מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...
פוסטים פופולאריים
-
אזהרה: לעיניים בעלי לב חזק. ללא כותרת.
23/2/09 | 860 צפיות
-
******************************************** (פרחים)
4/5/10 | 714 צפיות
-
הכל בנו ובנו הכל, דרושה סבלנות, לא תמיד זהו הרגע הראוי לרצון, אבל תמיד זהו הרגע הראוי לעשייה העכשוית הנוכחית. זוהר גולדפרב
21/6/09 | 687 צפיות
-
אַהֲבַתְ אוֹתִי. זוהר גולדפרב
6/2/10 | 596 צפיות
-
נקודות בדולח. זוהר גולדפרב
10/10/09 | 1162 צפיות
-
חורצת גורלות. זוהר גולדפרב
4/9/09 | 1047 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב 22/8/13
- שיגעון 28/7/13
- מעברים 14/5/13
- ארעיות שבמקרה 12/5/13
- זה מה שזה 28/4/13
- הגיג 26/4/13
משמיעה זוהר גולדפרב
זְמִירוֹת שַׁבָּת אֵינֶנִּי מְכִּירָה כְּלָל.. אָזְנַי הַכּוֹאֲבוֹת. רַק אֶת אוֹתָם הַמַלְאָכִים הַמִתְדַּפְּקִים עַל דֶּלֶת עֵץ מַהֲבִּילָה צְחוֹקֵי קוֹלוֹת
וְהַקְּטַנִּים שֶׁצָּעֲקוּ אֶל תּוֹךְ אָזְנַי עַל טוּנָה וּבֵיצָה קָשָׁה וְמַרְמֵלַד חוֹלְמִים כָּעֵת נִדְנוּד נִיצְחִי שֶׁל זְמַן וּבְתוֹכִי רוֹחֶשֶׁת חִבָּתָם
הֵנַחְתִּי כְּבָר לַעֲגִילַי לִנְדוֹד מֵחוֹר מַעֲרֻמַּי
אִוְשָׁה שֶׁל צְלִיל 'אֲהָהּ' קָפְאָה עַל דֶּלֶת דֶּלֶת תְּנוּךְ אָזְנָי
להבין מה הביא לכתוב שיר להבין לאן נלקחו הדברים להבין למה... שיר - משחק, אבני המשחק - כלים פנימיים הקובייה היא התנודתיות של משב הרוח...
כמה שבריריות יש באדם, וכל אחד הוא כל כך נדיר, וגם את עצמו יכול להפתיע..
בא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות שרגליי לא תגענה בחול, בא לי לההפך לרוח עצמה בא לי בא |
תגובות אחרונות
-
יהודית מליק שירן
בתגובה על מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב
-
P65
בתגובה על *
-
חולמתחסר
בתגובה על שיגעון
-
perach1
בתגובה על ארעיות שבמקרה
-
~Dori~
בתגובה על זה מה שזה
-
אסתר רבקה
בתגובה על הגיג
תגובות (99)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמר!
תודה!
יום יפה לך וטוב!
זוהר,
התרגשתי
עם שירך המתרגש ומרגיש ומרגש ורוגש
תודה
תמר.
רק אושר לך..
אושר מלא בנוכח הקיים עבורך כאן
המלאכים המגיעים בליל שבת,
עם זמירות מוכרות ואהובות,
וצחוקי ילדים שמחים ומזמרים,
מעלים זכרונות מתוקים,
של ימים אהובים ורחוקים...
*
תודה,
נעים שבאת לבקר
כמה שבריריות יש באדם,
וכל אחד הוא כל כך נדיר,
וגם את עצמו יכול להפתיע..
- הקסמת אותי עם מילותיך...
חיוך!
יופי של קולות אני שומעת בשיר הזה,
ילדים כמלאכים קטנים,
ובשנתם, יש מקום לקולות אחרים.
תודה ושבוע טוב.
&&&&&&&&&&
רוית, מתקתקות בוורוד ונוצץ, איזו מחווה מחייכת,
תודה, מתוקה!
תןדה (-:
ברכה כזאת, שמה כצידה לדרך, לימים בהם רואה עצמי אפורה.
תודה מיכל
בא לי לומר...
באמת?
שמיים 1
אכן אזניים..
מכירה את התרגיל הזה שעושים..ללכת עם עיניים מוכסות לרבע שעה כשאחר מכוון אותך? מתחילים לשמוע אחרת.
מעניין להחזיק בשמיעה הזו גם כשהעיניים פתוחות. איכות חיים אחרת.
שבוע נפלא לך!
הבאת לי הד פנימי
זאת ביקורת בונה
התרחשותך כאן מניעה בי מחשבה על רגשות שמהם ניזון השיר ונבנה
לתמונה יקירה, נראה לי, בהחלט יש בסיס
שבוע מוצלח ושוקק ויפה לך!
אומר לך,
הקשב נעשה עדין
והאוזן כואבת כי הגוף נראה לי, לא מכוייל עדיין
מהפנים החוצה..
כך גם המציאות היא
מהפנים החוצה..על אף שנראה שהפוך
תודה אשרורוני, תודה,
דסיקה,
תודה רבה לך!
DOVE LOVE
היום הקראתי לבנותיי, יותר נכון הקראנו יחד כי חלק אני וחלק הגדולה..את הסיפור הפילוסופי: דיוגנס והעדשים, עמוד 40 בספר משלים פילוסופיים לילדים מאת מישל פיקמל (הוצאת אחוזת בית)
האחד הזה מדבר על חירות.
יש מחיר?
שוחחנו על מה זה חופש בכלל..
חשבתי לי שחופש...
זה כשאני מרגישה מאושרת גם אם יש לי וגם אם אין לי
את יודעת איך זה, הקריאה היא מאוד סובייקטיבית, כייף לך שהיא כזו, כי היא מקבלת הרבה משמעויות
אם את יודעת לכתוב שירה ואת יודעת. אני כתבתי פעם שאין אף שיר שמצליח לחדור אלי כמו תפילות בית הכנסת
ששמעתי בילדותי. אבל תפילה היא עדיין מזמור שחודר מבחוץ פנימה, יש לה את ההילה והקדושה והמיתוס. את התחלת את השיר בשלילת כל אלה והבאת ניגון פנימי. עם כל זאת לא היה לי קל עם השיר, אין לו מנגינה, אבל לי היא התנגנה מלנכולית ונגה בניגוד
למילים עצמן. תודה על התמונה, רוצה לחשוב שמה שעובר ממנה הוא עם בסיס.
ובכן,
לגופו של עניין,
דגשים וניקוד שופרו, תודה!
"אזני הכואבות..." מחוברת לשתיים שלפניה.
לא אוהבת נקודות ופסיקים. אם יש, אז יש להן חשיבות מבחינתי. אחרי זו יש נקודה. ברור שהיא קשורה ללמעלה.
דלת כפולה בכוונה, ומספיק שיורדים שורה, זה פסיק בפני עצמו.
המילים שלך נוגעות בבני אדם כל כך חזק!
הלוואי אמן, הלוואי אמן, הלוואי אמן,
והמגמה מבחינתי היא תמיד להתעוררות, הבטה פנימה, התפתחות
...להאיר את הטוב הקיים בכל אחד מאיתנו.
תודה, בכבוד
אני כל כך מבינה אותך..
גם אני, זר לי להתחיל בדרך השלילה. לא כי אין לי את זה...אבל זה מישור פחות שימושי לי.
התנדנדתי בין זיכרונות והווה, שם. ומאד יפה בעיני המשפט שלך בנוגע לתפילות. על אף שלא ירדתי לסוף דעתו..
בטח אמרתי לך, אני אוהבת את התמונה שלך, כל כך אנושית ויפה בעיני, איך שהיא, מושלמת..
היי, תודה לך על נימוקייך כאן. אם שיר מניע להתרחשות פנימית בקרב נשמה אחרת...
זכינו,
תודה לך! על השיתוף, רננה
מעניין, זהר, שאת מתחילה בדרך השלילה, מה לא..
כאילו שהתפילות תפסו בעלות על הניגון הפנימי.
הרבה פתחים וזכרונות וחיבה וחום יש בשיר שלך.
ובכל זאת, לא היה לי קל איתו.
נהדר !
[ כל המוסיף גורע. ]
המילים שלך נוגעות בבני אדם כל כך חזק!
אני לא בטוח אם אני שמח שאת מוסיפה "פרשנות" או לא. בכל מקרה, אני קורא את השיר גם בעיניים שלי, מתוך העולם שלי. מתוכו, מתוך העולם הזה, אני מוצא בשיר הזה משהו מיני, ייצרי, ארצי.
לגופו של שיר ולפי בקשתך:
ב'מכירה' חסר דגש בכ'
ב'מהבילה' חסר דגש בב'. מה קורה לך עם הדגשים?
ב'טונה' שמת חולם במקום דגש.
לא הצלתי להבין את החיבור של השורה ' אזני הכואבות לאלו שלפניה ואחריה. יכול להיות שהפיסוק יצא לא מה שהתכוונת?
המילה 'דלת' כפולה בכוונה? אם כן, חסר לי שם פסיק או משהו.
תחושת החופש הנושבת בין השורות
מעוררת השראה - שבת שלום
יש לך דרך מאד מיוחדת להביע את הדברים המסתתרים בתוכך.קריאה אחת אינה מספיקה, וגם אז, כל קורא מבין הדברים מנקודת מבטו האישית, כך שמילותייך מקבלות משמעויות רבות. תודה על השיתוף
רננה
את יודעת, באמת חשבתי על זה..כלומר, אני לא ממש יודעת את הקולות האלה לכתוב, רק לומר, בדרך כלל משתדלת שלא. ופה, זה כל כך רצה לצאת..
הקשבה נפלאה , כשמך כן את.
שבת שלום.
אִוְשָׁה שֶׁל צְלִיל 'אֲהָהּ' קָפְאָה
עַל דֶּלֶת
דֶּלֶת תְּנוּךְ אָזְנָי
השיר שלך החזיר אותי לתקופה שלפני חודשיים שבה חליתי בדלקת אוזניים חריפה.
הדלקת עברה מאוזן אחת לשניה. הסבל היה רב, אך יותר מכך סבלתי מחוסר איזון...כשקראתי חשתי בסחרחורת...וכשהלכתי חשתי שאני נופל...
כך החיים, מחפשים איזונים וזה מה שאת מחפשת בשירך...איזון בין לבין
הצליל 'אהה' מגלה משהו.
את כותבת משהו משהו...
ההסבר למטה
נתן לי להסחף עם המילים
האמת שאני לקחתי למחוזות אחרים
משחקי הקול ונוסטלגיית הילדות
וההדגש על אוזנים עירומות
שלעיתים שומעות או שלא
לא תמיד שומעים מה שרוצים
והכל כך נסוב לי מסביב .
כתיבתך כתמיד
ושבת מבורכת .
את באמת נדירה זוהר...
את הרוח עצמה...
לגמרי!
פשןט נפלא
ואני קוראת אותך כאן חברה,
איך את רגש ואהבה מעבירה.
את פשוט מלכה,
שולחת לך נשיקה...
השבת בפתח, וליבי שמח.
שבת שלום,שבת ברוכה.
לך ולכל המשפחה...
אוהבת רוית.
********
משחק מילים יפייפה..
יצא לך אהה מדוייק בתנוך...
(: ולא אההה כזה של פיהוק.
מיכל סנונית, יפיפיה במילותיה
עונג לי,
אוהבת
יהודית,
אומרת בליבי
תודה...!
איזה יופי ככה לומר,
תודה!
זה הורגש מהלב!
טהור
תודה לך
תודה לך על ביקורך כאן אצלי
חן חן
אכן שבת שלום
גם לך*
!
לא ראיתיך כמה זמן,
ברוכה
בא לי לומר...
באמת?
תגיד...
הזקן...
הוא אמיתי?
אמא'לה, אני עוד יהפוך צינית בסוף
(-:
אביה, תכף אכנס אצלך ואראה קצת ים...
מותק
מתוקה,יללה קדימה, בואי! (יהיה זה שיאמר לי שככה לא כותבים יללה...נו מה אני אעשה, לא זוכרת איך)ספיר, איזה זכרון, כל הכבוד, באמת,
תודה!
מרנין ומענג ביקורך
הו, כל כך תודה רבה היות ואת יודעת, תשובתך כאן היא לי חיזוק מעודד ומחייך
תודה רבה אישה אחת כזו,
חיוך ומתק נשיקה גם לך
תודה לך,
על ביקורך!
אני שמחה עבורך ומאחלת לך סוף שבוע נוטף דבש...
ככה רואה את זה..
מצויין! היא מותק יערית,
תודה (-:
מדהים אותי הקטע הזה, האם ההתייחסות היא למקטע האחרון של המלל, ללא הניקוד? או השיר עצמו מעביר חופש?
מעניין.
האם אפשר לכתוב..
מאניין?
או
מהניין ?
שאלות יש לי...
ענת,
עשית לי נעים,
משהו רגוע הבאת לי
תודה!
לכל דבר ולכל עת ..
ותודה על כל זה,
הלוואי אמן שיגיע הכוח לעשייה ברוכה בצל קורתך
מהי שבת משעממת?
סביר להניח שאתה יודע על מה אתה מדבר..
ויפה ההתחלה, השתהיתי עליה,
תודה!
אתה יודע דרכך במילים..
יפה לך...
תודה!
תודה רבה ציפ.
החיבוק שלך..
אני מרגישה אותו עד כאן!
אישה שופעת חיים את,
תודה!
מעניין שלקחת את זה לבוקר...אני כתבתי את זה לעת לילה מאוחר...
זה יפה בעיני חשיבתו של אחר.
יופי שחייכתי אותך.
...חמוד...
תודה(-:
בואי
בואי
" הו את,
ציפור דרור מעופפת..."
ויש לי הרושם שכבר כתבתי לך את זה...
נאמר לי במסר, שאני נמצאת כרגע על גשר בין מציאות לדימיון, יוצרת את המציאות שלי...הבנת המציאות כאן, היא כנראה השלמה עם המחירים בה, לעת עתה.
תודה לך, מותק!
ספיר, יקרה, אני שמחה שאת חשה כך: חופש ושחרור, הקשבה וחיבור למלאכים. כל זה נבע ממך. זה יפה!
שיר נפלא ובו בוקע קולה הגא של אם מול גוזליה.
מזכיר לי את השיר היפה של מיכל סנונית:" השיר הכי יפה שכתבתי הוא ילדי בכתב ידי ,כל תלתליו הם חרוזים והפנים סודות, רזים שאין, שאין בשום פנים,גם ביפה שבשירים"
בא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות
שרגליי לא תגענה בחול,
בא לי לההפך לרוח עצמה
בא לי
בא
בואי אלי שוב ותגעי במים, בצליל ובחול. אהבתי ואשוב
המחשבות הרגשות התסריטים
כל אלו שבמוחנו ישובים הם
אבני המשחק והיופי שהם שונים
בישביה שלהם מאחד לאחת
ואת כמו ג'וקר מלהטטת בם
אהה זה הסימן למודעות לתובנה
כך ראיתי בעיניי בחיבה
תודה
שרגליי לא תגענה בחול,
והרי את מרחפת בחופשיות
בא לי לההפך לרוח עצמה
והרי את כרוח
מבוקשך קיבלת
למדת לעוף
אשריך
עופי
כי רוחך יפה לך
ולנו
כמה שבריריות יש באדם,
וכל אחד הוא כל כך נדיר,
וגם את עצמו יכול להפתיע..
בא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות
שרגליי לא תגענה בחול,
בא לי לההפך לרוח עצמה
תודה זהר
שבת שלום *
תודה רבהבא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות
שרגליי לא תגענה בחול,
בא לי לההפך לרוח עצמה
בא לי
בא
וואו תיארת זאת כריחוף
מעל פני המים.
כאוהבת ים.
נכבשתי...וריחפתי בתוכם.
כתיבה איכותית, ומהנה.
תודה.
שבת נפלאה.
מקסים !
ז ו ה ר
תודה על שירך
ועל מגרת המחבר שעזרה ב"תרגום" השיר
יפה כמו תמיד -
תודה
גמלי....בא...
בא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות
שרגליי לא תגענה בחול,
בא לי לההפך לרוח עצמה
בא לי
בא
כמה שבריריות יש באדם,
וכל אחד הוא כל כך נדיר,
וגם את עצמו יכול להפתיע..
מילותייך מאוד נכונות בעיניי
בא לי לרוץ על החוף בכזו מהירות
שרגליי לא תגענה בחול,
בא לי לההפך לרוח עצמה
בא לי
בא
האמת שגם לי בא..
יקירה את היא הרוח הגדולה המעופפת מעל רסיסי הקצף והים ומעל ערימות החול, את היא החופש וניצן התמימות. בעצם הכל ישנו וכעת הינך אך ורק מקלפת את הקליפות המכבידות. המשך הצלחה במסע!
את... כמו הרוח.. מנעימה במילים (:
שבת קסם לך
כתבת במלוא הרגש
כמו תמיד
תודה.
יקירה,
כמה שעשית לי טוב בפתח סוף השבוע.
באת בדיוק בזמן !
זוהר יקירתי שיר יפה ונותן תחושה של חופש!
תני לרוח להיות בך
לחדור אלייך לעטוף אותך
ולהעיף אותך כמה שיותר
רחוק וגבוה ספרי לי איך
היה אני מחוברת לאדמה
עכשיו הרוח נרגעה אצלי
אז תהני לך
יום נפלא זהר אהבתי גם את שירך
בלי הסבר פשוט ככה כמו שהוא
כמו מנגינה שמתנגנת בתוכנו
ענת
זוהר, יקרה ורגישה ויוצרת,
תודה.
את אורגת אותם כמו היו מיועדות להפוך לבד דמשקי משובח,
לא הורגת, מחייה אותן.
תודה.
ואת זה:
עַל דֶּלֶת עֵץ
מַהֲבִילָה
דלת עץ מהבילה,
צירוף כל כך בלתי שגור
אולי בלתי נחשב
(לא משום החשיבות, משום החשיבה אותו)
יופי של צירוף שזרת.
שבת שלמה של שלום
אילה עם כנפיים
(נ.ב. - בעצם ז.ד = כי לא 'נזכרתי', זוכרת, שהבטחתי לך המשך. :) יבוא. )
רוח היא תנועה של אויר. אויר הוא אור יחד עם האלוהות(י'). אור זו אהבה ורוחניות. וחזרנו לרוח.....
דוד רונן-דובר העמותה הישראלית לחקר עבמים וחיים חוץ ארציים.
שתהיה שבת משעממת.
יש מלאכים הבאים מבחוץ
עם שירת שלום עליכם
מלאכי השלום
ויש מלאכים הנמצאים בפנים
עם שירת הילדים
עם שגרת היומיום...
והעגילים בחור מערומייך
אנה נדדו?
"אהה" לי אם לא ימצאו מקומם
אחר כבוד ..:))
*
זְמִירוֹת שַׁבָּת
אֵינֶנִּי מְכִירָה כְּלָל..
אָזְנַי הַכּוֹאֲבוֹת.
רַק אֶת אוֹתָם
הַמַלְאָכִים
הַמִתְדַּפְּקִים
עַל דֶּלֶת עֵץ
מַהֲבִילָה
צְחוֹקֵי קוֹלוֹת
אהבתי מאד הקשבה רגישה
מלאת צבעים והתרחשות
מקסים ציפ
אוח זה הכי בעיניי
קסםםםםםםםםםםםם
את פשוט קסם
ולי בא לחבק אותך
ואשוב אל השיר בצאת הכוכבים ואגיב
חמוד. שילוב מהנה של אוסף מחשבות בוקר.
"דֶּלֶת עֵץמַהֲבִילָה". חייכת אותי....
מצטרף ליערית.
גם את מוחי תפסו השורות המסיימות.
מצטרף ומסכים לכל מילה.
יו זה יפה מה שכתבת פה
אני באה גם(-:
אִוְשָׁה שֶׁל צְלִיל 'אֲהָהּ' קָפְאָה
עַל דֶּלֶת
דֶּלֶת תְּנוּךְ אָזְנָי
כמו אותה איוושת 'אהה' גרמה להבנת המציאות
כפי שהיא לאשורה.
התיאור שבמילותייך כל כך נוגע בחיים שזה מפעים לכשעצמו
חיבוק לך יקרה
וסופשבוע נעים
(אתגעגע)
אוהבת'ך
זהבית
זוהר יקרה (אחזור ל*)
שיר נפלא כרגיל :-)
מן תחושה של חופש יש פה
תנועה ושיחרור ממקום של איזון
של הקשבה וחיבור למלאכים שלך.
שבת מקסימה.