אובססיביות. ריקון מושא התשוקה על ידי שימוש יתר. התמכרות להנאה המגבירה ביחס ישיר את הכאב. האובייקט הופך מרוקן, מתעייף, אין שימחה במפגש. הולכים ומתרחקים ממשמעות, ממה שמחפשים (שלוה,אושר). עוררות יתר שוחקת ומרוקנת. מעגל סגור, עיוורון, אומללות. שימוש לרעה. שינאהעצמית. לופים אינסופיים בהם רצים עכברים ללא הפוגה עד שקורסים.

אני עושה שימוש יתר (כמו התרבות תאים סרטנית או כילויי משאבים על ידי צריכת יתר) במילים ומחשבות. דיבור פנימי וחיצוני מכלה את משאבי. דיבור ריק, להג, דיבור כאי שקט- כהפרעה.

סבילות לדיבור- כשלא נוצרת משמעות.

 דיבור כדרך להתקיים המשכיח את ההויה המתגלה בדממה. אני חשה צורך עז בשתיקה והתבודדות. מודעת בחריפות להיותי מדברת (פנים וחוץ) . שמה לב לדיבור-  מילים כאבנים כבדות החוסמות את פתח היציאה, מסתירות את האור הבהיר. דרדרת אינסופית תחתיה נקברת ההויה. 

מאמצי כמדברת בלתי נילאית הם הוכחה לחוסר האמון שלי. ללא דיבור איך יתקיימו יחסים? מה תכלית היחסים? רובם סוג של תחזוקה מתמדת של מבנה מתפורר המסתיר את הפתוח. אין יחסים ואין יחסי במציאות. כשאני אחת, התיאום מושלם מאיליו ואין קולות נפרדים הזקוקים לשיח או ליחסים. הדממה המבורכת מתגלה.

 מילים כגשרים. לשרוף את הגשרים אחרי ברגע שחציתי.