שתי שיחות טלפון היו לי אתמול, אחת עם אחותי ואחת עם חברתי הלא מפוברקת, ומתוכן עלה לי רעיון: להכין רשימה של הדברים שאני לא רוצה לעשות ואני עלולה לעשות רק כי "לא נעים" לי לא לעשות אותם (מוזר הביטוי הזה "לא נעים לי" הרי ברור שדברים שעושים רק כי "לא נעים" בכלל לא נעים לעשות אותם) או כי מצפים ממני שאעשה אותם. אני לא מדברת על דברים שפחות נעים לעשות אותם אבל בסופו של דבר התוצאה היא משהו שאני רוצה (כמו לנקות אבק), אלא על דברים שאני עלולה לעשות, שאין לי מהם שום סיפוק, אפילו לא עקיף, ואני עושה אותם רק כי אני לכאורה אמורה לעשות אותם מתוקף הציפייה של החברה שאדם כמוני יעשה. 1. להתחנף לבוס שלי כדי שיעלה אותי בדרגה רק כי זה לא מכובד להשאר באותה דרגה כל כך הרבה שנים. 2. להשתתף בכנסים והרצאות שממש לא מעניינים אותי רק כי צריך שיהיו כנסים ברזומה. 3. ליסוע לחו"ל רק כי יש לי קרן השתלמות דולרית. 4. לשלוח מאמרים לפרסום רק כי כבר השקעתי בעורכת הלשונית. 5. לוותר על חזרה למיטה ב-10 בבוקר רק כי זה לא מקובל. 6. לקחת על עצמי תכנון של משהו רק כי פעם אמרתי שאני רוצה פרויקטים. 7. ללכת לסרטים, קונצרטים, ערבי קריאת שירה, תערוכות רק כי זה מה שבן אדם תרבותי אמור לעשות. 8. לכתוב, לצייר, לנגר, לשיר, לשחות, רק כי למדתי לעשות את זה (ברור שאם יבוא לי לעשות משהו מאלה ברגע מסוים, אז בכיף). 9. לקרוא ספר מסוים רק כי הוא "חשוב". 10. לא לאהוב משהו רק משום שזה קיטש. |
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל כמו שכבר אמרה מפוברקת לא תמיד קל לדעת מה בא לי (הרבה יותר קל לי לדעת מה לא בא לי).
רצינות אאוט
מה בא לך - in
או סוף כל סוף אחת שיודעת מה נעים.
איזה יופי של בלוג
כל כל נעים
הבוקר
יה יה יה
כל עוד חוש ההומור לא נפטר בצומת גולני ב-48 אנחנו במצב טוב. ונראה לי שלכולנו די נעים לחיות בהכחשה לפעמים.
ברוך שפטרנו.
חברתי היקרה ענת!!!
בכלל לא נעים לי שננזפתי רק בגלל שאני נמצאת בהכחשה!!!!!
וחוש הומור אצלי זה דבר שטבוע בדמי.
ממש לא נעים לי להודות.
תודה
ועכשו אני כבר מבולבלת.
בו נגיד שהוא כבר נפטר ואני נפטרתי ממנו
ונסגור את הענין.
אתן יודעות מה, בואו נתחיל דיון אמיתי ונוקב. הייתי מתחילה אבל קשה לי להחליט אפילו אם אני רוצה לפרוס עכשיו את הלבטים שלי בקשר לשאלה, מה אני רוצה לעשות בשעות הקרובות עד שאצטרך שוב להאכיל בצינור את החתולה האנורקטית שלי (ומי שלא יודע על מה מדובר אפשר למצוא דיווחים בפורום בעלי חיים).
חברתי המפוברקת (להבדיל אלף אלפי הבדלות מזו שלא מפוברקת), אולי כולם כאן מתבדחים דווקא כי זה נעים להתבדח? נכון שיש דברים בחיים שאנחנו בכלל לא רוצים לעשות אבל נראה לי שלהתבדח אינו אחד מהם.
לא, חס וחלילה. אם הייתם עושים לו לוויה מלכותית הייתי מרגישה מה זה לא נעים שלא הייתי ומספיק שאני מרגישה לא נעים שלא הייתי בלוויה של לא נעים אז עוד להרגיש לא נעים שלא הייתי בלוויה של נחש.
ממש לא נעים להודות שאת
פשוט
צודקת.
יש כאן 33 תגובות הומוריסטיות, וכולן ואריאציות כאלו או אחרות על הביטוי הישן "לא נעים מת מזמן"
ואני תמהה, למה?
כי זה נושא לא מעניין? כי אין מה להגיד?
כי זה באמת כבר לא רלוונטי?
לי זה מרגיש פוסט מאוד חשוב ורלוונטי, כזה שמצדיק דיון אמיתי ונוקב. (ואולי אפילו קצת חשבונות נפש). מנקודת המבט שלי, אני רואה הרבה אנשים (למרות מה שכל אחד היה רוצה להאמין על עצמו) עושים דברים ממניעים אחרים מאשר הרצון שלהם. לפעמים בגלל שזה יותר קל, לפעמים בגלל שאנחנו לא יודעים ממילא מה אנחנו רוצים, ולפעמים בגלל שחינכו אותנו ככה.
וההתבדחות המתמשכת הזו מרגישה לי כמו הכחשה והדחקה אחת גדולה.
האמנם הקונפליקט הזה נפתר בתקופת הפלמ"ח?
אף אחד כאן לא מתחבט עם זה ונאבק עמו באופן יומיומי?
או שאתם אפילו לא עוצרים לשאול את עצמכם "מה היה המניע המדויק של מה שעשיתי כרגע"?
ואלי פשוט קשה להודות, שאנחנו עושים דברים בחיים שאנחנו בכלל לא רוצים לעשות?
לא נעים כי לא עשינו לו לוויה מלכותית כמו שמגיע לאחד שמת פעמיים.אני לא מבינה למה לא נעים לך לספר לי את זה. לי דווקא נראה שהרבה יותר נעים להרוג מישהו בפעם השנייה מאשר בפעם הראשונה. כך לפחות לא מכאיבים לו.
גם אני חשבתי שנעים שם לכולם בתוך הפיג'מות, איך ייתכן שלא?
עכשיו אני לא מבינה, זה הוא שנפטר או שאת נפטרת ממנו, וכל זה בצומת גולני?
את צודקת, ממש לא נעים להשמיץ אותו אחרי כל מה שהוא עשה. אולי גם לא נעים להשליך אותו לפח, מה את אומרת?
אולי לא נעים לך להתפרץ לשיחה אבל לי ממש נעים שהתפרצת והבאת קצת מעלילותיו של לא נעים בבגדד. יש לך את עותק הסיפורים המלא בתרגום לעברית?
פעם
אולי לפני חמישים שנים
הרגנו נחש בשדה.
זה היה מאחורי השער הצדדי של בית הספר לטעוני טיפוח בו למדתי בעממי.
נגשנו אליו מאחורה , בלי שירגיש,
ורוצצנו אותו באבנים.
הרגשנו כאלה גיבורים.
זה היה נחש ענק, אולי מטר וחצי, שחור.
הוא כאילו חיכה לנו שם .
ואנחנו הבאנו לו בגדול.
ואז
לקחנו אותו על מקלות,
מקלות ארוכים וחזקים,
הוא היה ממש כבד,
והבאנו אותו בגאווה גדולה
למורה לטבע.
תראי, תראי!!!
היא העיפה מבט
סתמה את האף
ואמרה :
נראה לי שהרגתם אותו פעם שנייה.
נראה לי , שתעשו לו מהר הלוויה.
זה מה שהיינו צריכים לעשות
כי לא נעים להשאיר גוויה סתם ככה
בשדות.
אבל לא אכחש ולא אספר לך סודות
לא עשינו , לא עשינו זאת.
זה היה המקרה הכי לא נעים שקרה לי.
אבל הרבה יותר לא נעים
זה לספר לך את זה.
לא נעים לי, אבל כולם מספרים אז גם אני....
אחותי היקרה !!!!
אני בשוק , אני בהלם!!!!!
מה הוא עושה בבגדד????
שם ניראה לי שנעים לכוללללםםםםםםם!!!!
אז איך נפטרים ממנו????
ממש לא נעים לי שאני רוצה להפטר ממשהו שכבר נפרדתי ממנו מזמן!!!!!
למרות השם הנורא שיצא ללא נעים ולקרוביו אני רוצה בכל זאת לדבר מעט בזכותו ולשבחו.
בזכותו ידענו מהי בושה ...
בזכותו ידענו מהי דרך ארץ..
בזכותו היו לחברה פנים מעט שונות ..
בזכותו היו יחסי אנוש אחרים.."נאלצנו " להתחשב ברצונם של אחרים ..בצרכים של האחר..
בזכותו נראינו כבני תרבות...
והיום ?
הלאה הבושה הלאה דרך ארץ נשליך את הכל לפח כי לא נעים מת
יהיה זכרו ברוך...
מתפרצת!!!!!!
ואתכן הסליחה
לא הלוויה אחת ולא שניה
ממקור ראשון המידע
ועליזהלה יכולה לספר
ועלילות מותו לתאר
הנ"ל לא ז"ל
בכלל
מאז ועדי עד
הוא נשאר לו
בבגדד.....
איך זה? אה?
אי אפשר להפטר ולשדרג ולא לשדרג כי אין לי. אז הברירה היחידה היא לקנות אבל זה יקרה כשממש, אבל ממש, כבר לא יהיה לי נעים מזה שאנשים לא יכולים לאחר לפגישה איתי כי אין להם איך להודיע לי. את רואה איך הלא נעים הזה עובד, במקום שלאנשים אחרים יהיה לא נעים לאחר לי לא נעים מזה שהם לא יכולים להרשות לעצמם לאחר.
עכשיו לשתינו לא נעים והוא חי לו בנעימים בין הלוויה להלוויה.
חשדתי שהוא עשוי לבא ולרקד על הקבר של עצמו ולגרום לכולנו אי נעימות.
1. להפטר מהפלאפון (לרוחניקים)
2. לקנות פלאפון (לאנשים "רציניים")
3. לשדרג (כי זה משתלם)
4. לא לשדרג (כי אנחנו לא נכנע ללחצים של אנשי מכירות)
(מה שרלוונטי)
אתן לא מבינות דבר עקרוני
הלא נעים הזה-מתוכנת בגנים שלנו...
ככל שממנו להפטר מנסים
הוא חוזר באדרת אחרת
צץ לו ברגע הכי לא מתאים
ואני מדברת מנסיוני!
הבטחתי לעצמי לא פעם לא להתחשב בו יותר
והוא תמיד מנצח-"הממזר"
חחחחחחח
ואצלך עדין הוא קיים.
ממש אבל ממש לא נעים לי!!!!!
אוי ואבוי, את רוצה להגיד לי שהוא מת פעמיים ובשתי הפעמים לא הייתי בהלוויה. איך לא נעים לי.
ענת יקרה!
ואלי היגיעה השמועה שלא נעים לי מת בשנת 1948 בצומת גולני!!!!!!
מה תאמרי על זה?
אולי הוא חמוד אבל יש בו משהו לא נעים.
הנה כוכב, וזה נעים
לא נעים
הוא בחור חמוד
שכל הזמן מתלבט
אם להגיד את האמת
הוא אומנם בחור מתוק
אבל בסתר
כולם חושבים שהוא שמוק
תמיד הוא יוותר לכולם
כי לא נעים
הוא בחור טוב ,הוא לא סובל
להתקוטט ,כי זה לא נעים
להגיד את האמת
לא נעים..אתה אולי חמוד
אך כמה תוכל להיות
האנדר דוג?
לא צריך להגזים. עשיתי פעם קורס נגרות במתנ"ס השכונתי. ניגרתי כמה חפצים קטנים ואחר כך קניתי ערכת נגרות במבצע, ששוכבת ללא הופכין. ככה אני: מתלהבת ונוטשת וזה ממש "לא בסדר" מצידי, כי ככה לא אמורה להתנהג מישהי רצינית כמוני.
לנגר???
לא הייתי מנחשת עלייך בחיים!
אוהבת הפתעות
ויחי החופש!!!!!!!
עליזלה, מהפה שלך לאלוהים
כי אחרת יהיה ממש לא נעים
אם במקרה נפגוש אותו פנים אל פנים.
הוא לגמרי מת, אני אישית תחקרתי את הקברן
ולא השאיר אחריו קרובים הבר-מינן
לא יורשים ולא ממשיכי דרך ולא נושים
לא דרך ארץ ולא מעתיקנים ולא חנפנים
שוב דבר - פוףףףף, נגוז כלא היה
וזרח השמש ובא....ועלה יום חדש , נפלא.
נשתדל לעזור לו להגיע אל המנוחה והנחלה. לא נעים להשאיר אותו ככה חצי מת.
*
ואם במקרה, חלילה וחס, אתן כולכן טועות ו"לא נעים" עדיין לא מת, אני מציעה ש"נעזור לו" ללכת בכיוון הזה....
מה אתן ל'גיד? :-)
את צודקת "כי כך צריך" הוא יותר גרוע אפילו מ"לא נעים". את השקרן אני לא בטוחה שאני מכירה באופן אישי אבל כמה חברים סיפרו לי עליו. נדמה לי שיש עוד בן דוד שמכונה "יסתכלו עליי עקום" ובת דודה בשם "מה יגידו".
לא נעים הוא המקרה הקל, כשעושים משהו כי לא נעים, כבר יודעים שעושים את זה בשבילו. (עדיין יש לשמור על כבוד המת, ואנשים רבים עושים דברים למען ברי מינן כאלו ואחרים), אבל יש את בן דודו, "כי כך צריך" ואת הכבשה השחורה של המשפחה, השקרן הפתולוגי "זה מה שאני רוצה", הם הרבה יותר מסוכנים.
את צודקת, צריך לקונן עליהם, כי לא נעים להשאיר אותם ללא נחמה (לא הכינה נחמה) אחרי שהם כבר פיספסו את אחרית הימים. באמת לא נעים.
אוי, למה לא הודיעו לי? הייתי באה להלוויה, הרי לא נעים לא לבא (אולי לא אמרו לי כי עוד לא נולדתי?).
אני מצטרפת ללויה שעליזהלה עורכת
ומוסיפה שם קינה
לא את הקינה נחמה
אלא קינה לכל אלה
שחשבו שיזכו לחיים
ארוכים יותר או לחזון
אחרית הימים
בגלל כניעתם למושג
לא נעים.
* אחזור [כי לא נעים
]
והנה עדות מיד ראשונה (שנשאה את הארון)
(עם אחריות למהימנות המידע)
ביולי 49 היתה הלוויה ממלכתית ל"לא נעים"
בנוכחות מלאה של דרג א'
בן גוריון נשא הספד מרגש.
ומדוע את מעירה מתים משלוותם ?