עצוב לי! עצוב לי שכעם אנחנו לא עומדים על שלנו, שלא משנה כיצד נפעל ומה נעשה, תמיד נואשם בפשעי מלחמה.
אנו מוותרים ומוותרים וכאילו לא נשתנה דבר. הבאנו את ערפאת ארצה, נתנו לו להקים משטרה פלסטינאית, נתנו להם רובים, החזרנו לרשותם את עזה ויריחו.
עד מהרה, האמת המרה דפקה על פנינו במלא עוצמתה.
הפיגועים החלו להיות דבר שבשגרה.
מנהיגינו אמרו לנו לנוכח הפיגועים שבאו אחר הסכם אוסלו הארור, כי זהו "מחיר השלום".
זהו "מושג" אשר מאז ומעולם עורר בי צמרמורת. אם השלום יקר יותר מאי שלום, מה שהיה המצב הקודם, אז לא משתלם לנו לשלם את המחיר. אם בשביל שלום, צריך לשלם בדם, זה לא משתלם ועדיף לבטל את העסקה! נתנו את עזה ויריחו.
ברצוני להבהיר כאן בצורה חד משמעית: אין לי טענות נגד רבין ז"ל, הוא לא יכל לדעת מנקודת הזמן שלו לאן ההסכמים יובילו והאמין מאוד במה שהוא עשה. הוא פעל מתוך כמיהה אמיתית לשלום! הפיגועים החריפו.
ברק היה משלח את שלמה בן עמי ואת יוסי ביילין חיש חיש לדבר אל לבו של ערפאת (אשר זכה בפרס נובל לשלום) ודבר לא עזר.
אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו במדרחובות ובקניונים, אנשים שכל פשעם היה לחגוג את חג הפסח, חג החירות, במלון בנתניה נרצחו בדם קר. ילדים שעמדו בתור לדיסקוטק מצאו את מותם. בנינו גדר הפרדה.
אכן עד מהרה התמעטו הפיגועים וזאת עובדה מוכחת! אפשר לבוא ולקיים אין ספור דיונים, אבל עם עובדות לא ניתן להתווכח!
נחרדתי לשמוע אנשי שמאל שלנו מוחים נמרצות על הפשע שבהקמת הגדר.
אני מאמין שנגרם לא מעט סבל לתושבים הפלסטינים עקב הגדר, אבל צריך לזכור שמדובר בפיקוח נפש וגדר תמיד ניתנת לפירוק אם יושג שלום אמיתי, שלום של שקט ושלווה, שלום של בני אדם ולא של סיסמאות של מנהיגים!!!
אין סבל גדול יותר מסבל פיזי של חיים ומוות ובטח שהוא סבל רב הרבה יותר מאשר סבל של אנשים החיים בכפר אשר נחצה לשתיים ויש צורך לעבור בין חלק לחלק דרך הגדר. לאחר זמן מה, החליט אריק שרון כי עלינו להתנתק מגוש קטיף.
גם אני בתום ליבי, תמכתי במהלך, חשבתי אם אנחנו נרצה להתנתק מהם, הם ירצו להתנתק מאיתנו.
עד מהרה התברר שרק הקלנו עליהם את מלאכת הרשע.
אם "הנכבש" לא מעוניין להתנתק מ-"הכובש", דבר לא יועיל! בעצם, מי הוא "הכובש" ומי הוא "הנכבש"????
אנחנו עם שמבחינה מנטלית, הוא עם מאזוכיסט, עם שמאמין בתת מודע שלו כי לסבל הוא נועד, "כצאן לטבח נובל". במשך 8 שנים חטפו ישובי הדרום קסאמים ואט אט הגיעו גם רקטות הגראד ולאט לאט מצאו את עצמם גם אשקלון, אשדוד ויבנה בטווח.
איש בעולם לא חשב שזה פשע מלחמה, לזרוק טילים על אוכלוסיה ואף לשגר אותם מתוך אוכלוסיה פלשתינאית.
להיפך, אנחנו אשמים שידענו להתמגן ופיתחנו נוהל חירום שהציל חיי נפשות רבים. איזה אומה שיושבת באו"ם המכובד, הייתה מסכימה שתושביה יחיו כך?! נדהמתי לשמוע, שבזמן שנופלים אצלנו קסאמים, מדברים על חזרה לגבולות 67, הווה אומר, להתעלם מהעבר ולהמשיך לתת.
אצל אויבינו, זה לא מתפרש כגדלות נפש, אלא כחולשה, כהתרפסות. קמו אצלנו אנשים ויצאו נגד מה שנקרא "נוהל שכן".
אסור לנו לדאוג לחיילינו. אסור להם להשתמש באנשים המקומיים אשר גרים בקרבת מקום, אלא צריך לסכן את חיילינו. לא מזמן נסעה קבוצת שמיניסטים לדרום אפריקה והסיתה נגד הכיבוש ונגד צה"ל. על מנהיגי קבוצה זאת, נמנתה גם בתו של בכיר לשעבר במוסד.
ידוע שנוער נוטה לקיצונות, אך בסיוט הכי גדול שלי, לא תיארתי שנוער יסע לחו"ל להסית נגד המדינה ו-"ישרת" כגיס חמישי במקום לשרת בצה"ל. מדי פעם אני שומע נער כזה או אחר שמטעמים "אידיאולוגיים" החליט לא להתגייס ואני מרגיש צורך לנערו ולסטור לו על פניו.
אין לי בעיה עם אותו בחור שיבוא ויאמר, "תשמעו, אני לא בנוי מבחינת האישיות שלי, הנפש שלי, לשרת בצה"ל", אלא אך ורק עם אותו אחד שמשרת בצבא ההסתה של שונאי ישראל!!! חשוב לי להדגיש, אין לי דבר וחצי דבר נגד אותם פלשתינאים חפים מפשע ורוצים להתפרנס/ לעבוד את אדמתם.
גם אני אינני מצדד בהקמת האחזויות לא חוקיות. אני בטוח שגם ב-"עופרת יצוקה" נעשו טעויות כמו הרופא שאיבד את חמש בנותיו, אך לא יכולנו להילחם בהם בפינצטה והיינו חייבים לפעול ולשים קץ, לפחות זמנית, לחיים הבלתי נסבלים של תושבי הדרום. לא ניתן לקבל בשום פנים ואופן את הקסאמים כדבר שבשגרה כשם שלא היה ניתן לעשות בישובי הצפון!!! אני כן חושב שישובים יחסית גדולים מעבר לקו הירוק כמו אריאל ואלפי מנשה, צריכים להשאיר להם מרחב להתפתחות. דבר נוסף שחורה לי מאוד הוא, שגולדסטון ושכמותו הם יהודים! אני מקבל שוב ושוב הוכחה ניצחת למה שהאמנתי כבר מזמן, שמבין היהודים נמצאים דווקא אנטישמים לא קטנים.
יהודי ניסה להשיג צו מעצר נגד שרים שלנו שרצו לנחות נדמה לי באנגליה לפני שנה או שנתיים, יהודים גם תרמו לרצון של האקדמיה הבריטית להחרים את המוסדות להשכלה גבוהה שלנו. אסיים ואומר כי באמת ובתמים, חפץ אני להסכם שלום עם אויבינו, שלום אמיתי ובר קיימא עם אולי עוד ויתורים סבירים, ובאמת, אין אנו בוחרים את היריבים, אך השעה טרם בשלה לדון בויתורים/נסיגות, או אפילו לדבר עליהם!!!
אם אנו לא נדאג לעצמינו, אין אף אומה בעולם שתדאג לנו. הגיע הזמן שנעמוד בזקיפות קומה, לא רק על זכות קיומינו, אלא על זכות הקבלה ולא רק על חובת הנתינה!!!!
אינני רוצה לתת, אני רוצה לקבל, קודם כל לקבל. הגיעה העת!!!!
|