ארץ האבות, כך נקראת ארצנו, לא כן?

נראה, כי לא בכדי, נקראה ארצנו בשם זה.

ידע מי שידע (וודאי אחד מאבותינו) כי לעולם תהיה שייכת הארץ לאבותיו יותר מאשר לו עצמו.

זוהי ארץ שכזו, שמחוברת לאבות, לשנים, לעבר, הרבה פחות להווה זה מכבר.

עוברים ימים, חודשים ושנים, ונראה מי מעולם לא היה הדבר נכון מתמיד.

וישב הכוכב שנולד יחד עם אחיו הגדול ויהיה בטוחים שלהם שייכת הארץ.

והשורדים בארצות הניכר ובימים רחוקים וידעו כי הם הם שליטי המולדת.

וענקי הסלולר וקברניטי המשק, המשיטים את ספינת הכלכלה היישר לכיסם, הם הם אדוני המכורה.

שהרי אנו, ולא אבותינו, הגשנו להם אותה, על מגש של כסף, אשראי או העברה.

אבותינו לבטח לא היו נותנים לזה לקרות, הם היו פועלים אחרת.

שהרי זו ארצם, ואבוי שכך יתרחש בביתם.

ואברהם מתהפך בקיברו, ויצחק כבר מזמן לא צוחק.

ויעקב עוד שואל, כך קרה?!?!? הייתכן?!?!

ואני כבר התחלתי מביט החוצה, אל ארצות בהם אבותינו לא היו מעולם.

זו הארץ כאמור שייכת לאבותי.

ואולי טוב יהיה אם יקרא שמה קצת אחרת,

שם שלא נושא את עול השנים המכביד.

שם שיניח לאבותינו.

שם שיקח אחריות על הדברים,

לא עוד ארץ האבות, יחי "ארץ הבנים".