כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לבי, הגיגיי.

    ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
    את המטען - פרקתי כאן.
    וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.

    פוסטים אחרונים

    0

    תיקון

    5 תגובות   יום ראשון, 8/11/09, 22:04


    הופתעתי לחוש בחיבתה הגדולה פעם נוספת, שכחתי איך זה מרגיש - משפחה של פעם. שם החיבה התנגן בפיה, מזכיר לי נשכחות. הצירוף של שלושתנו בחדר אחד - משונה ככל שיהיה, מצליח שוב לעורר בי רגשות של פעם.

    "את החמוצים האלה אמא שלך לימדה אותי להכין", אמרה, ולא צריכה היתה להגיד עוד הרבה כי כבר חזרו להם הזכרונות והציפו, וכמה הרבה דשנו בחמוצים האלה, שכולם אוהבים אותם חוץ ממני. ושוב סיפרנו מה קורה אם הוא מעז לטעום אותם ואיך היתה מביאה אותם בכל זאת ולי הרגיש שנעשה תיקונצ'יק אחד קטנטן, כי ילדה אחת שם חייכה בשמחה ורציתי בשבילה כל כך שיהיו לה עוד סיבות לחייך ולא לדאוג ורציתי כל כך ולו לשעה קלה להוריד את המטען הכבד מכתפיה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/09 19:49:


      את כותבת כ"כ נפלא ושמחה לחזור לקרוא אותך.

       

        9/11/09 16:53:

      צטט: ord 2009-11-09 16:41:49

      צטט: *תמר* 2009-11-09 16:08:41

      צטט: ord 2009-11-09 13:28:41

      יש סיפור די מצחיק על החמוצים האלו שתדעי

      בפעם האחרונה שהכינה, הערתי אותם אל קרבי כאילו אין מחר

      אממה לא לקחתי בחשבון כי התבלין ששם יעשה בי שמות

      כל ראש השנה ביליתי האמבטיה ולא בגפי הפעם מיינד יו

      זה היה המקום היחיד בו יכולתי לברוח מריח גופי... וגם ההוא שנאלץ לסבול

      למרות שבינינו אנלא זוכרת הבעת סבל על פניו:)))

      מאז אנלא נוגעת

      מתבוננת בעניים כלות ולא מעיזה :)) 

      חחח... דווקא זכרתי את הסיפור הזה... אבל אתמול יכולת להתמודד עם הצחנה בזכות אפך הסתום!

       

       טוב נו, זה לא חוכמה היו כל כך הרבה דברים להתמודד

      שהריח היה הזניח בהם :) 

       

       יש סיכוי לקבל הסבר על כוס קפה...או יין...או אלכוהול כלשהו?

       

      תודה

      ממניתמים

        9/11/09 16:41:

      צטט: *תמר* 2009-11-09 16:08:41

      צטט: ord 2009-11-09 13:28:41

      יש סיפור די מצחיק על החמוצים האלו שתדעי

      בפעם האחרונה שהכינה, הערתי אותם אל קרבי כאילו אין מחר

      אממה לא לקחתי בחשבון כי התבלין ששם יעשה בי שמות

      כל ראש השנה ביליתי האמבטיה ולא בגפי הפעם מיינד יו

      זה היה המקום היחיד בו יכולתי לברוח מריח גופי... וגם ההוא שנאלץ לסבול

      למרות שבינינו אנלא זוכרת הבעת סבל על פניו:)))

      מאז אנלא נוגעת

      מתבוננת בעניים כלות ולא מעיזה :)) 

      חחח... דווקא זכרתי את הסיפור הזה... אבל אתמול יכולת להתמודד עם הצחנה בזכות אפך הסתום!

       

       טוב נו, זה לא חוכמה היו כל כך הרבה דברים להתמודד

      שהריח היה הזניח בהם :) 

        9/11/09 16:08:

      צטט: ord 2009-11-09 13:28:41

      יש סיפור די מצחיק על החמוצים האלו שתדעי

      בפעם האחרונה שהכינה, הערתי אותם אל קרבי כאילו אין מחר

      אממה לא לקחתי בחשבון כי התבלין ששם יעשה בי שמות

      כל ראש השנה ביליתי האמבטיה ולא בגפי הפעם מיינד יו

      זה היה המקום היחיד בו יכולתי לברוח מריח גופי... וגם ההוא שנאלץ לסבול

      למרות שבינינו אנלא זוכרת הבעת סבל על פניו:)))

      מאז אנלא נוגעת

      מתבוננת בעניים כלות ולא מעיזה :)) 

      חחח... דווקא זכרתי את הסיפור הזה... אבל אתמול יכולת להתמודד עם הצחנה בזכות אפך הסתום!

        9/11/09 13:28:

      יש סיפור די מצחיק על החמוצים האלו שתדעי

      בפעם האחרונה שהכינה, הערתי אותם אל קרבי כאילו אין מחר

      אממה לא לקחתי בחשבון כי התבלין ששם יעשה בי שמות

      כל ראש השנה ביליתי האמבטיה ולא בגפי הפעם מיינד יו

      זה היה המקום היחיד בו יכולתי לברוח מריח גופי... וגם ההוא שנאלץ לסבול

      למרות שבינינו אנלא זוכרת הבעת סבל על פניו:)))

       

      מאז אנלא נוגעת

      מתבוננת בעניים כלות ולא מעיזה :)) 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      *תמר*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין