היום היא כבר לא הפוכה במושב הקידמי....זה רק אומר שהדינמיקה הפכה הרבה יותר מורכבת במושב האחורי, אבל אלו פני הדברים (כך היו אז כשהקטנה עוד היתה קטנה כמעט כאובייקטים על קערת פאטרי) ומאז...אההה מאז המצב רק התדרדר כשהטרוריסטית הקטנה גדלה והתמזגה אל בין שורותיהם של השניים האחרים במושב האחורי:
***
מאז נולדה הקטנה והונחה במהופך בסלקל במושב הקידמי, אנו המבוגרים מצטופפים מאחור בין שני ילדינו ואם אין משחקים איזה "חי צומח דומם", נותרות שלוש אופציות מרכזיות: 1. או שהם מתחילים להתנצח משני צידנו, כאשר באמצע אני או בן זוגי יושבים ומרגישים כרשת במשחק טניס שכל פעם מכינים הנחתות משני עברנו שפוגעות בשוגג ברשת
2. או שכל ילד מתבצר בעולמו ה"פנימי" העשיר.
3. או שכל אחד מנסה לדובב אותנו לשיחה קולחת...קולחת מדיי.
ברצוני לציין באופן עדין ואלגנטי, ששני החבר`ה הללו שלי, בת השבע ובן העשר, לעולם לא יצליחו לעבור סדנת ויפאסנה בהצלחה יתרה, במקרה הטוב יצליחו לשרוד שניות ובמקרה היותר הגיוני, יגרמו למדריך לאבד את פאזאת השאנטי ולאמץ מראה חדש הדומה יותר ל"חיה" המתופפת מה"חבובות".
כן כן הם יודעים לגרום לך במהירות האור שלא להאמין יותר בכך שאתה אדם רגוע...
בתי שייכת לחוג הפכ"א (פטפטנית כפייתית אנונימית), אין זה משנה אם תאמר לה שעייפת ואתה רוצה שקט, היא את שלה תמשיך להגיד ואם לא תרצה להקשיב, לא נורא היא תשתף את עצמה.
היא תחקירנית בחסד ומרבית השיחות שלה מורכבות מקושיות המשאירות אותך חסר מילים ויכולת להגיב, אפילו גאולה מנחת "יומן השבוע" לא צולבת ככה.
כל שיחה איתה דורשת ריכוז עילאי וגם המון חשיבה ולפעמים התאים מאפירים בדיוק באמצע ההליך הלא נגמר הזה.
אז היא ממשיכה בשלה בצד שמאל שלי במושב האחורי...אני לא רוצה לענות לה? אין בעיה, תמיד יש מקום לעוד מונולוג מעגלי ובלתי נגמר.
ומה קורה בגיזרה הימנית שלי? אההה זה כבר סיפור אחר לגמרי. אין "חי, צומח, דומם, עיר, ארץ, שרץ"? אז יהיו פיצוצים.
מה זה פיצוצים? פירוטכניקה במיטבה. בני אוהב מאוד להפגיש שני חפצים זה בזה כאילו היו מטאור שנכנס לאטמוספירה, כולי מתמלאת ברסיסים שלו, סליחה של רוק וזרועי הימנית מקבלת תדיר חבטות מפאת עוצמת ההתנגשות של יד ימינו בשמאלו.
ואם כל זה לא הספיק, הלא שהקטנה במושב הקידמי מתריסה בצרחות שבר על כך שהיא יושבת הפוך ונשבר לה מזה ואם בזה לא הסתפקתם, אז לקינוח התחיל להתנגן שיר מתוק ברדיו:
"...Clowns to the left of me,
דיייייייייי, אני תקועה במרכז ומתחננת אליכם בנדיטים קטנים: פליסססססססססס!!!! וכדי שתהנו אפילו עוד יותר מהסבל שלי, הנה הקליפ המטריף של חבורת מתוקים בשם "the stealers weel" דמיינו אותנו ושירו לכם...ניתן גם לחלץ אברים עם קצב שכזה.
אחלה שבת גלית |