עד לא מזמן דעתי הנושא היתה נחרצת למדי אך לאחרונה חלה התרופפות מסוימת במשמעת הסיעתית.
איני מדבר על מצב בו את/ה (מעכשיו יכתב בלשון זכר אך מופנה לשני המינים על האף השוני שידון בהמשך) מוכוון סטוץ או מתכוון לשמור על בתולייך עד הנישואים (או המוות). במקרים כאלו התשובה די ברורה.
אנסה לחלק זאת לסעיפים "בעד" ו"נגד" לצורך הסדר הטוב, ואחר כך לגעת מעט בנקודה המגדרית. ----------- בעד -----------
- כי בעצם למה לא? סקס הוא דבר נפלא, ואם שני הצדדים מעונינים אז מינימום הם יצאו עם חוויה טובה (טוב, זאת בהנחה שבאמת יהיה סקס טוב. יהיו שיסברו שזו הנחה ממש ממש אופטימית). - כי ספונטני זה מסעיר. - כי אם יש איזושהי בעיה אקוטית בתחום הזה אולי כדאי לגלות אותה מהר ולא לחוות מפח נפש גדול אחרי ריצה קדימה במחשבות והתחברות רגשית חזקה - כי זה לא באמת משנה לגבי היחסים בהמשך. אם האדם שמולך באמת מענין אותך ואתה רוצה להמשיך את ההכרות איתו אז תעשה זאת בין אם שכבת איתו ובין אם לא. לשם הדגמה - הקשר הארוך ביותר שהייתי בו (6 שנים) התחיל בסקס בפגישה הראשונה.
-------- נגד --------
- כי יכול להיות הסקס יהיה מזוויע. אולי אפילו בגלל שזו פגישה ראשונה ולא מכירים מספיק. זרות מסוימת. - כי לפעמים נראה שיש בעיה אקוטית בגלל שזו פגישה ראשונה ולמעשה זה יכול היה להסתדר יופי לאחר הכרות ארוכה יותר. - כי יש די הרבה מחלות מין שם בחוץ (כן, גם כאלו שקונדום לא מונע אותן לחלוטין). ואם אתה עושה הרבה דייטינג ושואף לסקס בכל פגישה כזו, אתה די מעלה את ההסתברות לעשות הרכות אישית עם אחת כזו. - כי, וזו הנקודה המהפכנית מבחינתי, שיתכן ויש משהו שיוצר BONDING חזק יותר כאשר יש הכרות ובתוכה מתח מיני ארוך יותר לפני הסקס. משהו שגורם ליותר הורמונים וחומרים אחרים להצטבר בגוף (כן, מותר לקרוא לזה אפילו חרמנות) וליצור כמיהה, חישקוק ואפילו סוג של רגש אחר. המנגנונים הפזיולוגים והשליחים הכימיים המתוווכים חשק מיני ומשהו שנקרא על פי דעת רוב "אהבה", עשויים ליצור תחושות דומות מאוד. יש ערך לרגשות האלו ביצירת החיבור בין אנשים ברמה האבולציונית (אני אוהב לעשות רדוקציות אבולוציוניות. לא להתרגש מזה). יכול להיות באמת שתרצה בכל מקרה להכיר את הבנאדם שמולך גם אם תכנסו למיטה (או למושב האחורי, לחובבי הז'אנר) בפגישה הראשונה, אבל יכול להיות שתהיה נפילת מתח מסוימת. תחושה של מיצוי מסוים. יכול להיות. יכול להיות שלאחר שתכיר את הבנאדם פרק זמן מסוים לפני הסקס, לסקס יהיה את המשקל המאוזן שלו בתוך הקשר והוא לא יהיה כמעט חזות הכל.
------------------- הבדלים בין המינים -------------------
בנקודה הזו אני רוצה לעעת רק בקצה המזלג(או הקרחון) כיוון שהיא נקודה שיש לה הרבה פנים והיא הרבה יותר רחבה מהנקודה לכעצמה. פנים ביולוגיות ופנים של חיברות והבדלי מגדר. חרף השחרור המיני המסוים אליו אנו עדים וחרף מספר הנשים הלא מבוטל שיגידו שאין להם שום בעיה לעשות סקס בפגישה הראשונה גם אם לא יהיה לזה המשך (אולי המספר הוא דווקא כן מבוטל ביחס לאוכלוסיה?), עדיין צריכים להיות נאיבים כדי לא לעמוד על הבדלים מובהקים מאוד בנושא זה בין גברים לנשים. האם הבדלים אלו מונעים על ידי דחפים ביולוגים ואבולציונים? האם בשל מה שלימדו נשים לחשוב על סקס/לחשוב על מהי אישה מופקרת או אישה "טובה" / לחשוב על מה תפקידה בעולם כאישה? אני לא הולך לדון בזה, רק מבהיר שהנקודה אכן נמצאת כאן ויכולה ליצור הבדל משמעותי בהסתכלות בעד-נגד בסוגיה זו, מתוך הצצה דרך הפריזמה המגדרית.
מי שקורא מוזמן כמובן לומר את דעתו בנושא. אשמח לשמוע, אסף. |