0

תיקון

5 תגובות   יום ראשון, 8/11/09, 22:04


הופתעתי לחוש בחיבתה הגדולה פעם נוספת, שכחתי איך זה מרגיש - משפחה של פעם. שם החיבה התנגן בפיה, מזכיר לי נשכחות. הצירוף של שלושתנו בחדר אחד - משונה ככל שיהיה, מצליח שוב לעורר בי רגשות של פעם.

"את החמוצים האלה אמא שלך לימדה אותי להכין", אמרה, ולא צריכה היתה להגיד עוד הרבה כי כבר חזרו להם הזכרונות והציפו, וכמה הרבה דשנו בחמוצים האלה, שכולם אוהבים אותם חוץ ממני. ושוב סיפרנו מה קורה אם הוא מעז לטעום אותם ואיך היתה מביאה אותם בכל זאת ולי הרגיש שנעשה תיקונצ'יק אחד קטנטן, כי ילדה אחת שם חייכה בשמחה ורציתי בשבילה כל כך שיהיו לה עוד סיבות לחייך ולא לדאוג ורציתי כל כך ולו לשעה קלה להוריד את המטען הכבד מכתפיה.

דרג את התוכן: