אתמול בלילה שאלה אותי גברת אחת שעובדת איתי שאלה מקופלת, למה גברים ונשים בוחרים לברוח, למה הם מתנדבים לסגור את עצמם בחדרי חדרים, למה הם מתאמצים להקים חומות והגנות ומחסומים. אז אמרתי לה כי הם מפחדים שיגנבו להם את הלב שוב. (היא אמרה שצריך לרשום את זה... אז הנה רשמתי) |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מי שמתרכז בפחד מפני האבדן
מי שמסתגר מאחורי חומות של חשש ואי-אמון
מי שבוחר לסגור את ליבו מפני כאב...
סופו שלא יחוש מאומה-
לא כאב, לא אכזבה, לא אבדן, לא צער, לא עצבות
אבל גם-
לא אהבה, לא שמחה, לא התרגשות, לא אושר.
כשלעצמי, בוחרת לקחת את החבילה בשלמותה- את שני הצדדים של המטבע:
את האהבה + הכאב.
בעיני, לאטום את הלב זה הרבה יותר גרוע.
[והעיקר- לא לפחד כלל]
דומה הדבר לאותו אדם החושש להיפגע
ומקיף עצמו בחומת מגן
וחי בשממון רגשי - אבל בטוח...
אהבתי מאוד,
קבל כוכב
ואתה מפחד שיגנבו לך שוב את הלב?
אני מפחדת שיגנבו לי את החופש,
מוזר.
מיגננה
צודקת.....
אולי התשובה היא כאן
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1313409
אהבתי*
לדעתי כל חומות ההגנה שאתה בונה לא עוזרות
והלב שלך בסופו של דבר נגנב...:)
טלי*
אכן... זה די מפחיד...
וכל כך עצוב שאנשים בונים חומות הגנה מפני אנשים אחרים.
זה כל כך משחרר להיות מי שאתה.. ומה שאתה.. ולהיות אנושי.. וחם ואוהב...
והאמירה נכונה באופן כללי ולא רק לגבי זוגיות.
יום נפלא.
1. הגונב מגנב פטור...
2. משפט מפתח מרשים.
יש דבק שמדביק ומאחה את השברים. אם תרצה בקנה ובנה.
מילא היו גונבים לך את הלב. אבל למה גם את המוח? :)
גם אני שואלת את אותה שאלה.
אך כנראה שזהו משהו שלא תלוי בנו....
ללב יש מחסומים משל עצמו.
ואחרי פגיעה או אכזבה הוא פשוט מפעילם באופן אוטומטי.
אי אפשר לגנוב את הלב...
אולי השארת אותו פתוח...?
ונכנסה מישהי לא רצויה????
דפנה
כמה נכון, הייתי צריכה לראות את זה כתוב על מנת להסביר לעצמי.
חומר למחשבה.
אפשר לגנוב לב רק כשמחנים בחוץ.