטובה הגדולה ביותר שאפשר לעשות לאחר היא לא רק לשתף אותו בעושר שלך, אלא לעזור לו לגלות את העושר הטמון בו"
- בנימין דיזרעלי


התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)



הציעו לאישתי לנהל את לנהל את קומפלקס עזריאלי, אבל היא סירבה.

בצהריו של יום אביב, נסענו בדרך השלום לכוון תל-אביב.

אני מאחורי ההגה, וחברי מאיר במושב הנוסע, שומעים מוסיקה,

מדברים על דא ועל הא ועל שום דבר מיוחד.

לפנינו אט אט הלכו והתגלו מגדלי עזריאלי במלא תפארתם,

מזדקרים אל-על בצורת משולש ועיגול.

אני מביט לעבר מאיר, הוא יושב שקט ורגוע מסתכל קדימה מבעד לשמשה הקדמית.

אני מחליט לחמם את האווירה. "אתה יודע שהציעו לאישתי, יעל,

לנהל את כל הקומפלקס של עזריאלי"?

הוא מיד הזדקף במושב, מחודד אוזניים. ידעתי שזה יתפוס אותו.

"לא! לא סיפרת לי - מתי הציעו? - זאת אומרת,

למה אתה מתכוון בקומפלקס עזריאלי?"

"את כל הקומפלקס" אני עונה בנון-שלנטיות

ומצביע קדימה לעבר המגדלים שלפנינו.

"הציעו לה להיות מנהלת ראשית של החטיבה שאחראית על הבניינים,

הקַניון, הבנייה של הבניין השלישי - בקיצור כל הקומפלקס".

עיניו של מאיר אורו. הלסת התחתונה שלו כמעט והגיעה לרצפה.

בהינף מכחול של כמה מילים, יעל הפכה מעוד סתם מישהי,

לתופעה מכובדת וראויה להערצה. ידעתי למי אני מספר את זה.

מאיר, חברי הטוב ו ה "workaholic" משכבר הימים,

בוגר מצטיין של סיירת מטכ"ל / טיול בעולם / תואר-ראשון ושני במנהל עסקים, ובעל עתיד מבטיח בחברת high-tec בה הוא עובד.

"אתה עובד עלי - באמת הציעו לה?" הוא מנסה את מזלו

לפני שהוא מקטלג את יעל, אישתי, ברמת V.I.P , כיקירת האנושות,

וכתפארת מדינת-ישראל.

"כן. באמת הציעו!" אני עונה בביטחון.

העובדות עומדות לצידי, אכן הוצע לאישתי לנהל את הקומפלקס.

"ומה היא אמרה?"

"היא סירבה.

היא לא לקחה את התפקיד. היא אמרה שהיא מעדיפה להישאר בבית."

פניו הרצינו, אך האור שבעיניו לא דהה.

שמעתי את גלגלי השיניים במוחו עובדים בתאוצה מלאה.

עסקים... כסף... ניהול... יעל... טיסות לחו"ל... קריירה...

הצלחה... wall-streat...

"באמת הציעו לה...?" הוא ספק שאל ספק תוהה בינו לבין עצמו.

"כן. באמת הציעו לה..." עניתי בפסקנות והנהנתי בראשי.

"זאת אומרת... אני הצעתי לה..." - הוא סובב את מבטו אלי,

ואני המשכתי –

"פעם נסענו בנתיבי-איילון וראינו את המגדלים בוהקים בלילה.

אז הצעתי לה לנהל את הקומפלקס והיא אמרה שהיא לא רוצה.

לא שבאמת יש לי איזה מילה אצל עזריאלי –

אבל בכל זאת אפשר לומר שהציעו לה..."

מאיר התחיל לצחוק צחוק משַחְרר. נראה שהוקל לו.

"תודֶה שלא שיקרתי –

רק אמרתי שהציעו לה..." צחקתי גם אני.

"אתה יודע למה אני צוחק?" הוא שאל.

"אני צוחק בעיקר על עצמי.

אתה לא מתאר לך איך פתאום הסתכלתי על יעל בצורה שונה לגמרי למשך כמה רגעים.

היא פתאום הפכה עבורי למושא הערצה.

התחלתי לרגע לבדוק את החיים שלי.

הרגשתי קצת מבוזבז ו'לא-יוצלח' לעומתה"

"כבר אמרתי לך שאתה workaholic...?" שאלתי וחייכתי אליו.

"אמרת... אמרת..." הוא חייך והניף את ידו במחוות ביטול.



קנה המידה להצלחה שכאומרים על מישהו,

"פלוני הוא אדם מאוד מצליח", למה מתכוונים?

התשובה היא אחת ויחידה בימינו,

מתכוונים לכסף או לקריירה שלו. "הוא מאוד מצליח

- הוא עשה מליונים בשנה שעברה /

- הוא מנהל ראשי בחברה גדולה / הוא קודם לדרגת מנכ"ל וכו'".



האם שמעתם אי-פעם מישהו אומר

"הוא אדם מאוד מצליח - הוא אבא נהדר ובעל תומך."

או אולי "היא אישה מאוד מצליחה - היא מגדלת משפחה לתפארת

ויש לה ילדים מחונכים וטובי-לב".

או אולי "הוא איש מאוד מצליח –

בכל פעם שאני פוגש אותו אני מרגיש שהוא התפתח

ורכש עוד חכמה ומידות טובות."

בוודאי שלא שמעתם!



בוודאי שאנו מעריכים תכונות נוספות של האנשים סביבנו –

אבל את גולת הכותרת אנו נותנים למצב הכלכלי של האדם.

למה? מפני שקנה המידה החברתי שלנו להצלחה הוא מצב הקריירה

או חשבון-הבנק של האדם הנידון.

בוודאי שאנו מעריכים תכונות נוספות של האנשים סביבנו –

אבל את גולת הכותרת אנו נותנים

למצב התעסוקתי / כלכלי של האדם –

אחרת מדוע האסוציאציה הראשונה שלנו להצלחה היא הארנק?



אך האם זהו באמת הדבר החשוב ביותר בחיים?

האם אנחנו באמת מאמינים

שהמצב הכלכלי של האדם הוא הערך הגדול ביותר בחייו?

בוודאי שלא.

כל אדם בר-דעת יודה כי המשפחה שלו חשובה לו יותר מאשר הקריירה.

כל אדם שפוי יתפטר מעבודתו בכדי לעזור לבן משפחה חולה.



אם כן, מדוע אנו נותנים את החשיבות העליונה לעבודה?

מדוע חברי מאיר פתאום ראה באור חדש את יעל?

האם כך הוא היה מתפעל ממנה אם הייתי מספר לו עד כמה אני חושב שהיא אמא טובה?



אז מה אתם עושים בחיים?



כדאי לנו שנשנה את אופן החשיבה שלנו על החיים
ועל הדרך בה אנו רואים ומגדירים את עצמנו.

חז"ל מלמדים אותנו: "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי" –

הפוך את לימוד החיים לעיסוקך העיקרי, ואת המקצוע שלך למשני.

אנחנו מורגלים, על-פי החשיבה החברתית שלנו,

לזהות את עצמנו עם המקצוע שלנו,

למרות שאנו יודעים שזה לא הדבר החשוב ביותר בחיינו.





קחו לכם כמה דקות של שקט,

וערכו רשימה של הדברים החשובים לכם ביותר בחיים,

ואז קדמו את הדברים האלו לחזית הגדרתכם העצמית.



ואז... בפעם הבאה ששואלים אתכם מה אתם עושים בחיים,

אל תשלפו מיד מתוך אינרציה את המקצוע שלכם.

זהו עצמכם עם הדברים החשובים לכם באמת בחיים.

  "הסתכל ביום בו הרגשת נפלא ומלא סיפוק, זהו אינו יום בו הלכת בטל, אלא יום בו היה לך המון דברים לעשות - ועשית אותם"
- מרגרט תאצ'ר התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)

מאסטר הינדי מזקין שבע ממשמע תלונותיו של החניך שלו ולכן, יום אחד, שלח את החניך להביא מלח.

כשהחניך חזר הורה המאסטר לצעיר האומלל לצקת חופן מלח אל תוך ספל מים ולשתות אותם.
"איך הטעם?" שאל המאסטר.
"מר," ירק החניך.

אז ביקש המאסטר מהחניך לקחת חופן מלח דומה ולצקת אותו אל תוך האגם.
הם פסעו בשתיקה אל האגם הקרוב ולאחר שפיזר החניך את המלח אל תוך המים אמר לו הזקן, "עכשיו שתה ממי האגם."
בעוד נוטפים המים מסנטרו של החניך שאל המאסטר, "איך הטעם?"
"מרענן," העיר החניך.
"אתה מרגיש את טעם המלח?" שאל המאסטר.
"לא," ענה הצעיר.

אז ישב הזקן בצד חניכו כבד הראש שהזכיר לו את עצמו,
לקח את ידיו, והציע, "כאב החיים הוא מלח טהור; לא יותר,
לא פחות. כמות הכאב בחיינו נשארת זהה. בכל אופן, רמת המרירות שאנו חשים קשורה במיכל לתוכו אנחנו מכניסים את הכאב.
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות כשכואב לך הוא להרחיב את התחושה...
במקום להיות ספל, היה אגם."
מתוך ספרו של חורחה בוקאי.. התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)

בנווה מדבר חבוי בין הנופים הנידחים ביותר במדבר כרע ברך אליהו הזקן בסמוך לכמה עצי תמר עמוסי פרי.

שכנו, הסוחר האמיד חאכים, עצר בנווה המדבר כדי להשקות את גמליו וראה את אליהו מזיע וחופר בחול.

"מה שלומך, זקן? שלום עליך,"

"ועליך," ענה אליהו בלי לנטוש את עיסוקו.

"מה אתה עושה כאן בחום הזה, עם את בידיך?"

"אני זורע," ענה הזקן,

"מה אתה זורע פה, אליהו?"

"תמרים," ענה אליהו והורה על עצי התמר שסביבו,

"תמרים!" חזר שכנו ועצם את עיניו כמי שמקשיב בסלחנות לשטות הגדולה בעולם. "החום הזיק למוח שלך, ידידי היקר. בוא, עזוב את העבודה הזאת ונלך לפונדק לשתות כוסית."

"לא, אני צריך לסיים לזרוע, אחר כך, אם תרצה, נלך לשתות...."

"אמור לי, ידידי, בן כמה אתה?"

"אני לא יודע....שישים, שבעים, שמונים... אני לא יודע... שכחתי, אבל מה זה חשוב?"

"ראה ידידי, לעצי הדקל לוקח יותר מחמישים שנה לצמוח, ורק כשהם הופכים לעצים בוגרים הם מניבים פירות. אני מאחל לך כל טוב, ואתה יודע זאת, הלוואי שתחיה עד מאה ועשרים, אבל אתה יודע שכמעט אין סיכוי שתספיק לקצור משהו ממה שאתה זורע היום. עזוב את זה ובוא איתי."

"ראה, חאכים, אני אכלתי תמרים שזרע מישהו אחר, מישהו שאף הוא לא חלם לאכול את התמרים האלה. אני זורע היום כדי שאחרים יוכלו לאכול את התמרים האלה, אני זורע היום כדי שאחרים יוכלו לאכול את התמרים מחר... וגם אם זה למען מישהו זר, כדאי לי לסיים את המשימה."

"נתת לי שיעור חשוב, אליהו, הנח לי לשלם לך בשקיק מטבעות על הלקח שנתת לי היום," ובאומרו זאת, הניח חאכים בידי הזקן שקיק עור.

"אני מודה לך על המטבעות, ידידי, אתה רואה, לפעמים קורה הדבר הבא" אתה צפית שלא אספיק לקצור את מה שזרעתי, זה נראה נכון, ואף על פי כן, שים לב, עדיין לא סיימתי לזרוע וכבר קצרתי שקיק מטבעות והכרת טובה של חבר."

"חוכמתך מדהימה, זקן. זה הלקח החשוב השני שאתה נותן לי היום, ואולי הוא חשוב יותר מהראשון, הנח לי לשלם גם על השיעור הזה בשקיק מטבעות."

"ולפעמים קורה הדבר הבא," המשיך הזקן והושיט את ידו בעודו מתבונן בשני שקיקי המטבעות: "זרעתי שלא על מנת לקצור ולפני שסיימתי לזרוע קצרתי לא רק פעם אחת אלא פעמיים."

"מספיק, זקן, אל תמשיך לדבר, אם תמשיך ללמד אותי דברים אני חושש שכל הוני לא יספיק כדי לשלם לך..."

סחטיין על הקינוח

על הדובדבנים והקצפת

עושה חשק :))

*

קראתי נהנתי ואף כיכבתי

יום טוב

אהבתי.
ושיהיה לנו שבוע מתוק שכזה.

ארי

אין עלייך

פשוט כיף לפתוח את הפוסטים שלך

תודה!

***

יפה מאוד, ונראה גם מתוק.

             ♥

דובדבן וקצפת .. ממ.. תמיד טוב

 וביחד עוד יותר טוב :))*

דואט רומנטי מוקצץ באהבה

נופת צוף דובדבנים

♥

שאפו למשוררי האהבה

אםםםםםםםם .

לא הבנתי .

להגיב לתמונות או ....

רוית המקסימה .

את מלאת נתינה .

אוהבת עד כלות הנשמה .

אהבה . היא סם החיים .

ואצלך זאת דרך חיים .

לא מתפשרת ולא מרמזת

אבל אותי בשקט שומרת .

משגעת כאן את כולם .

ומחייכת לכול העולם .

אהבה מתוקה .

זאת המילה .

בהערכה וכבוד גדול

איציק .

שבוע מתוק מתוקה .

חמודים ומתוקים אתם(:

תענוגות של אהבה...

שבוע מקסים לכם!

מקסים

רווית ויוסי היקרים

הטעם נפלא והקצפת משגעת

והתמונות?

אחת אחת יפיפיות

שלא יגמר לעולם

שרי

בוקר טוב

ושבת שלום,

שתהיה לכם שבת מתוקה:)

יאללה איתכם

אתם נהדרים יחד

אחלה קינוח

לימור

איזה קינוח

מא מא מיה :-)

שיהיה לכם מתוק תמיד

ושבת מבורכת

עשית לי חשק עז לאכול דובדבנים !!!!!!!!!!

את מדהימה רויתי (:

מנצנץ בדרכו אלייך......

*

שלך,

שחר

רויתוש מקסימה,

פוסט מתקתק מלא אהבה...

איזה כיף! ממש מעורר רגשות

תהני לך יפתי...

נשיקות ממני

דפי

החוויה היפנית

wow...

פשוט מדהים.

מורני...*

רויתוש ויוסי שני חברים מקסימים ומדהימים שלי

איזה פוסט יפה, חינני ומפתה

ורוית התמונות שלך יפות חבל"ז

אוהבת אתכם ושהאהבה תשרור בליבכם.

שבת ברוכה

נשיקות:)*

מה זה פה?

איזו התמזגות נעימה.

ואנחנו הקהל.נהנים

מיופיכם ואהבתכם

המשותפת והמתוקה

כמו הקצפת.

ואת רויתי היפיפיה האמיתית.

את נראת נפלא

אוהבת אותך וכמובן את המלאך.

מתוק מתוק שחבל על הזמן :-) קצפתי ודובדבני לגמרי :-))))))

שבת שלום!

טוב,

די..

(-: 

המממ

גם מתוק גם מפתה.

שבת שלום לך יקירתי.

שתהיה שבת מקסימה

עטופה בקצפת רכה נעימה

מקושטת בדובדבנים

מתוקים וקצת חמוצים

שבת שכולה אגדה.

אתם מצחיקים בענק !

שבת שלום לנסיכה המתוקה ולמלאך.

ממממממממממ....................*

בחיי איזה זוג יונים!

כיף לקרוא את הדואט המקסים הזה,

לחיי האוהבים

שבת של אור ואהבה

לקינוח המתוק הזה

הפלאתם לכתוב

נהנתי תודה*

יאמי יאמי

מה זה טעים !!! 

 לרוית ויוסי,

 לחיי האהבה,המתובלת בקצפת

 ובדובדבנים ולחייכם.

סופשבוע נעים וטעים

ו* שיאיר לכם את השבת. 

רוית ויוסי כותבים דואט

זוהי עונת  האהבה כעת

הואיל והם יודעים לכתוב

זה מתחבר להם  די טוב

. 

אך לאן לקחו את הכתיבה

לספר מתכונים של אהבה

דובדבנים וקצפת מתוקה

מעוררים אצלם ת'תשוקה

.

קצת הגזימו ועלו מדרגה

ולגבי הקלוריות אל דאגה

בכל עלייה יש בסוף ירידה

אבל כך או כך רוית חמודה

.

בני

uau eize duvdevan

meshaguea

neshika ve shabat shalom

יפה...אהבתי " דובדבנים " משום מה מזכיר לי לבנון ....

שבת שלום ומבורך

כמה טוב לאהוב :)

שבת מקסימה!

יפה מאוד רווית!!!!!!!!!!!

כנראה שזו הפעם היחידה שקצפת ודובדבנים ושאר מתוקים אינם משמינים

אז תאכלו בשפע עם המון עונג

נפלאה האהבה כשהיא

עטופה בקצף, ודבדובנים,

והמילים עטפו ליבי ברומנטיקה.

אין עליך.

פשוט קסם של מילים עילוס באהבים.

תודה על השיתוף.

שבת מתוקה...

לאכול אותך!!!

*

כמה יפה האהבה

 ועם  קצפת ודובדבן שבעתיים

פוזית*

מקסים ומתוק הפוסט מלא במתיקות של אהבה פורחת

סופש מתוק לכם באהבה,שבת שלום.

*מקסים

כל הכבוד ליוסי המלאך ולך יקרתי

שיהיה לכם סוף שבוע מצויין וקסום

שבת שלום

רוויתוש -

יפֶה לך הדואט

יפָה לכם האהבה

שבת טובה

אתם ביחד זה ממש יצירה..

שבת מקסימה לשני מקסימים..

סוף שבוע נפלא

מלא אהבה

יפה ומתוקה כתיבתכם.

רוית התמונות מדהימות.

שבת שלום.

ואוווווו כמה סוכרוז יש בפוסט

התעוררתי בבת אחת חחחחחחח

חמודים אתם

הנה השלב הבא במערכת היחסים

אמבטייה הגונה של קצפת

ליקוק נעים לכם :-)

גם כאן בשיר היפה ניתן להבחין בהבדלים בין המינים..היא באהבה הרוחנית, הוא באהבה הגופנית. העיקר שישנה האהבה..

שבת קסומה!

אוח איזה חושניות

פוסט נפלא

מגרה

משמין

ומלא אהבה

רוית ויוסי אוהבת אותכם

שולחת לכם כדורי שוקולד שאלון הכין היום

* 

ממממ היה טעים היופלה גודי גודי :)

שבת נפלאה יקרה

*

איזה מתיקות, גם דובדבן וגם קצפת

מרגשת האהבה שאת מביאה יקירה

חג חיים שמח

ממני באהבה

רוית , - דובדבוניך עומדים בסטירה להצהרותיך. מה היא אם כן

האהבה?- אם לא : - קח מעט קצפת ותוסיף לה דובדבנים אפשר

גם תות שדה , לקק לקק והיתרה נמסה , ואולי נשאר מעט גם

ללקקנים נוספים .

מתוק מתוק מתוק

סופ"ש נהדר

לא ידעתי כמה שאני אוהב קצפת,

עד שראיתי איך את גופך היא עוטפת,

 ואני אפילו מתבייש כאן לספר,

איך הטעם רק הלך והשתפר,

כשהוספתי דובדבנים אדומים,

להוסיף גיוון לטעמים,

זה הקינוח הכי מתוק שטעמתי בחיי,

אפשר לצרוך אותו עד בלי די,

אף פעם ממנו לא שבעים,

אין כמוהו בעולם טעים...