מול הים נפגשנו אחרי שנים ארוכות קפה קר לימונדה "מה את עושה בשביל הנשמה?" – שאלת. לא עניין אותך איזה "כוחות" אני מזיזה בעבודה, גם לא ההישגים שנצברו עם השנים. לא תמונות, לא רכילות, שום רשימת קניות או קורות חיים לא הוחלפו. שאלה ראשונה שלא הותירה בי ספק שזו הייתה ותמשיך להיות חברות אמת. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הים,
"מוציא"
את הטוב שבנו...
מרגש לקרוא נפלא
זה הים. הוא מצליל את המחשבה. מדגיש את מה שחשוב באמת.
מאד יפה.
של מי?
שלי או שלך?
מודה באשמה, לא ראיתי את הטנגו האחרון בפריז. ולכן אני שואלת, לא להכיר באיזה מובן?
כי הכרות דוקא יש ויש. הכרות שלא מסתתרת מאחורי מסכות ומשחקי תפקידים והרבה רעש.... שיש לנו מהם כל כך הרבה בחיים.
כמו חץ למרכז המטרה.
אכן אומנות השאלה הנכונה.
שאלה שיכולה להעיר ולהאיר, להוציא את הטוב. לכן זו חברות אמת בעיני.
תודה לך.
בטח!
חן חן לך יקרה.
אה אני צמא לתשובה
(:
שמח בשבילך, כמה שפחות קורות חיים זה מתכון טוב למשהו חדש.
כתבת במעט מילים תמונה מאד ברורה למי שלא היה שם איתכם,
כמה שפחות מילים והיסטוריה,
תיהני
נזכרתי בטנגו האחרון בפאריז סרט מאד ישן,
הם שם ממש מסרבים בתוקף להכיר אחד את השני,
אבן דרך שהשאירה אותי נפעם
נפלא.
אומנות השאלה הנכונה הייתי קורא לזה.
מקסים.