פתאם יורד האסימון ואני מבינה

שאני לא ממש במקום הנכון.

זה לא קורה ביום אחד ,

זה הצטברות של מקומות,

אנשים, שיחות, ותחושות בטן

שמובילים לכדי תובנה

שמשהו לא טוב קורה,

שאני לא נהנת,

ואולי זה לא מקומי.

אני מוצאת את עצמי בפרשת דרכים.

זה מוביל לתהיות, התלבטויות אין סופיות,

שקולי כדאיות, מלכודות של פחדים,

חששות ומה לא....

אז מהו הדבר הנכון לעשות?

האם בחרתי נכון?

קול פנימי אומר שגם אם בחרתי ושגיתי

יש משהו שדוחף אותי לשינוי,לתיקון,

ולא משנה איך הגעתי לפרשת הדרכים הזו.

מה שברור שאף פעם לא מאוחר לתקן לשנות

ולבחור נכון.

(נכתב לפני שנים כשהייתי חברת קיבוץ-ונראה שבחרתי נכון)