ברכות יום שבת הגיעה! סוף סוף מגיע ה"פיק" במסע המוזר,משונה וקסום הזה. אני לוקח את הציוד שתכננתי מראש: -הצעיף מהליכות המלאכים "אהבת חינם" את הצעיף החלטתי לקחת בגלל עוצמות האהבה שזרמו בי כשהשתמשתי בו בסדנאות של "הליכת מלאכים",כמו אישור שהמרכבה עברה טסט... -מלח מים המלח הבאתי איתי גוש גדול של מלח (3 קילו) לתת "מנחה" לאנרגיה בהר עבור השימוש במקום. -הכדור מזכוכית את הכדור קניתי יומיים קודם וראיתי אותי אוחז בו בין כפות ידי ומזרים את האנרגיה. -כובע הקסקט כובע הקסקט האדום שאיתו רצתי 2 מרתונים בטבריה+תחרות חצי איש ברזל 2006 באילת והזרמתי דרכו (צ'אקרת הכתר) אנרגיה מאוד מיוחדת שאפשר להזרימה רק בקרקוע מאוד מאוד מאסיבי כמו בתחרויות אלו. העמסתי את הכל לתיק הגב ויצאתי למעלה ההר. טיפסתי במשך כשעתיים ללא מאמץ בשלווה וכל ניסיונותיי להתחבר לאנרגיות חזרו כאילו "הקו תפוס"... הנחתי לעניין ואמרתי לעצמי שהכול יפתח לכשאהיה מוכן.הבטתי כל הזמן לצדדים וחיפשתי מקום...לא ידעתי איפה השער... כשראיתי מקום מואר בין העצים התעלמתי ואז שוב הפנתי את מבטי למקום,שאלתי האם זה המקום הנכון ?ולא קיבלתי תשובה... הכל ממודר... עצרתי והחלטתי פה אני אפתח את השער! נגשתי למקום,בדקתי את האנרגיות ו...כלום...שתיקה רועמת,חוץ מציוץ הציפורים הכול שומם. חשבתי לעצמי "המאסטרים תקעו לי ברז..." הרגשתי כאילו נטוש בבדידות אנרגטית,כמו יתום ללא האנרגיה של המשפחה האוהבת/תומכת.אמרתי לעצמי שלמרות שהבריזו לי אני יעשה לבד את המדיטציה ומי שרוצה מוזמן . חזרתי בראשי על שלבי המדיטציה שאני קורא לה "מדיטציית מלאך הזהב".במדיטציה עוצמתית זו אני יוצר סביבי הילה בצורת לב עם קווי מתאר של אור ומניעה אותה בסיבובים כשהציר הוא מלמעלה למטה דרך כל הצ'קרות,ואז שוב אני יוצר עוד לב בהילה סביבי ומסובב ועוד אחד ועוד אחד בצבעים שונים ובמהירויות שונות עד שכל הלבבות מגיעים למהירות האור ואז... פרשתי את הצעיף,הכובע על ראשי וכדור הזכוכית בין ידי.עצמתי את עיני והתחלתי להיכנס לעומק מהותי.ושם דבר לא קורה... אני מזמן את האור ו...כלום. ההרגשה הייתה מיוחדת,שלווה מרגיעה שכנה בי,מין ניחוחות של אושר מדהים,אין יעקב,אין כלום,ריק מלא ב"הכול",הרגשה משונה של התרוממות רוח,דממה.ואז אני מביט למעלה ותדהמה אוחזת בי. אני רואה 12 ישויות אור כל אחת בגודל עצום מקיפות אותי במעגל ומסתכלות עלי.ואני קטן,פיצפון מביט למעלה ומחייך מליבי.התחלתי את המדיטציה ויצרתי באהבה את הלבבות בהילתי והתחלתי לסובבם,הגברתי מהירות,יותר מהר ויותר מהר ויותר ויתר והאנרגיה התחילה להאיץ לבדה,הלבבות בצבעים שונים מגבירים תאוצה למהירות אדירה...אני רואה סביבי ומעלי את האנרגיה מתחילה לזרום דרכי,המאסטרים אוחזים אחד בשני ואני במרכז...מאפשר...האור מגיע... כל האנרגיות שמסתחררות סביבי במהירות מדהימה לפתע נעלמות...הכל אור ואני מוצא את מהותי עם המאסטרים במעגל כשאנו אוחזים ידיים,מקיפים את כדור הארץ ומזרימים אנרגיה מהמעגל למרכז הכדור...דמעות של אור זלגו מליבי ואני מרגיש את האור זורם וחודר דרך מעטפת כדור הארץ פנימה למרכז.אני מתאחד עם האור וזורם במהירות אדירה פנימה ללב האדמה מפלח את העפר הסלעים הגבישים והלבה... פתאום אני רואה מעגל של אור,אני מנתב את האנרגיה למרכז ואז מתחילה להסתובב טבעת של אור על ציר המעגל,אני מזרים עוד אנרגיה וטבעת נוספת מתרוממת ומתחילה להסתובב בציר שונה ואני מזרים עוד ועוד וטבעות נוספות מסתובבות ועוד ועוד ולאט לאט נוצר כדור של אור ממש במרכז האדמה.כשראיתי ש"המנוע" התחיל לפעול והשער פתוח זזתי הצידה ואפשרתי לאור המאסטרים לזרום ישירות ללא תיווכי . נשאבתי למעלה חזרה ומצאתי אותי ישוב ובוכה מהתרגשות כשאור יקרות מציף את הוייתי. פקחתי את עיני וחזרתי לכאן ועכשיו. הייתי מהמאושרים בבני האדם שזכיתי להגשים דבר כל כך נפלא ומיוחד. קיפלתי את הפקלאות והתחלתי לחזור לעיירה... בעודי מהלך להנאתי התחילו לצוץ אנרגיות מלאכיות המלוות אותי בדרכי הרוחנית כבר מספר שנים .ברכתי אותן לשלום ואז הם התחילו לשיר ,היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת ליעקב..." הרגשתי נפלא לחוות את המלאכים מפרגנים מחבקים ואוהבים. כשהתקרבתי לעיירה הם התחילו לעלות למעלה ואמרו "תודה על הסולם" צחקתי בקול רם והשבתי שהכול בא מאהבה. חזרתי לעיירה,הבטתי על השעון ואופס עברו להן 4 שעות,אני זוכר רק 3...הההמממ הלכתי לנוח שליו ורגוע. המשימה נגמרה והושלמה... כך לפחות חשבתי ההמשך יבוא ביי יעקב אבידן |