מי הגורם מספר אחת לניפוץ חלומות?

האם אלו ההורים? הדימוי העצמי? המצב הכלכלי?

לא, זו המציאות.

ובכל זאת יש אנשים שלקחו על עצמם את התפקיד העילאי הזה: ניפוץ חלומות.

אלו בד"כ אנשים שהגשימו את החלום שלהם רק בשביל לגלות שהם עדיין אפסים. אבל עם כמה אפסים במשכורת החודשית.

כמה חברים יש לכם שרוצים להיות רופאים?

אז תוסיפו גם אותי.

ובגלל שלא נבראתי עם תחת מרובע, או אולי אפשר להאשים את העבר הקשה והרצון להנות מכל רגע,  אני לא מצליחה לשבת כל היום ולחרוש כמו שאני אמורה לעשות.

ובגלל זה, כתבתי איזה מכתב או שניים שמסבירים למה אני רוצה וכמה ולמה מגיע לי ואיך צריך להתעלם מהשמינית נקודה הזו (שמינית!)

אבל הוד מעלתו הד"ר האחראי על הקבלה בפקולטה, העדיף לדבר עם המזכירה על הבן המזויין שלו, ועל כמה שהוא רוצה קרבי, אולי אפילו צוללות (DREAM ON YOU SUCKER) ועל כמה שהוא מוכשר ויפה כמו האבא שלו, מאשר להקשיב לאדם אנושי שעומד מולו.

אבל הוא רופא, ממש הקדיש את חייו לאנשים, אז שאני לא אבלבל לו את המוח עכשיו עם החלום שלי.

ואז אני מבינה, שלפעמים החלום מתוק יותר מהגשמתו.

לא שרפואת שיניים היא לא פקולטה נחשבת,

לא שאני מרגישה נכשלת.

פשוט שאני מבינה עכשיו איך חלומות מתנפצים.

בשקט, בכאב, כמו התפוגגות של קנביס.

מעניין אם לד"ר מניאק הזה יש חלומות.

אוויטה