אחרי שקראתי את דרור פויר על אילן בן-דב, נזכרתי במשהו שמציק לי מזמן. אני מדבר על הרוחניות הבלתי נתפסת שתוקפת אותנו מכל עבר. כולם כאן כל-כך רוחניים פתאום, כולם רגישים נורא, כולם מתחברים לעצמם, כולם נמצאים במסע, גילוי עצמי, הארה, פריצה אל התת-מודע. השלימו את החסר. הנה בן-דב, ציטוט מהמאמר של דרור פויר: "...אני מרגיש מחובר לחזון ולשפה של החברה, המשקפים את תפיסת עולמי: קומץ של אנשים שחרתו על דגלם ערכים כמו אהבה, חופש. כל אחד זוכר את המילים של הקמפיין של פרטנר: Free ,Love ,Together ,Enjoy זה הכול נכון. ותראו איזה ארגון נבנה פה. ארגון חכם עם הרבה רגש, מודל ליושרה, להגינות ולנתינה...". (למי שהחמיץ את החדשות, בן-דב מדבר על חברת "פרטנר", חברת הסלולר הקפיטליסטית שעליה שהתלט בעזרת כמה מיליארדי דולרים שאינם ולא היו וכנראה גם לא יהיו שלו). האמת הרוחנית העמוקה של אילן בן-דב הזכירה לי - מה הזכירה, העלתה לי באוב - את אינספור הטקסטים הרוחניים הנשגבים שאני רואה כאן כבר כמה שנים. מדי פעם אני נתקל כאן בקפה בכרטיסים של חברים (וחייבים להודות על האמת, המדובר בעיקר בחברות) - כמה רוחניות אפשר למצוא כאן, פחד אלוהים. בשביל מדינה כל-כך גשמית, גסה, אלימה, קהת חושים - אנחנו מה זה רוחניים. הילרים, מתקשרים, מטפלים, מאמנים, מדריכים, מלווים, מאירים, מוארים, נוגעים בשמיים, מרחפים באוויר, פותחים בקלפים, קוראים בקפה. סליחה, יש כאן מישהו שעדיין עובד כאן במשהו גשמי? שאוהב סתם לאכול? שנהנה משנת צהריים טובה? מסקס משובח? האם מיצינו את כל ההנאות הפשוטות של החיים, שזה אכן הזמן לדאות בעולמות רחוקים כל-כך? כמה ציטוטים בשם כותבם (לא נגעתי ולא אסגיר): "...הילרית-התחוברות מחדש... מעבירה סדנאות בציור ורישום, מנדלות, ציור אינטואיטיבי, העצמה אישית, מתעניינת בתקשור..." אנשים שאשמח להכיר: אנשים מלאי שמחת חיים אוהבים את עיסוקם..." "... סדנאות מודעות, פרחי באך, דמיון מודרך ונומרולוגיה... רפואה הוליסטית... בית הספר להורים בשיטת הקהילה..." "... מאמינה בחשיבה חיובית ובטוב, איכותית, מעניינת, חברותית ובעלת חוש הומור... מגשרת, מנחת קבוצות... מסע רגלי אל הנפש..." אנשים שאשמח להכיר: איכותיים, אינטיליגנטים, ו... נשמה טובה..?" "...אפשר לשנות כיוון באמצע החיים, ואפילו יותר מפעם אחת... המוטו שלי הוא: כל אחד יכול! אנשים שאשמח להכיר: אנשים טובים באמצע הדרך!..." "... אוהבת אדם ואדמה. אורגת, רוקמת ומגשימה חלומות, אוהבת לקרוא, לרקוד, לטייל וגם בגשם... נוסעת ברחבי הארץ והעולם, מנחה בשילוב מעניין וייחודי של שיטות, נסיון וידע מתחומי הריפוי הטבעי והפילוסופיה האזוטרית... מנחה טקסי מעבר מיוחדים..." "... חוקרת את נפש האדם... מנחת סדנאות אניאגרם, מאמנת אישית ויועצת ארגונית. עובדת עם יחידים, זוגות, קבוצות, מנהלים, ומכשירה מאמנים בשיטת האניאגרם... המטרה בגדול היא השתחררות מכבלי ה"אישיות" שלנו או מה שאנו מכנים "האני הכוזב". התחברות אל האני האותנטי שלנו ופריצת הגבולות של עצמנו..." אנשים שאשמח להכיר: "מרתקים, מעניינים, מאתגרים, יוצרים, בעלי עולם פנימי עשיר, לא מקובעים, שממשיכים לגדול ולהתפתח... בעלי ראש פתוח ונשמה גדולה..." "... פסיכולוגיה, פילוסופיה מזרחית, שיטות ריפוי הוליסטיות, תפיסות-רוחניות, פיזיקה קוואנטית, ומטה-פיזיקה... חקירה-פנימית והתנקות... חיפשתי את התוואי-המקשר-האחד שמאגד את כל הקצוות. עובדת עם אנשים תוך שילוב כלים מתפיסות ושיטות שונות: פסיכותרפיה-רוחנית, גשטאלט, אימון, דמיון מודרך, יוגה של התודעה, טאואיזם, בודהיזם, תזונה הוליסטית, נתיב ההתמרה, פוקוסינג, עבודה מטה-פיזית... יש להכירה באופן אינטימי, על-ידי התוודעות אל העצמי, על כל רובדיו והיבטיו, ועל-ידי זיהוי והפנמה-מודעת של מטרותיו-המקוריות. משם: שינוי, ריפוי, והגשמה אפשריים. תהליך-פנימי-אישי..." "... מלווה אנשים קבוצות וארגונים בתהליכי שינוי, אימון וביסוס שירות (גלובליים) לוקאלי-קוסמופוליטי, מלווה אנשים וארגונים בצמתים של מעברים... עבודת ליווי במסע ההתחברויות של אנשים וארגונים אל עצמם... החיבור לכוחות של כל אחד כיחיד או כקבוצה, החיבור לידע, לאור שיש לכל אחד בתוכו, לאהבה או במילים אחרות לחיים, למשימות, לתוצאות, לביצועים... מאמינה באי וודאות, מוקסמת ממורכבות ומקבלת בהבנה אירוניה. מתבוננת בפרדוקסים כסימן או מופע של האמת בתהליכי גילויה..." "... רואה את העולם על גווניו, כי אני הקשת בענן... מעדיפה את הכתומים והאדומים מעורבבים עם הצהובים... מאמינה שלבחור זו לא סיסמא זו דרך חיים, גם אם לא תמיד פשוטה, ולעיתים אף קשה ומכאיבה... יודעת שהדברים מסתדרים כל עוד מקיימים: "ואהבת לרעך כמוך"... נמצאת בתקופה נפלאה, מעיזה לגעת, לחבוק ולחבק את כל הדברים הלא פתורים, הייתי , ניסיתי, באתי, הלכתי, בדקתי, נפלתי וקמתי, חתולת רחוב קטנה... 9 נשמות...". 9 נשמות - אתם מבינים? לא פחות. אני ממש לא מבין איך אני מסתדר עם הנשמה (היחידה) הדוויה והתשושה שלי. כנראה שקטונתי, פשוטו כמשמעו. |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בחיי שלא השקעתי בכך מאמץ. יש כאן כאלה כחול אשר על שפת הים לרוב. זה כמו לדוג עם רשת בבריכת דגים. תקרא לזה שעשוע אינטלקטואלי (עאלק)
באמת בזבזת זמן של חצי נשמה בלחפש את כל המוארים האלו מטעם עצמם? חבל. על האנתרופולוגיה הזו, לפחות, חבל שתשחית עליהם זמן. החיים קצרים והסבל רב גם בלי הנשמות הטהורות האלה.
"כמה רוחניות אפשר למצוא כאן, פחד אלוהים"
הוצאת לי את המחשבות מהפה...
זה בדיוק מה שאני חושבת כאשר כמעט מידי יום פונים אלי אנשים מאוד רוחניים לקבלת חברות.
בכל מקרה בית הספר כיום זה מקום מאוד לא רוחני. אז כן, יש אנשים לא...
אגרסיביות? אני. מה פתאום. מבחינתי - שכל שאר העולם יהיה רוחני ורוחניקי. אותי זה בעיקר משעשע
למה האגרסיביות, הלחץ והכעס על ה"רוחניקים" ?
חייה ותן לחיות.
אתה רוצה להציל את העולם מהאנשים ה"לא אחראיים" הללו ?
לא תצליח, יש יותר מידי !
את ה- IM וגם את ה"אסט" וה"פורום" אני זוכר עוד מתחילת שנות ה-80. כמו גם את אותו תמהוני שהסתובב ברחוב ירמיהו בת"א, סיפר שהוא טייס, שהוא קורא הכל בקלפים, בורא אבנים טובות ומרפא כליות - כאשר כל מה שהוא רצה זה שמישהו יזמין אותו למנה שווארמה.
אבל כאן זו שוב השאלה הקלאסית של הביצה והתרנגולת. האם החלכאים גילו את הרוחניקיות והנחילו אותה למורמי העם - או שהתהליך היה הפוך? גם בבוהמה, כפי שקראו לה אז, היו כל מיני רוחניים. כבר אז. אבל מה זה חשוב. כך או אחרת, אלה פתטיים ואלה עלובים
אתה טועה, זה התחיל בתחתית ומשם עלה למגדל השן..ונהיה אופנתי.
לפני שהנובורישים האלה התחילו לדבר רוחנקית - להוציא את שרי שנולדה עם הזהב בפה, ורוח אלוהים פשוט נפלה עליה פתאום, יכולת למצוא עשר רוחניקים בשקל ברחוב.
אני זוכרת לפני עשרים שנה התחילו את זה - סדנאות I.M וכולם הסתובבו בחוץ כשהם מחבקים את העולם ואוהבים את כולם.
עכשיו הסדנאות האלה פשוט באופנה. אתה הולך ומתעצם מפנים והכיס שלך מדלדל מבחוץ.
זו עיסקת חליפין כזו. יש כאלה שמחפשים את עצמם בהודו וכאלה שבסדנאות להעצמה והארה וגילוי..רק שישמרו על השקט בין שתיים לארבע.
למען האנושות? האנושות? לא צריך להיסחף כל-כך רחוק. אני לא בטוח שהם עושים משהו למען עצמם או האנשםי הקרובים אליהם. אני גם חושב שרוב האנשים שמשתמשים במילים האלה לא ממש יודעים להסביר אותם. מדובר בהגיגים אופנתיים, כאילו גבוהים, שכל מיני אנשים עשירים משתמשים בהם. בבחינת: אם מיליונרים מדברים רוחניות - אולי גם אני אהיה כזה אם אשתמש באותן המילים
אתה כותב נהדר כרגיל.
אני לא מאמינה באלוהים, לא מאמינה באמונות תפלות, בהחלט לא מאמינה ברוחניות.
הייתי רוצה לדעת מה עשו למען האנושות כל הרוחניקיים והמוארים בשקל כאן בקפה.
לא רוצה פלאים, רוצה פראים.
יהודית, נעשה לך מבחן קצר:
יש לך רב-רנטגן אישי? השטחת באחרונה על קבר צדיקים כלשהו (או לפחות קבר שייח)? שמעת קולות? חזית צונאמי? התפללת לבורא עולם שיחזיר את החובות שלך? את סוגדת לאבנים כלשהם? אם כל התשובות שליליות - את כנראה לא מספיק רוחנית ובטוח שכבר לא תהיי טייקונית
עם פרטנר מדברים ביושרה. את זה הם מבינים. בעיקר בסוף כל רבעון ואחרי כל דו"ח
אתם חושבים שאפשר לשלם לפרטנר באאבה ולשלוח להם את זה בתלפטיה?
יש גבול? לא, אין גבול
תודה
ניסיתי להחזיק איזו אבן טובה בזמן האחרון? יש ירוקות כאלה,שמעתי שעושות פלאים
זה לא מספיק לי. אני צריך איזו קארמה, ברכה, משהו. יש איזה קבר של צדיק בסביבה? אולי כדאי לברר אצל אילן בן-דב, ג'ודי ניר-מוזס-שלום וכו', שולה זקן, אודטה. אני מבין שהם מקור מצוין למזלות ומקעות
ואני למדתי שדווקא יש אור פנימי. תמיד הוא נדלק כשאני פותח את המקרר. אבל עד היום, למרות אלפי ניסיונות וניסויים, לא הצלחתי לבדוק האם האור הפנימי דולק גם אחרי שסוגרים את הדלת. אז הנה לך - תוכנית עסקית שבצידה סטארט-אפ
מי כתב בזמנו על "נקמת העמבה"? דודו גבע זצק"ל? זה בדיוק המקום המתאים. הנקמה בוא תבוא
בשלב ראשון אסתפק בביטוח האני. על ביטול ההוא נדון בהמשך. כאמור, קטונתי
הרגת אותי מצחוק!
יש גבול להגדרת המציאות מחדש.
(ושלא יגידו לי שאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם, ושלא יגידו לי שמחלה זה דבר טוב!)
כתיבה משובחת.
שרון
דוז פואה על מילים כדורבנות!
פוסט מצוין.
אני הגעתי למסקנה שכל אלו, הם אנשים שלא הגיעו לשום מקום ואז הבינו <כמו אותו כזה..מהשמיים> שהם בכלל באו להדריך...והם מבינים. מנסים את כל הטעויות על אנשים אחרים.
אני מחכה לקאוצ'רים הרוחניקים שיכתבו לי תוכנית עסקית.
אתה יודע מה, זה גם מזכיר לי אמונה בגלגול נשמות...כאילו מגיעים לגיל מסוים שבו רואים שהדרך והמטרות לא הושגו ..ואז קוראים לזה "שעור" . בעצם, זו חזרה גנרלית לחיים הבאים שיבואו....שיואווו איך בא לי למות מייד! ולגלגל גלגול מוצלח!
הקיצ..
מאיפה שהגיעו הגלגולים, הגיעו המאמנים וכל בוראי המציאות הרוחניקים..... :-)
נו, בטח שזו לא רוחניות. יודעת מה? אפילו רוחניקיות זה לא. זה בעיקר הבלים, קלישאות, פתגמים שהמציאו שרלטנים, שרוב המשתמשים בהם לא ממש מבינים את פירושים ופישרם; עוד אופנה. את אומרת שאולי זה בגלל שאין עוד אידיאולוגיה - לי נדמה שלאנשים יש היום הרבה יותר מדי זמן פנוי. כשאתה עסוק, אין לך זמן לסבך לעצמך את החיים. מי שיודע לחיות עם עצמו, לא מחפש את עצמו מחדש מדי בוקר ובכל ערב. ומי שעסוק בלחיות טוב עם עצמו - לא חופר לעצמו חורים שחורים מתחת לאדמה.
אבל מצד שני, במצב התעסוקה העגום של הזמנים האלה, טוב שיש מקצועות חדשים שמאפשרים פרנסה לכאלה שאיבדו אותה בדרך. כמובן, כל זמן שנשארו כאלה שיכולים לשלם על קורסים וסדנאות ואימון (איו מלה נפלאה!) של העצמה / האדרה / הארה / העמקה / הנמקה / הנפשה / הכפשה / הפשרה / גילוי האני / ביטול ההוא / מילוי וריקון
האנשים שנאחזים ברוחניות המוזרה והמעושה מתחלקים לשניים: המתוחכמים רותמים את הטרנד הזה לטובתם, רווחתם ועשיית (עוד) כסף גדול (ע"ע מיליונרים שמתחברים למיני מאחזי עיניים; אני לא מאמין שמישהו מהם חושב שיש משהו בהבלים האלה - הם פשוט משתמשים בקישקושים האלה כמו בעוד אמצעי ייצור); האחרים, רבים מהם חברי וחברות הקפה שמהם הבאתי את הציטוטים, פשוט מחפשים את עצמם. הם חשים שמשהו אצלם לא עובד כמו שצריך, אז הם נאחזים בנסתר. בלא נודע. במיסטי. זה בסדר לחפש את עצמך - הבעיה היא שמה שהם מוצאים זה קש וגבבה
צחקתי צחוק בריא מהפוסט שלך
כל מה שהקראת זו לא רוחניות, זו רוחניקיות
ויש הבדל גדול.
ההפרדה הזאת של הרוח מהגוף הגשמי
היא דווקא נטייה נוצרית או הינדית
ביהדות הבסיסית, החומר גם מקודש
"אם אין לחם אין תורה..." והשאר ידוע.
לכן אתה צודק לגבי תהיותיך.
דווקא ההיצע הגדול של הרוחניקים
במדינה קטנה כזאת עם גשמיות וכל הדברים
שהזכרת, מלמד על הצורך למלא איזה חסך
גדול וברור שנטייה זאת תחקר רבות בעתיד.
פעם לפני הרבה שנים,היתה אידיאולוגיה
והיא מילאה את לבבות האנשים
וכשהאידיאולוגיה מתה..הדת פרצה ביתר
שאת ולחילוניים באה הישועה בכל תורות
הרוחניקיות וכמובן שיש זילות בעניין.
מודה למיא חברתי שהביאה אותי לפה
נהניתי מכתיבתך..
אני בהחלט יכול להבין את נקודת הראיה שלך.
אני דווקא בטוח שהאדם הוא קודם כל מהות רוחנית אבל אני גם לא מתחבר לכל הדברים שכתבת עליהם.
זה נהיה קיטשי ולא נכון. מרוח. זה מעורר אנטגוניזם נוראי.
זו לא הצורה היחידה בה אדם יכול להיות רוחני. בכלל רוחניות אמיתית אינה ניתוק מהחיים הגשמיים אלא להפך לחיות אותם להנות מהם כי החיים פשוט אמורים להיות כפיים יותר הלא כן.
אדם לא יכול לפזר חיוכים כל היום כשם שהוא לא יכול לקרוא לעצמו אושר כי החיים מזמנים מצבים ענייניים ולכן לא נכון לעבוד על הגל הזה.
בקיצור תמשיך להיות אתה ואל תרגיש שאתה פחות כי אתה לא.
אבל דבר אחד הבנתי באופן חד וברור: אני יודע למה לעולם לא אהיה מיליארדר. אפילו לא מיליונר. אני לא שומע קולות כמו שרי, אין לי רב מדהים בדמותו של הרנטגן כמו שיש לנוחי, אני לא סועד על שולחנו של המקובל יאשיהו כמו בן-דב, אני גם לא מאמין באלוהים הרחום והחנון של לבייב. אין בי טיפת רוחניות וגם לא מצאתי עד היום שם מנטור עם רוח. או לפחות קמצוץ שאר-רוח.
אה, וכמעט שכחתי: גם אין לי אבא מיליונר