| היום ביליתי את רוב היום עם חברה ותיקה עוד מימי הצבא העליזים ...חברה מהסוג הזה שלא משנה כמה שעות נבלה ביחד לא יהיה ולו רגע אחד משעמם ... וכך לאחר שדאגתי לעדכן אותה בכל האירועים האחרונים שפקדו אותי לאחרונה ( אותם טרם פירטתי בבלוג זה ) מה שכמובן כלל התבכינויות אין סופיות המהולות ברחמים עצמיים בלתי נגמרים... ואז היא החליטה שהגיע הזמן לשיחת מוטיבציה מהסוג הזה של חיי - לאן ? וכך במשך למעלה משעה הקשבתי למונולוג שלה תחת הכותרת : "קחי את עצמך בידיים ותשני את חייך , לפניי שאת שוקעת עמוק עמוק בחרא ...( לא שאני לא נמצאת שם כבר הרבה זמן...) אך מכיוון שעמוק בפנים ידעתי שהיא צודקת , כל מה שעוד נותר לי לעשות , זה להנהן בראשי להסכמה עם כל משפט ומשפט שנזרק לעברי ... ונכון זה אומנם נשמע מאוד הגיוני ושבאמת הגיע הזמן להרים את הראש ולצאת מהדיכאון שתקף אותי בשבועות האחרונים ...למצוא תחומי עיסוק מהנים שיעבירו את זמני ולא פחות חשוב מזה את העיסוק האובססיבי שלי במחשבות המעיקות והטורדניות... הבעיה היא שכמו שכבר טענתי בעבר , תכנונים לחוד ומעשים לחוד... מה עושים כשאין חשק לעשות שום דבר ? אז נכון שהסכמתי עם כל מה שהיא אמרה , הבעיה היא שאני כנראה עדיין לא מוכנה לצאת מהדיכאון הזה ... תקופת "האבל" שלי טרם נגמרה מבחינתי , והמסקנה דיי ברורה - כל עוד אני לא באמת ארצה "לצאת" מזה , או יותר נכון אהיה מוכנה "לצאת" מהמצב הזה ולהתחיל משהו חדש, זה גם כנראה לא יקרה !!! |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה