המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)
איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
פוסטים אחרונים
- הדלתות 29/4/20
- לבד. מונולוג. 19/6/18
- דיאלוג לבבי 20/3/18
- חיבוק 3/10/16
- תנינים של חרדה 10/4/15
- אפס מאמץ 10/2/15
ארכיון
זה
עצוב לי" המחשבה תרגמה את הרגש למילים במוחו המתרוצץ בניסיון נואש לאחוז שוב בהגאים המיותמים. המילים הדהדו בין האונות מצד לצד, חוזרות ונעות במעגלים המחווטים, מחזקות את הקשרים המוכרים בנוירונים, סוללות שוב את אותו המסלול המוכר שכבר הכיר שנים רבות. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פשוט פשוט מה?
יכול להיות.
נו נו... ככה הלכת לרעות בשדות זרים
ועכשיו אתה מציע לי לראות איתך גבעולי עשב בפארק?
תודה רבה
מהאנונימי
משחקי מילים...
אני חושב שנתת לי את הכותרת הבאה שלי לפוסט...
מצאתי כבר מישהו שיעשה איתי ילד, אז איתך מקסימום ניסע לפארק?
מקסים.
הסלבריקה...
אריק יקירי,
ישנם שאלות "סתומות" בחיים, שאין תשובה עליהם ואין מנוס מה"ככה".
עצתי לך, לא להיכנס לפינות, החיים מסובכים גם ככה, אז תנסה לפשט אותם כמה שיותר " וזהוא זה!
אל תסתבך - פשוט,פשוט!
סופ"ש נעים ופשוט לך...
זה ככה פשוט לרצות ככה... (-:
ככה פשוט ?
או לרצות ככה?
;-)
אני חושבת שאפשר בלי ככה, צריך רק לרצות...