בהחלט מוטב להישאר ילדים ובכל זאת עדיין נחייה על חרב, מוטב שנהייה נאיווים ונראה רק טוב, אבל, החיים מלמדים אותנו שרצוי לא להתעלם מסכנות, צריך לקחת בקלות...
הי שי
אני מאמינה שנחיה את הדרמות שאנחנו (כולנו יחד) יוצרים לעצמנו.
כל עוד נחזיק באמונה שנחיה על החרב - נחיה עליה וגם נמות עליה.
זה לא אומר שרואים רק טוב ושמתעלמים מסכנות קיימות, זה אומר שצריך לכוון במעשים מודעים לטוב ולמניעת סכנות..
פלונטר מתירים בסבלנות. אפשר גם בחרב אבל אז נחתך החוט...
תפקידנו וחובתנו כמבוגרים ללמד את הילדים שלנו להתיר פלונטרים בסבלנות, ביצירתיות ובמחשבה.
זה גם נכון לכל תחומי החיים. זה בא לידי ביטוי בדברים הפשוטים, כמו איך אנחנו מגיבים לאמירות שלהם, איך אנחנו מתנהגים ומה אנחנו אומרים.
כרגע העולם ברובו לוקה בסף תסכול נמוך, קשה ומסובך - משתמשים בחרב.
בהחלט מוטב להישאר ילדים ובכל זאת עדיין נחייה על חרב, מוטב שנהייה נאיווים ונראה רק טוב, אבל, החיים מלמדים אותנו שרצוי לא להתעלם מסכנות, צריך לקחת בקלות...
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רצוי תמיד לטפח את הילד שבנו
הי שי
אני מאמינה שנחיה את הדרמות שאנחנו (כולנו יחד) יוצרים לעצמנו.
כל עוד נחזיק באמונה שנחיה על החרב - נחיה עליה וגם נמות עליה.
זה לא אומר שרואים רק טוב ושמתעלמים מסכנות קיימות, זה אומר שצריך לכוון במעשים מודעים לטוב ולמניעת סכנות..
פלונטר מתירים בסבלנות. אפשר גם בחרב אבל אז נחתך החוט...
תפקידנו וחובתנו כמבוגרים ללמד את הילדים שלנו להתיר פלונטרים בסבלנות, ביצירתיות ובמחשבה.
זה גם נכון לכל תחומי החיים. זה בא לידי ביטוי בדברים הפשוטים, כמו איך אנחנו מגיבים לאמירות שלהם, איך אנחנו מתנהגים ומה אנחנו אומרים.
כרגע העולם ברובו לוקה בסף תסכול נמוך, קשה ומסובך - משתמשים בחרב.
בהחלט מוטב להישאר ילדים ובכל זאת עדיין נחייה על חרב, מוטב שנהייה נאיווים ונראה רק טוב, אבל, החיים מלמדים אותנו שרצוי לא להתעלם מסכנות, צריך לקחת בקלות...
| כמה נכון
| ככה עצוב
|