אני חושב שהיום אני יכול להבין איפה היית את אז בזמנו ממזמן..

מרגיש את מה שסבלתי רואה את מה שלא הבנתי.

כביש אחד שמוביל אותי לאורך ההסיטוריה שלי ואני נזכר בכל מה שהיה.

פעם זה זה היה מעציב אותי היום אני כבר לא ממצמץ אפילו!

זה לא נקרא להיות חזק ואני לא יכול להגיד שהתגברתי..

זה לאבד את עצמי ,לאבד את מה שהייתי..

אני צריך שתביטי בעיניי ותגידי שהייתי מה שכולם רוצים להיות

אני צריך שתגידי שכמוני לא היה ולא יהיה..

לב של אבן לא מרגיש כלום אין אמפטיה אין רחמים אין הבנה.

נותן כלום מרגיש כלום צריך רק את עצמי כל השאר לא חשוב..

אולי זה היה מה שנתת לי להיות ,אולי זה היה משהו שיצא ממני בכל פעם שראיתי אותך ..

הוצאת ממני את עצמי האמיתי את מה שאהבתי להיות ..

אהבתי להיות אני ..