"קח את בנך" 

אחת השאלות הקשות שנשאלות בפרשת "וירא" היא:  כיצד אברהם אשר הרבה להתווכח ולבוא בשיח ובדברים עם האלוהים, כיצד הוא ברגע שנאמר לו להקריב את בנו לא אמר מאומה ונרתם ישר למשימה?

ומה נאמר:  "קח את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה....".

חז"ל אומרים שבפסוק הזה מסתמן לו וויכוח סמוי בין אברהם לבין האלוהים.

אלוהים אומר לאבהרם "קח את בנך",

אברהם עונה לאלוהים יש לי שני בנים את ישמעאל ואת יצחק. למי אתה מתכוון?

האלוהים עונה לאברהם "את יחידך".

אברהם עונה לאלוהים שניהם יחידים לאימם, ישמעאל בן יחיד להגר ויצחק בן יחיד לשרה.

אז אומר לו האלוהים "אשר אהבת".

עונה לו אברהם מה זאת אומרת שניהם בניי ואת שניהם אני אוהב מאד.

ורק אז נוקט האלוהים בשם המיועד ואומר לו "את יצחק".

בעצם מלכתחילה ידע אברהם למה ולמי התכוון האלוהים אך המדרש אומר שהוויכוח הזה הוא הניסיון של אברהם להעמיד פני תם  ולנסות ולהתחמק מבקשתו הבלתי אפשרית של האלוהים.