הבלוג הזה לא נועד להיות יותר מדי אישי. יש לי בלוג אחר, אישי, לחברים בלבד, בו אני מפרט קצת יותר בקשר למה שקורה בחיים האישיים שלי. את הבלוג הפתוח הזה פתחתי בשביל לכתוב על מוסיקה לקהל קצת יותר רחב (מסתבר שהוא באמת ק-צ-ת יותר רחב, אם בכלל...).
בעוד שבוע בדיוק אני נוסע לפתוח בחיים חדשים בשווייץ. ההחלטה לעזוב הכל, כולל משרה טובה בחברה שעבדתי בה חמש שנים וחברה אהובה שהייתי איתה חצי שנה, ולהתנתק מהמשפחה והחברים, היתה הקשה ביותר שקיבלתי בחיים.
אני יודע כמה שהיה חסר לי, במהלך התקופה בה התלבטתי בקשר להחלטה הזו, בלוג של ישראלי אחר שגר בז'נווה, כדי לקבל קצת רושם על מהות החיים בעיר הזו, ולכן אני אנסה להפוך את הבלוג הזה למעין יומן של ישראלי בז'נווה. אני מקווה שזה יוכל לעזור למישהו, או לפחות שיהיה לכם מענין לעקוב.
בינתיים התחלתי לארוז, וההיתקלות בפתקים חמודים ומתנות מכל הלב שהאקס-חברה הנ"ל השאירה מאחוריה מעציבים אותי מאד. חבל לי שהיא לא הסכימה לפחות לבוא לנסות איתי את החיים שם. אני מקווה שהחיים שלה פה יהיו שלמים ומאושרים. עצוב לקרוא ולהזכר כמה שהיא אהבה אותי, לזכור כמה נדיר וקשה למצוא אהבה, ולדעת שנאלצתי לוותר על זה בכאב רב.
אתמול החבר'ה מהצבא נפרדו ממני במסיבה ברזילאית תוססת בפאב יפואי שאנחנו אוהבים. אני אתגעגע מאד.
(הערה שלא קשורה לכלום: ידיעה כלשהי היום בעיתון גרמה לי לפרץ בלתי מוסבר של שמחה לאיד. אני לא רוצה לפרט מחשש לתגובות נאצה, אבל סתם שתדעו).
|