"את החמוצים האלה אמא שלך לימדה אותי להכין", אמרה, ולא צריכה היתה להגיד עוד הרבה כי כבר חזרו להם הזכרונות והציפו, וכמה הרבה דשנו בחמוצים האלה, שכולם אוהבים אותם חוץ ממני. ושוב סיפרנו מה קורה אם הוא מעז לטעום אותם ואיך היתה מביאה אותם בכל זאת ולי הרגיש שנעשה תיקונצ'יק אחד קטנטן, כי ילדה אחת שם חייכה בשמחה ורציתי בשבילה כל כך שיהיו לה עוד סיבות לחייך ולא לדאוג ורציתי כל כך ולו לשעה קלה להוריד את המטען הכבד מכתפיה. |
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את כותבת כ"כ נפלא ושמחה לחזור לקרוא אותך.
יש סיכוי לקבל הסבר על כוס קפה...או יין...או אלכוהול כלשהו?
תודה
ממני
טוב נו, זה לא חוכמה היו כל כך הרבה דברים להתמודד
שהריח היה הזניח בהם :)
חחח... דווקא זכרתי את הסיפור הזה... אבל אתמול יכולת להתמודד עם הצחנה בזכות אפך הסתום!
יש סיפור די מצחיק על החמוצים האלו שתדעי
בפעם האחרונה שהכינה, הערתי אותם אל קרבי כאילו אין מחר
אממה לא לקחתי בחשבון כי התבלין ששם יעשה בי שמות
כל ראש השנה ביליתי האמבטיה ולא בגפי הפעם מיינד יו
זה היה המקום היחיד בו יכולתי לברוח מריח גופי... וגם ההוא שנאלץ לסבול
למרות שבינינו אנלא זוכרת הבעת סבל על פניו:)))
מאז אנלא נוגעת
מתבוננת בעניים כלות ולא מעיזה :))