אני שונאת את זה שויתרת, שלא נלחמת עלי, שלא התאבדת עלי אני שונאת את זה שהצלחת להתל בי שהאמנתי לך שאתה מרגיש אלי שקניתי את המשחקים שלך שנתתי לך להשפיל אותי שניסיתי כ"כ להיות סבלנית ולקבל את ההתנהגות המגעילה שלך אלי רק כדי לא לאבד אותך אני שונאת את זה שצחקת מההודעות שלי בעוד אני כתבתי אותן מכאב אני שונאת את היהירות שלך אני שונאת את השקרים שלך את ההעלמויות שלך אני שונאת את זה שאתה כבר לא זוכר מי אני אני שונאת את זה שאני מתה שתחזור אני שונאת את זה שאני חיה במין אשליה שאולי באמת אהבת אותי אני שונאת את הגעגוע אליך אני שונאת את זה שלא אמרת לי אפילו פעם אחת שאתה אוהב אני שונאת את הכאב אני שונאת את עצמי על זה שלא ברחתי אז, עוד כשהתכתבנו והבנתי את הראש לך.. או אז כשהעפת אותי מהאוטו או אז כשנעלמת ליומיים או אז כשאמרתי שזה נגמר והתקשרת והקול שלך נשמע כ"כ מסכן אז חזרתי... אני שונאת את זה שאני כ"כ כועסת עליך אני שונאת את זה שכתבתי עליך כ"כ הרבה שתפסת מקום גדול בלב שלי שנתתי לך את הנשמה ואתה לא נתת כלום אני שונאת את זה שאני צריכה לשנוא אותך אבל לא שונאת בכלל.. |