איזה כייף היה למצוא שהייתם כאן. תודה ענקית לכולכם על הברכות והנצנצים. לא הספקתי להתיישב ולכתוב תודה אישית.

וזאת כי:

בשבת יצאתי לעולם האמיתי לחגוג בו. בהתחלה הייתי מהוססת ונבוכה, אבל מהר חזרו אלי התנועות הישנות. זה היה כמו להיזכר איך רוקדים "קוהומה אחא סוהוב וסוב".

נדמה היה לי שהאור נח עלי בצורה שהפכה אותי לבחורה קולית, כזאת שרגילה להסתובב ברחובות עם העירוניים האופנתיים, כזאת שכל יום מבלה במועדונים, מנענעת את הראש, את התחת. מכירה קצת ביצועים או חלק מהמילים. חלק מהאווירה.

ושוב חיפשתי משהו לא ברור בתווי פניהם של כל מאן דהוא-ים, ולא ויתרתי על אף מבט של המאן דהוא-ים וגם רשמתי אותם לעצמי בסימנים פרטיים.

וכמעט שיכנעתי את עצמי שאני יכולה (שוב) להיות בחורה קולית וכו' וכו' 

ובחצות, שרביט של קסם נגע בי קלות בקודקוד, וזה היה אות:

"אגו, לך לישון!"