יום נהדר. הספקתי המון, גם בעבודה וגם אחרי העבודה. עשייה טובה תמיד משמחת.

יותר ויותר מתחזקת לי ההבנה שזמן שלא קורה בו כלום זה זמן מכוון. מישהו, אלוהים או היקום או כוח עליון... עשה שיתפנה לי זמן לדברים שרציתי לעשות או שהייתי צריכה לעשות ולא הגעתי אליהם אף פעם.

זו בניה חדשה. סגירת פערים עם עצמי, ועם דברים חיצוניים לי. כמו שיפוץ, כמו עבודות תחזוקה מקיפות ויסודיות.

אז חוץ מסגירת פערים אני גם מנקה ומפנה כל מיני גורמים מיותרים בחיי. החל מחפצים בבית וכלה בתפיסות ואמונות.

היום יותר מתמיד אני מבינה את המשמעות של 'אמונות'. זה מאוד מתחבר לי עם הספר "המטריצה האלוהית", וזה לא פשוט בכלל להפטר מאמונות לא נכונות שניהלו את רוב שנות חיי כאילו הן האמת היחידה.

אני מקווה שכל אמונה שגויה ומכשילה שאצליח לשנות, תניב פירות חדשים שלא הכרתי עד היום.

אכתוב על כל אחת ואחת בבלוג, בהנחה שזה יקרה במהלך השנה הקרובה.

מה שמטריד אותי הוא שאני "מפנה" גם כמה אנשים שהגעתי למסקנה שהקשר איתם לא נכון לי.

בנתיים לא נכנסו אנשים חדשים במקומם.

יכול להיות שנהייתי סתם טיפוס אנטיפטי, ובסוף אשאר לבד?

טוב, לא לבד לגמרי, יש את הגרעין, אנשים שאיתם זה קשר לכל החיים, חברים טובים ומשפחה. אבל באיזשהו מקום תהליך הצימצום הזה מטריד אותי. נראה מה ילד יום.