| ערב רד פורט על מניפת ליבי, תמורות ישנות של געגוע, המפשיט מחשבותיי ההססניות בין התגיות השונות של החיים. מנקש מליבי שיר ערש לילי, למנוחת עיניי מיגיעת האהבה, שליקטה זמירתי אלייך בקול שופר גדול. מבוכי דרך חדשים מצייר באצבעותיי לנמל ילדותי מתוך חלומי אל-- ספינהי האובדת בים געגועיי |